משעה שב"כ התובע הבהירה כי אין מדובר בטענה להרמת מסך, ברי כי לא נידרש לה.
עצם חתימת הנתבעים על הסכם המייסדים והטענה שלפיה אותו הסכם לא אושרר על ידי החברה עצמה, אין בה די כדי להקים עילת תביעה כנגדם במסגרת התובענה שלפנינו.
נזכיר כי הסמכות שהוקנתה על ידי חוק בית הדין לעבודה נוגעת לסכסוך בין עובד או חליפו לבין מעסיק או חליפו.
חברה בערבון מוגבל היא אישיות משפטית נפרדת ממנהליה ומבעלי המניות, בהתאם לחוק החברות, התשנ"ט-1999.
הסכם המייסדים נכרת בין הצדדים לשם הקמת החברה. גם אם ייתכן שחלק מהוראותיו נועדו להסדיר מסגרת של "עבודה", אין בחתימה על ההסכם כדי להפוך את הנתבעים למעסיקים של התובע (או חליפיהם).
על כן ובהעדר טענה ל"הרמת מסך" – לא הוכח קיומה של עילת תביעה כנגד נתבעים 2,3,4 ודין התביעה כנגדם להידחות.
- מעמד "הסכם מייסדים" כחוזה עבודה
לטענת הנתבעים אין בהסכם המייסדים כדי לחייב את הנתבעת שלא חתמה עליו ולא אשררה אותו.
אכן, הסכם המייסדים נועד להסדיר את היחסים בין השותפים בהקמת החברה. אולם אין מניעה שהוא יסדיר גם נושאים אחרים.
חוזה עבודה מאופיין כחוזה בלתי פורמאלי שניתן לכרות גם בעל פה.
הסכם המייסדים שיקף את אומד דעתם של השותפים (היחידים שהיו לחברה מאז הקמתה ועד לפרוץ הסכסוך): התובע והנתבעים.
לפי הצהרתו של עד הנתבעים, אורן, הצדדים להתקשרות לא פעלו בעניינים פורמאליים או מהותיים בהתאם להסכם המייסדים. בסעיף 36 בתצהירו הזכיר מספר דוגמאות לכך, כדלקמן:
"א. בהסכם המייסדים מצוין כי תפקידו של אריאל לנהל את העסק (וראה את ה"הואיל" השלישי להסכם), בפועל, מקריאת כתב התביעה ותצהירו של אריאל, עולה לכאורה כי אריאל היה אחרון העובדים.
ב. בניגוד לאמור בהסכם המייסדים, אריאל ודין מעולם לא מונו לדירקטורים ומעולם לא מינו דירקטורים מטעמם (וזאת בניגוד לסעיף 4.2 להסכם המייסדים).
ג. אני מעולם לא מוניתי להיות יו"ר דירקטוריון החברה (וזאת בניגוד לסעיף 4.4.1).
ד. בסעיף 4.5.2 להסכם המייסדים מצוין כי פיטורי עובדים או העסקתם מחייבים הסכמה פה אחד של כל בעלי המניות, בפועל, אריאל שהיה אחראי על עובדי הייצור היה מעסיק ומפטר עובדים כרצונו ללא קבלת הסכמת בעלי המניות האחרים (לא למותר לציין, כי על פי ייעוץ משפטי שקבלתי, מנהל חברה, איננו יכול להאציל מבחינה חוקית את הסמכות לפטר עובדים לבעלי המניות ומשכך. הסעיף בהסכם המייסדים כלל איננו חוקי).