שלילת ההטבה מהקטינים פוגעת בזכותם לקבל את הקלת המס, המגיעה לכל אזרח בגין רכישת דירתו היחידה. יתירה מזו, גישת המשיב תמנע מהעוררים אף ליהנות מהטבה זו גם בעתיד לכשיגיעו לבגרות, משום שכאשר ירכשו דירה (נוספת) בבגרותם - היא תיחשב על ידי המשיב כדירתם השנייה. אין הצדקה לתוצאה שכזו.
- גישת המשיב הרואה בדירות אלו חלק מהתא המשפחתי, יוצרת חזקה חלוטה שאינה ניתנת לסתירה בעניינם של קטינים. אין הצדקה לגישה שכזו, שכן היא מפלה לרעה קטינים.
- העוררים מציינים כי בניגוד לדבריו, עמדת המשיב אינה עולה בקנה אחד עם הוראת ביצוע 6/2011, המכירה באפשרות שקטינים יוחרגו מחזקת התא המשפחתי במקרים מסוימים, כגון כאשר הרכישה של הדירה היא מכספי פיצויים או ירושה, בהם קיימת הפרדה רכושית. משהכיר המשיב באפשרות עקרונית זו, אין הצדקה בנסיבות כאן, שלא להחילה על העוררים.
- העוררים סבורים כי אין מקום לאמץ את דעת הרוב בפסקי הדין בעניין אבן עזרא ובעניין חג'ג'.
לדברי העוררים, פסק דין אבן עזרא, אשר אמנם עסק אף הוא במתנה מסב, נפסק לפני שניתן פסק הדין בעניין שלמי - בו נקבע כי ניתן לסטות מחזקת התא המשפחתי, במקרה בו הוכחה הפרדה רכושית. לאור זאת, אין ללמוד מפסק דין זה.
פסק הדין בעניין חג'ג', ניתן אמנם לאחר פסק הדין בעניין שלמי, אולם בעניין חג'ג' דובר ככל הנראה בדירות שנרכשו במימון התא המשפחתי - הורי הקטינים, ובכך יש שוני מהותי מהמקרה כאן - בו הרכישה ממומנת על ידי הסב, אשר אינו חלק מחברי התא המשפחתי - כפי שזה הוגדר על ידי המחוקק.
- העוררים מוסיפים כי המשיב חרג מהצהרתו בעל פה בדיון ביום 22.5.25 לפיה - "אין לנו מחלוקת כי בתיק כאן מקור הכסף הוא מהסבא" (עמ' 2 שורה 11). כאשר בסיכומים שהוגשו על ידו (בס' 50), לפתע נטען: "אין דרך לברר שהכספים שהועברו מחשבונו של מר שחף חיצוניים לתא המשפחתי הרלוונטי" - ובכך הרחיב המשיב חזית, באופן שאין לקבל.
- קודם להצגת טענות המשיב, אבקש להסיר מעל הפרק כל ספק בעניין הנזכר בסעיף הקודם - הטענה האחרונה מבין טענות העוררים, אותה אקבל באופן מלא.
טענת המשיב בסעיף 50 - כאילו לא הוכח כי מדובר בכספי מר שחף, נטענה בשפה רפה ובחצי פה, וטוב היה אם כלל לא הייתה עולה.
בצדק טוענים העוררים כי טענה זו סותרת את תשובתו של המשיב לשאלה ברורה שהצבתי בפניו בקדם המשפט, וכי תשובתו של המשיב היא שסללה את הדרך לוויתור על הליך שמיעת הראיות. אין כל מקום להרחבת חזית מסוג זה, ואודה כי דומני כי הדברים הם בבחינת אמרת אגב שהמשיב עצמו לא ייחס לה משקל של ממש (וכך עולה ממיקומה בסיכומים, ומכך שהמשיב עצמו לא נתן לה משקל של ממש ולא עליה ביסס את טענותיו).