(ב) הנוסח של סעיף 32(9) עבר כמה גלגולים, כשתיקונו האחרון היה בשנת 1978. מגמת המציעים הייתה להבהיר (מה שלדעתנו היה ברור ממילא) שפלוני ייחשב כ"בעל שליטה" גם אם המניות הן רק בידי בן-זוגו (ראה הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 29), תשל"ח-1978), אך בנוסח הסופי (חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 32), תשל"ח-1978), כנראה בטעות, לא תוקנה הגדרת "בעל שליטה" אלא תוקנה רק הגדרת "חבר", שכה נאמר בה:
"בעל שליטה שיש לו לבדו או יחד עם בן-זוגו, או שיש לבן-זוגו, במישרין או בעקיפין, לפחות 5% מהון המניות שהוצא...".
לפי הגדרת "חבר", רק מי שהוא "בעל שליטה" יכול להיות "חבר". אם מקבלים את פרשנות בית-המשפט המחוזי, יוצא שאדם שאין לו כלל זכויות בחברה, ולפיכך אינו יכול להיות "בעל שליטה", אינו יכול להיות "חבר" – דבר המייתר את התיקון הנ"ל (פס' 4 בפסק הדין, ההדגשות לא במקור).
משכך ומשקבע בית משפט קמא כממצא עובדתי כי מחפוז היה המוציא והמביא בניהול ענייניה של החברה, היה מקום לחייב את מחפוז יחד עם המשיבים 2-3 בחוב הארנונה של החברה."
- בענייננו, על אף החלפת החברות המחזיקות בנכס והשוני ברישום בעלי המניות והמנהלים של אותן חברות, בפועל מדובר בעסק אשר נוהל באופן רציף על ידי שתי קבוצות – משפחת חן וקבוצת אלישקוב. אוסף הנתונים לעיל, וליתר דיוק החסר בהם, מצביע בבירור על קיומה של 'יד מכוונת' אשר תכננה וביצעה את פתיחתן וסגירתן של החברות הנתבעות 1-3 . 'היד המכוונת' בענייננו הורכבה מחברי שתי הקבוצות אשר היו שותפים, מנהלים ופעילים בניהול העסק. מבין הקבוצות, הוכח כי הקבוצה הדומיננטית אשר שלטה בעסקים בפועל היתה משפחת חן ובראשה עמד אהרון.
- רצף הפעילות בין החברות השונות והמנהלים או בעלי המניות הרשומים בהם, ניכר גם מההתנהלות מול רואה חשבון זהה לכולן. התברר כי מדובר ברואה החשבון שליווה את אהרון למן תחילת פעילותו באולם באמצעות חברה הנסיכה במפרץ בשנת 1995 והוסיף לתת שירותיו לכל החברות שהוקמו לאחר מכן ומטפל באולם עד היום, כאשר חזר להיות מנוהל רשמית על ידי אהרון (ראו בעדותו של רו"ח שחל בעמ' 69 ש' 7-10).
רו"ח שחל לא הצליח לספק תשובה הולמת לרצף העסקתו ואולם במהלך חקירתו הסביר כי "..פוטרתי מתפקידי בחודש יולי 2012 נדמה לי מר.פ....." (שם, ש' 32). היינו, אין חולק כי בחודש זה נתגלע סכסוך בין קבוצת חן לקבוצת אלישקוב. בעקבות זאת, ישי ואהרון חן פוטרו מהנתבעת 3. העובדה שגם רואה החשבון פוטר באותה הזדמנות מחזקת את הסברה כי מדובר בחברות שנוהלו עד אותה עת באופן משותף על ידי אותם הגורמים ברצף.
- זאת ועוד. במהלך חקירת העדים התברר שנערכו הערכות שמאיות טרם העברת הפעילות בין החברות והתמורה נקבעה בהתבסס עליהן (ראו למשל עדותו של רו"ח שחל בעמ' 71 ש' 24-28; עדותו של משה חן בעמ' 46 ש' 2). דו"חות אלו לא הוצגו ולא הוצג כל מסמך אחר אשר יבהיר ויסביר את נסיבות העברת הפעילות באולם מחברה לחברה. למרות זאת, מרבית העדים מסרו הערכת שווי של העסקאות שבוצעו בין החברות בגבולות 3-4 מיליון ₪ הכולל ציוד והתחייבויות לספקים.
רואה החשבון ציין כי לא הספיק לעיין בחומר בשל לחץ זמנים ואף אחד מבין הנתבעים השונים לא מצא לנכון להציג נתונים כלשהם, למעט הסכם מכירת הפעילות בין הנתבעת 2 לבין הנתבעת 3 (צורף נספח 1 לתצהיר אלישקוב). יש לזכור כי מדובר באותו רואה חשבון אשר חתם על תצהיר שצורף נספח 1 לתצהירו של ישי. תצהיר זה אמנם לא הוצג כראיה בתיק, לבקשת הנתבעים אשר ויתרו על עדותו, אך עיון קל בו מצביע על כך שרו"ח שחל היה בקיא בנתונים.