ובמילים אחרות: אם התכלית היחידה שאנו רואים לנגד עינינו בחזקת התא המשפחתי - היא מניעת תכנוני מס והבטחת ההפרדה הרכושית, הרי גם רכישה במימון ההורים עשויה לעמוד בדרישות אלה. אם תתקבל עמדת העוררים, איני משוכנע כי יש הצדקה של ממש למניעת ההקלה אף במקרים מסוג זה.
- עיון בפסק הדין אבן עזרא - בדברי כבוד השופט י' בן שלמה, מלמד כי הדברים שנכתבו לעיל הם הנימוקים המהותיים שעמדו בבסיס דחייתו את הערר (אשר עסק אף הוא במתנת סב). אביא חלק מדבריו התמציתיים - אשר דומני כי לא נס לחם:
בפרשנות הוראת מס עלינו לבחור, מבין האפשרויות הלשוניות השונות, את האפשרות המגשימה את מטרת החקיקה (ע"א 5773/99 צבי סובול ואח' נ' מנהל מס שבח ת"א - פדור, טרם פורסם; ע"א 165/82 קיבוץ חצור נ' פקיד שומה רחובות, פ"ד לט (2) עמ' 70).
הכלל הוא, שרוכש זכות במקרקעין חייב בתשלום מס רכישה (סעיף 9 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה), התשכ"ג - 1963 (להלן - החוק)). המחוקק בחר להעניק הנחה ממס רכישה לרוכש דירת מגורים כקורת גג יחידה. לצורך הגדרת התיבה "רוכש" אימץ המחוקק את עקרון התא המשפחתי כמי שחוסה, בדרך כלל, תחת קורת גג אחת.
...
הכוונה העולה מלשון החוק, הינה להעניק הנחה בגין קורת-גג יחידה. מהחריגים שבסעיף: "למעט בן זוג הגר דרך קבע בנפרד" ו- "למעט ילד נשוי", נלמד בעליל שהמחוקק ראה את הקטינים חוסים תחת קורת-גג הוריהם עד הגיעם לגיל בגרות, למעט אלה שנישאו או בן זוג החי בנפרד הזקוקים, ככלל, לקורת-גג משלהם ומטעם זה לא נכללו בתא המשפחתי ואינם נמנים עם "רוכש אחד" כהגדרת הסעיף.
בסיפא של דבריו, הפנייה ללמוד מאופיים של החריגים שקבע המחוקק, מחזקת אכן את המסקנה אליה הגיע. דברים דומים ציין כבוד השופט ה' קירש, בעניין חג'ג', כאשר ישב אף הוא על מדוכה דומה, וכך קבע שם, בפס' 21:
ההוראה נועדה להבטיח כי הקלה במס רכישה תינתן פעם אחת בלבד לכל משפחה גרעינית וזאת מתוך ההנחה כי בני המשפחה מתגוררים יחד תחת קורת גג אחת (ומשם הצורך למעט מההוראה "בן זוג הגר בדרך קבע בנפרד" כן "ילד נשוי").
- העוררים בצדק טוענים כי מאז פסק הדין בעניין אבן עזרא, השתנתה התפיסה ביחס לחזקת התא המשפחתי. אין לכחד כי כך הוא. אלא שלטעמי בצדק עומד המשיב על ההבחנה בין העניינים שנדונו בפסיקה במרוצת השנים - אשר עסקו בהחלת חזקת התא המשפחתי על בני זוג, לבין המקרה הנדון כאן - העוסק בילדים קטינים, חלקם, כך נמסר, פעוטות בני שנים בודדות.
מאחורי המהלך החשוב שהובילו בתי המשפט בפסיקתם בעניין חזקת התא המשפחתי, עמדו מצוקה אנושית כמו גם תכליות מהותיות, אשר הצדיקו סטייה באופן שבתי המשפט לא הסתירו כי לא בנקל עולה בקנה אחד עם משמעותו הפשוטה "הבהירה והברורה" של ההוראה שקבע המחוקק (ראו לדוג': פס' 10 בעניין בלנק).