אמנם חוזה על תנאי, בוודאי חוזה המותנה בתנאי מפסיק (להבדיל מתנאי מתלה), בעת כריתתו הינו חוזה שלם ומחייב לכל דבר. אולם מדובר בחוזה שכבר בעצם התהוותו ריחף סימן שאלה באשר לשרידותו. שרידותו של הסכם המכר המותנה אינה פועל יוצא של התנהגות הצדדים במנותק מההסכמות החוזיות ובניגוד אליהן, כפי שקורה במקרה של הפרת הסכם. שרידותו של הסכם מכר מותנה היא פועל יוצא של ההסכמות הראשוניות והבסיסיות של הצדדים בהסכם ההתקשרות, כאשר מלכתחילה הוסכם על הצדדים שייתכנו נסיבות שבהתקיימותן ההסכם לא ייצא אל הפועל.
אין מקום לנתק את המתווך מההסכמות הבסיסיות של הצדדים להסכם המכר. ניתוק שכזה אינו עולה בקנה אחד עם מהותו של הסכם התיווך, ועם העובדה שזכותו של המתווך לדמי תיווך נשענת על הסכם המכר שנכרת בין הצדדים ונגזרת ממנו.
ראו לענין זה ספרם של דניאל פרידמן ונילי כהן, חוזים (כרך ג', 2003), 56-57, כדלקמן:
"בפסיקה התעוררה לא אחת שאלה אם מתווך שקשר חוזה על תנאי זכאי לשכרו, כלומר לדמי תיווך. עקרונית, התשובה לשאלה זו תלויה בפרשנותו של חוזה התיווך. כידוע, בדרך כלל, מותנה זכותו של המתווך לשכר בהצלחת התיווך, כלומר בכך שעלה בידי המתווך לקשור חוזה בין הצדדים. אולם השאלה היא האם חוזה על תנאי עומד בדרישה זו. בפסיקה נאמר לא אחת שהמתווך זוכה בשכרו אם גרם לקשירת 'חוזה מחייב' בין לקוחו לאדם אחר. אולם המונח 'חוזה מחייב' עורר לא מעט קשיים. השאלה עשויה להתעורר במגוון רחב של מצבים שבהם בסופו של דבר לא בוצע החוזה. הדעת נותנת שהמתווך יזכה בשכרו אם נקשר חוזה מחייב, אף אם החוזה לא בוצע מחמת הפרתו (זאת, כמובן אם לא נקבע בחוזה התיווך אחרת). במקרה כזה היקנה החוזה לצדדים זכות בלתי מסוייגת לביצועו, וגם אם בוטל מחמת ההפרה, עדיין עומדת לנפגע זכות לפיצויים המשקפים את ערך הביצוע. קשה יותר השאלה במקרה שהחוזה בוטל מחמת פגם שהיה בו מלכתחילה (כגון שנכרת עקב מרמה או כפיה). אני נוטה לדעה שבמקרה כזה אין המתווך צריך לזכות בשכר, לפחות לא מאותו לקוח שאיננו אחראי לפגם ...
אשר לחוזים על תנאי סבורני שבחוזה המותנה בתנאי מתלה, אין המתווך צריך לזכות בשכרו אם התנאי לא התקיים, כך שהחוזה פקע (ובלבד שמחוזה התיווך לא משתמע אחרת). זאת חרף העובדה שבמובנים אחרים החוזה הוא שלם ותקף. הטעם לכך הוא שכל עוד לא קויים התנאי, אין הלקוח זכאי למימוש המטרה שהציב לעצמו (ברגיל, מכירה או קניה של נכס). ...