תא (חי') 17801-01-12 עיריית חיפה נ' הנסיכה חיפה – אולמות וגנים בע"מ - חלק 9

גם התשלום שביצעה הנתבעת 2 בשנת 2007 מעיד על קיומו של חוב קודם והחזקה קודמת כמפורט בנתוני הכרטסת המופיעה בנספח ב/2 לתצהיר התובעת.

ניתן לראות כי בעוד החיוב השנתי של הנכס לשנת 2007 הינו בסך 400,414 ₪, הנתבעת 2 שילמה סך של 449,463 ₪. כאמור לעיל, תשלום עודף עבור ארנונה מהווה הודאה בקיומו של חוב.

בנוסף, יש לתת את הדעת לתצהירו של הנתבע 4 מיום 18.10.07 אשר צורף כנספח י' לתצהיר התובעת. בתצהיר זה מאשר הנתבע 4 כי הנתבעת 2 קיבלה את החזקה באולם החל מחודש אפריל 2006. הוא מתייחס לתשלום שביצעה הנתבעת 2 על חשבון חוב הארנונה שלה. בתצהיר נכתב כי ההמחאה ששולמה בגין ארנונה על הנכס ביום 20.6.06 (ע"ס 220,000 ₪) שולמה על ידו בהמחאה של הנתבעת 2 מתוך כוונה לזיכוי חשבונה של הנתבעת2 ולא של הנתבעת 1.

האמור בתצהיר וגם לוח הזמנים דלעיל מתיישבים עם המופיע בכרטסות שמציגה התובעת. בכרטסת של נתבעת 2 משנת 2007 (נספח ב/1) מופיע זיכוי בסך 220,000 ₪ מתאריך 20.6.06 (עם תוספת הצמדה בסך 8,263.83 ₪ ). בכרטסת של הנתבעת 1 לשנת 2006 מופיע זיכוי בגין פרעון שיק באותו התאריך ובסכום זהה. בכרטסת הנתבעת 1 לשנת 2007, מופיע חיוב של אותו סכום בתאריך 22.10.07 תחת כותרת "העברות". העברה זו בוצעה ככל הנראה על בסיס בקשה מטעם הנתבע מס' 4, אשר היה בעל מניות ומנהל נתבעת 2, על יסוד האמור בתצהירו בנספח י'.

לסיכום, הוכח כי נתבעת 2 החלה להחזיק בנכס באפריל 2006 ולכן החלה לשאת בתשלום הארנונה ממועד זה כדין.

26. אמנם אין בראיות אלה בכדי להוות הודאה של נתבעת 2 בגובה החוב. אולם זו אינה נדרשת לאור סעיף 318 לפקודת העיריות, על פיו הכרטסת שצורפה בנספח ב/1 לתצהיר התובעת, מהווה ראיה לתוכנה.
27. על פי כרטסת זו, נכון לסוף שנת 2009, עמד חוב הנתבעת 2 על סך 585,322.30 ₪. בסוף שנת 2010 עמד סכום החוב על סך 661,912.52 ₪. כאמור, הנתבעת 2 החזיקה בנכס עד ליום 1.4.10. סכום החוב המשיך לצבור הפרשי ריבית והצמדה עד כי נכון ליום 27.1.13 עמד על סך 823,829 ₪ במעוגל.
28. הליכי הגבייה בהם נקטה התובעת לעניין חוב זה ברבות השנים מתועדים בנספח י"ב לתצהירה. מנספח זה עולה כי התובעת החלה בהליכי גבייה מנהלית ביום 3.5.09 עת נשלחה דרישה ראשונה לנתבעת 2 כפי העולה מתדפיס בנספח י"ב 1. בהמשך בוצעו עיקולי מדיה בשלהי מרץ 2009 (י"ב 3) וכן בוצע עיקול מטלטלין בעסק מיום 18.8.09 בו לכאורה נכח הנתבע 4 המכונה 'איציק' שהתחייב להסדיר את החוב (י"ב 9). ניכר כי פעולות אלה לא הניבו גבייה, אך הנתבעת 2 או מי מטעמה בהחלט אמורים היו להיות מודעים לדרישות החוב הללו ולכן אין מקום לייחס לתובעת שיהוי בביצוע הגביה או בהגשת התביעה כנגד נתבעת זו בחלוף כשנתיים וחצי ממועד ביצוע פעולות הגבייה המתועדות.

לאור האמור, יש לקבוע כי יתרת חובה של הנתבעת 2 בגין ארנונה עבור הנכס לתקופה בה החזיקה בו עומדת על 823,829 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום 27.1.13 ועד למועד התשלום בפועל בהתאם לחוק הריבית.