לגופו של עניין, המשיבים סבורים כי המערער כלל לא התמודד עם קביעותיו של בית משפט קמא באשר לאי קיומו של תנאי מתלה: כי לשון בית המשפט שאישר את החלוקה היתה חד-משמעית; שדרישת מרכז ההשקעות להשלמת ההון העצמי היתה חלק ממערכת היחסים בינו לבין החברה, לא הוצבה כתנאי מתלה לחלוקה, אינה נוגעת לנושים וממילא אינה יכולה להוות תנאי מתלה אם החלוקה אמורה להתבצע באופן מיידי ואילו השלמת ההון כעבור 18 חודשים; שמהעדויות עולה כי אין מדובר בתנאי מתלה וכי אין אף עד שמעדותו ניתן ללמוד כי מי הנושים ראה זאת אחרת; שגם בהודעה שפורסמה בעיתונות לא היתה אינדיקציה לקיום תנאי מתלה; שגם מעדות רו"ח אלימלך עולה כי אף נושה לא יכול לטעון כי הסתמך על קיום תנאי מתלה כיוון שהחברה פרעה כל חובותיה לנושים במשך שנתיים לאחר ביצוע החלוקה; וכי מרכז ההשקעות עצמו סבר כי הדרישה שהציב לחברה התקיימה ולכן השיב לה את הערבויות. לטענת המשיבים, המערער התעלם מכל זה והסתפק בטענה סתמית לפיה בית המשפט אינו רשאי לפרש הסכם בניגוד לנוסחו, כוונתו והתנהגות הצדדים.
יתר על כן, מרכז ההשקעות אישר כי דרישתו מהחברה מולאה לשביעות רצונו, ובעקבות זאת, העלה המערער את הטענה כי החברה ומרכז ההשקעות לא היו רשאים להסכים על ארכה למילוי דרישה זאת. לטענת המשיבים גם זו טענה חדשה שעלתה רק בסיכומים וממילא אינה נכונה לגופה. גם הטענה כי גביית דמי הניהול מהחברה היתה שלא כשורה עלתה רק בסיכומים, ועל כן יש לדחותה, וממילא זו מתבססת לטענת המשיבים על תשתית עובדתית שגויה שלא נטענה או הוכחה מעולם וגם אינה נכונה מבחינה משפטית.
כן טוענים המשיבים כי לאחר שבית משפט קמא דחה מכל וכל את טענות המערער לעניין כושר הפירעון של החברה במועד אישור החלוקה, המערער אינו חולק עוד על קביעות אלו, אולם הוא מעלה טענות חדשות שלא נדונו כלל בבית משפט קמא, באשר לחלוף הזמן בין מועד אישור החלוקה למועד ביצועה בפועל, ובאשר להרעה במצב החברה באותו זמן (נוכח ביטול הנפקת החברה באנגליה ושריפת מפעל החברה בתורכיה). המשיבים טוענים כי עד כה לא נטען כי היה שינוי בכושר הפירעון בתקופה שבין האישור לביצוע בפועל, וכי ממילא טענות אלו מופרכות שהרי נקבע על ידי בית משפט קמא כי רווחיות החברה רק השתפרה במהלך שנת 2006, ואילו השריפה התרחשה רק בשנת 2007, לאחר ביצוע החלוקה בפועל.
עמדת כונס הנכסים הרשמי
- ככלל, שותף הכנ"ר לעמדות יתר המשיבים בהליך שלפנינו, וגם הוא סבור כי דין הערעור להידחות. בעניין טענות המערער לקיומם של תנאים מתלים, סבור הכנ"ר כי אין המדובר בתנאים מתלים: ראשית, שכן הסדר החלוקה בוצע בפועל, בלא שהוכפף לקיומם של תנאים כלשהם; שנית, כיוון שמדובר בתנאים שבמישור היחסים הפנימי בין החברה לבין מרכז ההשקעות ובנק לאומי, שאי קיומם אינו גורר סנקציה הנוגעת לחלוקה.