ת. מתוך חוצות המפרץ, הבעלים של הנכס חוצות המפרץ, היה ידוע שהם היו שואלים אותי למי כדאי להשכיר את הנכס ואני הייתי ערב לזה שאפשר להשכיר לפלוני אלמוני את הנכס ואני ערב לזה שהוא ינהל את הנכס. שאלו אותי מכוח זה שאני הייתי שם מהתחלה ולא עשיתי בעיות ושילמתי כמו שצריך הייתי שוכר ישר והם ממש נתנו בי אימון, אמרתי להם באיזה שלב שאני לא רוצה לנהל את העסק ורוצה להעביר, הם אמרו לי לעזור להם ואני הייתי ממליץ והתנאי שלי שאני ערב ואני אקבל את המשכורת שלי תמורת הערבות שלי האישית.
...
ש. אתה היית ערב אישית לכל הסכמי השכירות האלה?
ת. נכון.
ש. לאורך השנים מ-2002 ואילך אתה קיבלת משכורת משלושת החברות שהפעילו את העסק אולמי הנסיכה?
ת. נכון
ש. מה היה שעור המשכורת שלך כמה הרווחת בממוצע כל חודש ?
ת. 10,000 ₪ כולל כל התנאים פנסיה עם הכל.
ש. במשך התקופה שמ- 2002 ואילך ממה נבע הצורך להחליף חברות?
ת. לפי ראות עיני וכל מי שניהל, לפי רצון שלו ביקש לסיים את ההתקשרות, זו לא עבודה קלה וכל אחד מצא לנכון בזמן שלו לפרוש כמו שאני עשיתי. " (ההדגשות שלי – אה"ט)
- על אף שאהרון מנסה להמעיט מחלקו ומעמדו, ברור מהעדויות, לרבות עדותו שלו, כי הוא נשא בחלק פעיל ביותר בניהול האולם ועסק באופן אינטנסיבי בתפקודו. נוכח מעמד זה, אהרון בחר באופן בלעדי את הגורם שינהל את האולם, לפי ראות עיניו. גם העובדה שהוא נתן ערבות אישית כלפי הנהלת חוצות המפרץ אינה מתיישבת עם כך שהוא רק "מקבל משכורת".
יותר מכך. הן על פי עדות אהרון והן על פי עדות ישי (בנו), אהרון היה זה שהזמין את ישי לקחת על עצמו להיות בעל המניות העיקרי בנתבעת 3. ראו את עדות אהרון בעמ' 37 לפרוט' בש' 31-29:
"ש. החברה הנתבעת 3, מי שהחזיק מניות מטעם המשפחה שלך זה הבן שלך ישי?
ת. לא מטעם המשפחה, מטעם עצמו. אני באתי לבן שלי הנה קח יש כאן ככה וכך יש לך אפשרות לנהל עסק עם הצוות ותנהל את העסק והוא אמר לי אני רוצה ולקח את המושכות."
ראו גם את עדות ישי בעמ' 57 לפרוט' בש' 32 – עמ' 38 בש' 15:
"ש. איך החלטתם ביניכם על חלוקת המניות בחברת ר.פ.?
ת. הדברים התבצעו בצורה, קיבלתי פנייה מאבי שיש הזדמנות לרכוש את החברה של יצחק צנויאשווילי, ונכנסים לחוזה השכירות עם חוזה חדש מול חוצות המפרץ ויש פתח הזדמנויות לקחת 40% אם אני יכול לעמוד בזה.
ש. במה הוא רצה לדעת אם תוכל לעמוד, באיזה עניין?