התכליות הללו קשורות בטבורן לגישה העקרונית המנחה את מהות הפטורים לדירה מזכה ולדירה יחידה. כנזכר, ההיגיון העומד בבסיסם של הפטורים האמורים הינו לספק את מאוויי התא המשפחתי, באופן שבו יוקל נטל המס בעסקאות שמטרתן למגורים ולא להשקעה.
(ההדגשות, כאן ולהלן, אינן במקור)
כבוד השופט גרוסקופף עמד אף הוא על הדברים - בדרך זו, בפס' 9 לעניין בלנק:
דומה שההיגיון העומד כיום מאחורי כלל היחידה המשפחתית טמון בכך שהתכלית הסוציאלית המרכזית של הפטור מתשלום מס שבח בגין מכירת דירת מגורים מזכה וההקלה בתשלום מס רכישה בגין רכישת דירת מגורים יחידה הוא להקל ברכישת דירת מגורים ראשונה שתשמש למגורי הנישום, ולהפחית את עלויות המעבר מדירת מגורים אחת שבבעלות הנישום לדירת מגורים אחרת הנרכשת תחתיה (ראו ...). בהינתן שעל פי רוב המשפחה מתגוררת ביחידת מגורים אחת, הרי שהתכלית האמורה מצדיקה לכאורה להגביל את מתן הפטור וההקלה רק לדירה אחת, וזאת למעט אותם מקרים חריגים בהם בני הזוג מתגוררים דרך קבע בנפרד (ואכן, כאמור, זהו אחד החריגים לכלל היחידה המשפחתית).
- אכן, אין חולק על כך כי המחוקק הישראלי, בניגוד לעיתים למחוקקים אחרים שישבו על מדוכה זו, אינו מתנה את תחולת ההקלות לדירה יחידה, בכך שמדובר בדירה בה מתגורר הרוכש (או המוכר) עצמו. אולם עובדה זו אינה משקפת אלא אימוץ גישה מקלה - אשר נועדה לתת מענה למצב בו אדם בעל דירה יחידה, אותה הוא מעדיף להשכיר ובדמי השכירות למצוא מענה לדרישות מגוריו. אין בכך כדי לשנות מלוז מטרת ההקלות שנקבעו בחוק - אשר מטרתן הברורה מכוונת לטעם הסוציאלי שעניינו בצורך האנושי בקורת גג - ולא להשקעות כלכליות גרידא. השקעות כלכליות הן כמובן טובות וברוכות, אך אין כל הצדקה להעדיף בדרך המיסוי - אחת על האחרת.
- כפי שהבהירה הפסיקה, תכלית החקיקה של חזקת התא המשפחתי בנויה משני רכיבים: תכלית שלילית ותכלית חיובית. התכלית השלילית - נועדה למנוע תכנוני מס.
איני סבור כי המקרה כאן הוא בבחינת תכנון מס. אין לכך שום אינדיקציה, ולמעשה אף המשיב לא העלה טענה בעניין זה. אם התכלית השלילית הייתה התכלית היחידה של חזקת התא המשפחתי, לא היה מקום להחיל חזקה זו במקרה כאן.
אלא שלצד התכלית השלילית, ניצבת אף התכלית החיובית. תכלית זו הובנה לעיתים ככזו שנועדה להקל עם התא המשפחתי. אלא שכפי שהצביעו על כך בתי המשפט, חזקת התא המשפחתי יוצרת מעין "קנס נישואין" ולכן קשה להסביר כך את הדברים.