הטענה השנייה, היא כי גם אם לא מוטלת על המשיבים חובת ההשתדלות, הרי שבכל זאת לא היה מקום לקבל את תביעתם. זאת מן הטעם שהמערער הצליח להגיע להסכמות עם רשויות המס, לפיהן שומת מס השבח תתוקן כך שהסכום לא יעלה על סך של 150,000 ש"ח. אלא שרשויות המס דרשו שגם המשיבים יחתמו על תיקון השומה, אך הללו סירבו. עוד טוען המערער כי המשיבים לא הכחישו את דבר ההסכמה בהליך קמא אך טענו לקנוניה בין המערער לבין הרשויות. בנוסף, טוען המערער כי גם במהלך הדיונים בפני בית המשפט המחוזי הצליח בא כוחו להגיע להסכמות מול רשויות המס, ולסיכומי המערער אף צורף תצהיר מטעם בא כוחו בהליך קמא. לגישת המערער, לפי אומד דעת הצדדים להסכם – לא עצם הקביעה כי מס השבח עולה על סכום של 150,000 ש"ח הוא המקים עילה לבטלותו, אלא הטלת החובה לשלם מעבר לסכום זה על כתפי המשיבים. ברם, מוסיף המערער, כל עוד הוא מוכן לשלם את יתרת מס השבח או להביא להפחתתו על ידי הגורמים הרלוונטיים – ואלה הם פני הדברים, לטענתו – הרי שלא הייתה הצדקה להעדיף את ביטול ההסכם על פני קיומו.
המשיבים סומכים את ידיהם על פסק דינו של בית המשפט קמא. לשיטתם, טענות המערער מופנות כנגד קביעותיו העובדתיות, ועל כן יש לדחותן. כמו כן מתנגדים המשיבים לטענות חדשות שהעלה המערער בסיכומיו, וכן לראיות שצירף להם – כגון תצהיר עורך דינו. לבסוף מצביעים המשיבים על הנזק שנגרם להם בכך שנמנעה מהם האפשרות למכור את החנות עד כה. זאת לנוכח עמדת מנהל מס שבח שאינו מאפשר ביטול עסקה אלא בחתימת שני הצדדים או בהכרעת בית משפט.
- לאחר שהוגשו סיכומי המשיבים, הגיש המערער הודעה מעדכנת לבית המשפט. על פי האמור בהודעה, בסוף שנת 2014 תיקנו רשויות המס למפרע את שומת מס השבח למשיבים, והעמידוה על סכום של כ-100,000 ש"ח בלבד (להלן: הודעת התיקון). יצוין כי בסיכומי התשובה מטעמו תיקן המערער סכום זה לסכום של כ-170,000 ש"ח. בכל מקרה, לטענת המערער, תיקון השומה נערך על סמך בדיקה שבוצעה בעבר עוד טרם הוגש הערעור, שממצאיה הובילו למסקנה כי שווי העסקה הוא 500,000 ש"ח בלבד. המשיבים טענו, מנגד, כי הודעת התיקון נשענת על נתונים שקריים, אינה נתמכת בתצהיר ומנוגדת לסדרי הדין. המשיבים מצביעים על כך שהחיוב העדכני הכולל במס שבח עומד כל כ-200,000 ש"ח. עוד הדגישו המשיבים כי לא ייפו את כוחו של המערער או מי מטעמו לפנות לרשויות המס בשמם, וכי כיום אין להם עוד עניין בקיום העסקה.