בהינתן שנגד קינן ודוד ניתן פסק דין בהיעדר הגנה, ובשים לב לכך שבדיווח אודות קיום דיון מקדמי, צוין על ידי הצדדים כי "מהות החוב והסכום של החוב" מוסכמים, הרי שהשאלה הטעונה הכרעה היא האם יש לחייב את אורי אישית לשלם לתובעת את הסכום הנתבע.
אקדים אחרית לראשית ואציין, כי לאחר שבחנתי את כלל הטענות, ועיינתי בפרוטוקולים ובסיכומי הצדדים, ראיתי לדחות את התביעה נגד אורי.
- בכתב התביעה צוין כי מהות התביעה: "חוזית, כספית", ובסעיף 24 לכתב התביעה צוין כי "עניינה של התביעה חוזית וכן בהתאם לדיני הרמת המסך והאחריות האישית".
מעיון בכתבי הטענות, ניכר כי התובעת לא מבחינה בין הנתבעים השונים, שכל אחד מהם הוא אישיות משפטית נפרדת.
כך למשל, בסעיף 16 לכתב התביעה, מציינת התובעת כי: "עד לחודש יוני 2021 הנתבע שילם לתובעת את התשלומים בגין אספקת שירותי כ"א", אלא שלא הובאה אסמכתא ממנה ניתן ללמוד כי הנתבע, להבדיל מיוקרה, שילם תמורה כלשהי לתובעת בגין שירותים שסיפקה.
כך טוענת, כי חודשיים עובר לסיום ההתקשרות עימה, ידע אורי כי "הוא" לא ימשיך בהתקשרות עם המשכיר, מבלי לעשות אבחנה בין אורי לבין יוקרה ו/או וויסבורד אחזקות. כך טוענת, כי אורי, כמנהל ובעלים "בחברה" אחראי אישית ל"התנהלות הקלוקלת", אלא שאורי, להבדיל מוויסבורד אחזקות, לא היה בעל המניות של יוקרה.
בדומה, מתייחסת התובעת לחוב כ"חובם" של הנתבעים, תוך שטוענת כי לנתבעים לא היתה כוונה להסדיר את "חובם", אלא שאין חולק, כי אורי לא היה צד להסכם ו/או להסכם מכר המניות לדוד, וכי לא הוצג הסכם ו/או חוזה אחר בין אורי לבין התובעת, ואף לא נטען כי קיים חוזה כאמור.
רועי אף העיד כי: "אני עבדתי מול יוקרה. החוזה שלי היה מול יוקרה. מכיר את הבן אדם אורי" (עמ' 27 שורות 14-15 לפרוטוקול).
משנשאל האם אורי שילם ליוקרה "באופן אישי משהו...שלא באמצעות יוקרה, או חברה בע"מ", השיב: "לא שזכור לי" (עמ' 31 שורות 14-18 לפרוטוקול).
כפי שנפסק לא אחת, הכלל הוא כי עת ההתקשרות החוזית היא עם החברה, אין האורגנים ונושאי המשרה חבים בגין הפרות החוזה של החברה, ובהקשר זה אפנה לע"א 313/08 עזמי נשאשיבי נ' איהאב רינראוי) ניתן ביום 1.8.10) : "כידוע, הפרת חוזה על ידי חברה אינה מובילה להטלת אחריות וחבות אישית על האורגן או נושא המשרה הפועל בשמה של החברה [ראו: עניין א. ברזני שירותים בע"מ, לעיל, בפסקה 16); ע"א 4612/95 מתתיהו נ' שטיל, פ"ד נא(4) 769, 790 (1997) (להלן: עניין מתתיהו)]. ההתקשרות החוזית היא עם החברה ולפיכך, במצב דברים שכזה, הכלל הוא שאין האורגנים ונושאי המשרה חבים בגין הפרות החוזה של החברה. קיימת הפרדה בין אישיותה המשפטית של החברה לבין האורגנים ונושאי המשרה אשר אינם אחראים כלפי מאן דהו שהתקשר בהסכם עם החברה".