(ב) הורה בית המשפט כאמור בסעיף קטן (א), יובאו בתקנון החברה ובהחלטותיה השינויים המתחייבים מכך, כפי שיקבע בית המשפט, ויראו שינויים אלה כאילו נתקבלו כדין בידי החברה; עותק מן ההחלטה יישלח לרשם החברות, ואם החברה היא חברה ציבורית - לרשות ניירות ערך".
הסעד להסרת הקיפוח מהווה "הוראת מסגרת" שנועדה "לאפשר גמישות והתאמת הדין לתנאים המשתנים ולנסיבותיהם של המקרים הקונקרטיים, העומדים לדיון לפני בית המשפט" [צפורה כהן בעלי מניות בחברה כרך ב 93 (מהדורה שנייה, 2008) (להלן: כהן); עיינו גם: יחיאל בהט חברות – החוק החדש והדין כרך ב 786-785 (מהדורה 13, 2015) (להלן: בהט)]. מטרת הוראה זו היא להקנות לבית המשפט כלים להתמודד עם מצבים שבהם קיים חשש לחלוקת משאבים בלתי הוגנת בין בעלי המניות, ובפרט בין בעלי השליטה לבין בעלי מניות המיעוט [ראו למשל: ע"א 2718/09 "גדיש" קרנות גמולים בע"מ נ' אלסינט בע"מ [פורסם בנבו] פסקה 26 (28.5.2012); ע"א 2699/92 בכר נ' ת.מ.מ. תעשיות מזון מטוסים (נתב"ג) בע"מ, פ"ד נ(1) 238, 246-245 (1996)]. ודוק – ההוראה נועדה להעניק סעד למקופח ולא להעניש את המקפח, ומסיבה זו קביעת קיומו של קיפוח תלויה בשאלה האם התוצאה הינה תוצאה מקפחת ולא בשאלת מניעיו של המקפח (ראו: כהן, בעמ' 132-131). כדי להבין האם הדרתם של אדלר ופדלון מניהול החברות עולה כדי קיפוח במקרה דנן, עלינו לבדוק האם שני האדנים החלופיים עליהם ביסס בית המשפט המחוזי את מסקנותיו אכן מקימים עילת קיפוח. אדון באדנים האלו כסדרם.
(8)(1) פגיעה בציפיות לגיטימיות להשתתפות בניהול כעילת קיפוח
- דומה כי בפסיקתו של בית משפט זה השתרש זה מכבר העיקרון לפיו "קיפוח יתקיים כל אימת שתהיה פגיעה בציפיות הלגיטימיות של הצדדים, אפילו אין בהתנהגות המשמשת בסיס לתביעה משום הפרת זכות המוקנית לבעל מניות במסמכי היסוד של החברה" [כהן, בעמ' 120. עיינו גם: אירית חביב-סגל דיני חברות כרך א 611-610, 635 (2007) (להלן: חביב-סגל); בהט, בעמ' 789-787]. עיקרון זה נקלט בבית משפט זה לראשונה בע"א 275/89 דוידזון נ' אורנשטיין, פ"ד מו(1) 125, 131 (1991) (להלן: עניין דוידזון), שם בחן השופט ש' לוין את טענת הקיפוח לאורו של סעיף 235 לפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983 (להלן: פקודת החברות), הלא הוא גלגולו הקודם של סעיף 191 לחוק החברות. בהחלטה מאוחרת יותר קבע השופט (כתוארו אז) א' גרוניס כי בחברה המאופיינת כמעין-שותפות קיימת ציפייה לגיטימית של הצדדים לניהול משותף של החברה [רע"א 9646/04 חסקי אלון ייזום בניה והשקעות בע"מ נ' אריה מיכלסון חברה ליזמות בע"מ, פ"ד נט(3) 380, 383 (2005)]. בע"א 2773/04 נצבא חברה להתנחלות בע"מ נ' עטר (14.12.2006) הדגישה השופטת (כתוארה אז) מ' נאור את הקשר שבין ציפייה לגיטימית של בעל מניות לבין יחס שוויוני:
"ציפייתם הלגיטימית של בעלי מניות זהות לקבל יחס שוויוני, שפגיעה בה עלולה לעלות לכדי קיפוח, עניינה שוויון מהותי – תוך מתן תשומת לב לנסיבות העניין, אופי החברה וצרכיה – ולא זהות פורמאלית" [שם, בפסקה 27 לחוות דעתה של השופטת (כתוארה אז) מ' נאור].