כן טוען, כי התובעת מנסה ליצור מצג שווא "ולבלבל" בין הנתבעים כאילו מדובר באישיות משפטית אחת, ולא כך הוא, שכן הוא לא החזיק במניות יוקרה, אלא וויסבורד אחזקות, שכלל לא נתבעה בתביעה דנן, ועת לא נטען על ידי התובעת כי יש לבצע הרמת מסך דו שלבית - קרי, להרים מסך התאגדות בין יוקרה לוויסבורד אחזקות, ובין וויסבורד אחזקות לבינו, הרי שממילא יש לדחות טענת התובעת לעניין הרמת מסך ההתאגדות.
אורי מדגיש בהקשר זה, כי לא זו בלבד שהתובעת לא טוענת להרמת כפולה בכתב התביעה, אלא שאף לא הגישה כתב תשובה לכתב ההגנה שהגיש, ובכך נמנעה מלהתמודד עם טענת היעדר היריבות שהועלתה בכתב ההגנה.
- כן טוען, כי יש לדחות טענות התובעת לעניין תרמית והתנהלות בחוסר תום לב, תוך שמבהיר כי התנהל "בצורה סדירה ורציפה", ללא רבב.
אורי מפרט בכתבי הטענות מטעמו, כי התקשרות התובעת עם יוקרה נעשתה עוד קודם לרכישת מניות יוקרה על ידי וויסבורד אחזקות, והקשר השוטף בין התובעת ויוקרה התנהל, רובו ככולו, על ידי היועצת האדמיניסטרטיבית של יוקרה.
ליוקרה היה הסכם שכירות חתום לתקופה של כ- 10 שנים עם בעל הנכס בו הופעל בית האבות. כמו כן, היה ליוקרה "רישיון בית חולים מטעם משרד הבריאות והסכם מול משרד הבריאות לאספקת שירותי אשפוז גריאטריים בהתאם למכרז משרד הבריאות העוסק במתן שירותי אשפוז אילו".
וויסבורד אחזקות היא שהיתה בעלת המניות של יוקרה, בעוד שהוא כיהן כדירקטור ביוקרה (ממועד רכישתה על ידי וויסבורד אחזקות) ולא היה הבעלים של מניותיה, ובמשך התקופה בה כיהן כדירקטור, ואף בשים לב לרגולציה המחייבת של משרד הבריאות, נוהל בית האבות באמצעות "שדרה ניהולית מסודרת" ומקצועית, לרבות מנהלת אדמיניסטרטיבית, רופא ראשי, מנהלת סיעוד ועוד (סעיפים 9-11 לתצהירו של אורי).
- לטענתו, הוא לא ידע כי פעילותה של יוקרה "תיפסק באופן מפתיע, ולא נלקח כל סיכון בהפעלת המקום", וממילא לא היתה כל מחשבה או ציפייה כי יוקרה לא תעמוד בהתחייבויותיה.
בהקשר זה טוען, כי יוקרה נקלעה לקשיים עקב התפרצות מגפת הקורונה והדבקה שהחלה בבית האבות וגרמה לפטירת אחוז נכבד מדיירי בית האבות, ולפינוי של דיירים בריאים מבית האבות בהוראת משרד הבריאות. כתוצאה מן האמור, ירד מספר הדיירים בבית האבות באופן ניכר וחלה ירידה משמעותית בהכנסות של יוקרה, בעקבותיה פיגרה יוקרה בתשלומי השכירות, ועקב האמור פתח המשכיר בהליכים משפטיים נגדה.