התובעים גם לא ידעו בזמן אמת על הגשת התביעה ואף לא על קיום הגישור ועל פסק הדין השני וזאת על אף היותם "בעל דין דרוש" וחרף משמעותן של התוצאות הקשות בהליך לגביהם.
כאשר ביקשו התובעים לאשר את תשריט המקרקעין בוועדה המקומית לתכנון ובניה ביהוד ובקשתם נדחתה בעקבות קיומו של פסק הדין השני, הגישו התובעים ערר לוועדה המחוזית שנדחתה בשל קוימו של פסק הדין השני.
לאחר מכן הגישו עתירה לבית המשפט לעניינים מנהליים (עת"מ 53911-12-17) אשר נמחקה בהסכמה, לאחר שנטען כי מדובר במחלוקת קניינית.
ההתיישבות העותומנית [נוסח ישן] 1916
12-34-56-78 צ'כוב נ' מדינת ישראל, פ'ד נא (2)התובעים הגישו לבית המשפט לענייני משפחה תביעה לביטול פסק הדין השני כאשר המגשר היה נתבע מס' 3 בכתב התביעה ואף הגיש כתב הגנה (תמ"ש 23548-05-18).
יחד עם זאת בהמלצת ביהמ"ש סוכם בין התובעים והמגשר כי המגשר יימחק מהתביעה, ללא צו להוצאות ומבלי שהדבר יהווה מעשה בית דין ולמעשה לא הוכרעה הטענה המהותית כנגדו.
בסופו של יום קבע בית המשפט לענייני משפחה כי פסק הדין השני, שנתן תוקף להסכם הגישור נשוא התביעה, בטל.
- משמעות הדברים, לדידם של התובעים היא כי פעולות הנתבע הן שהובילו לעיכוב באפשרויות מימוש המקרקעין במשך תקופה של 6 שנים והוא האחראי לנזקים שנגרמו להם.
לטענתם, הנתבע ידע או היה עליו לדעת כי פסק דין חלוט מוביל לסיומה המוחלט של התדיינות בין הצדדים באותו עניין או כל מי שבקרבה משפטית עם אחד מהם ועל כן פסק הדין הראשון הקים למעשה מחסום דיוני בפני הצדדים בשאלה שהוכרעה במסגרתו ואפילו בית המשפט אינו מוסמך לבטלו.
למרות זאת ביקש המגשר ליתן תוקף של פסק דין להסכם הגישור הבלתי חוקי.
לו ידע בית המשפט כי הוא מאשר הסכם גישור שמבטל פסק דין חלוט לא היה נותן לו תוקף של פסק דין.
- לכתב התביעה צורפה חוות דעת שמאית האומדת את גובה נזקי התובעים בשל העיכוב הנטען באפשרות מימוש זכויות הבניה על המקרקעין.
טענות הנתבע:
- לטענת הנתבע, הסכסוך בין הנתבעים בהליך המקביל הסתיים בהסדר אליו הגיעו בהליך גישור שהתקיים בסיוע הנתבע.
פסק הדין ניתן על בסיס הסכמות שהושגו בין הצדדים לו ומכאן שהם בלבד האחראים לנזק כתוצאה מפסק הדין ומשכך אין יריבות בין התובעים לנתבע.
הנתבע לא היה צד להסכמות שהושגו בין הצדדים להסדר הגישור ואף לא היה צד ליישומו או לאי יישומו.
בית המשפט שהיה מודע לכלל ההליכים שהתנהלו בין הצדדים הוא שאישר את הסכם הגישור; הצדדים לסכסוך הם אשר הגיעו להסכמות, וצדדים אלה כלל אינם צד להליך זה.