האם ניתן לראות בעצם התשלומים שבוצעו מטעם הנתבעת 1 בגין ארנונה במהלך השנים הנדונות כהודאה בזכות? לטעמי, בחינת התשלומים שבוצעו מטעם הנתבעת 1 מובילה למסקנה כי מדובר במעשה " שיש בו משום ביצוע מקצת הזכות" כמובנה בסעיף 9 לחוק. כפי שניתן לראות, בחודשים מרץ-יוני בשנת 2005 נפרעו 5 שיקים ששולמו על חשבון תשלומי הארנונה בגין הנכס. מדובר בתשלום כולל בסך 520,000 ₪. חיוב הארנונה לאותה שנה עמד על סך 500,269.35 ₪ והיתרה העוברת מן השנים הקודמות עמדה על סך 429,700.55 ₪. העובדה שהתשלום באותה שנה היה גבוה מן החיוב הבסיסי מהווה הודאה בקיומם של חובות עבר, כפי שגם נפסק בת"א (י-ם) 707218/04 עיריית ירושלים נ' פאן חן בע"מ (פורסם במאגרים, 7.2.08), בס' 15:
" כפי שעולה מן הטבלה שהוגשה על ידי הנתבעת עצמה, שילמה הנתבעת בשנת 1999 סכום של כ-285,000 ₪ בעוד שחובה בשל ארנונה לאותה שנה, לפי גרסתה, היה נמוך יותר ועמד על סך של 88,000 ₪ בלבד. הואיל ואין זה סביר שהנתבעת התנדבה לשלם בשנת 1999 סכומים על חשבון ארנונה בעתיד – מכאן, שהתשלומים בוצעו על חשבון חובות לשנים הקודמות." (ההדגשות שלי – אה"ט).
לסיכום, מאחר ותקופת ההתיישנות בגין חובות הנתבעת 1 עשויה היתה להתחיל בחודש יוני 2005, לכל המוקדם, הם לא התיישנו.
- טענה נוספת שהועלתה בנוגע לטענת ההתיישנות נוגעת לכך שלא התקבלו דרישות חוב מטעם התובעת (סעיף 6 לתצהיר נ/3). טענה זו דינה להידחות נוכח התנהלות הנתבעת. הוכח כי שולמו תשלומים על חשבון הארנונה. לכן, יש להניח כי דרישות תשלום נשלחו, או כי לכל הפחות היתה ידיעה ממשית מצד נתבעת 1 על חיובי הארנונה בגין הנכס וחובת ביצוע התשלומים בגין חיובים אלה. עניין אחר הוא פעולות הגבייה שנקטה התובעת בפועל ולכך תהא התייחסות בהמשך.
- סוף דבר, חוב הארנונה של הנתבעת 1 לתובעת עומד על 551,886 ₪ (במעוגל) נכון לסוף שנת 2006.
קביעה זו מבוססת על פירוט התשלומים בכרטסת הנתבעת 1 לפיה ביום 20.2.06 הועבר סכום של 454,350.84 ₪ לגבייה. בנוסף לכך, היתרה לסוף אותה שנה עמדה על סך 181,532.75 ₪. בכרטסת של השנים העוקבות, מופרדים הסכומים הללו וגם פעולות הגבייה לגביהם הופרדו. סך חובות נתבעת 1 נכון לסיום 2006, היה 635,883.59 ₪. בכרטסת של שנת 2007, בוצע תיקון במועד הפסקת החזקת הנתבעת 1 בנכס לאפריל 2006 (ראו לעיל) אשר הוביל לזיכוי בסך 303,997.88 ₪. סכום זה הועבר לחובתה של נתבעת 2. וכן בוצע חיוב בסך 220,000 ₪ ששולמו בשיק שנפרע ביוני 2006, לאחר שהתברר כי יועדו לתשלום עבור נתבעת 2. שיק זה זוכה בחשבון הנתבעת 1 בשנת 2006, אך בשנת 2007 הועבר הזיכוי לחשבון הנתבעת 2 , וחשבונה של הנתבעת 1 חויב בסכום זה.