שימוש במידע סודי
- חברת בונוס טוענת בתביעתה שכנגד (בסעיפים 92-87( כי נאסר על הנתבעים שכנגד לעשות שימוש ב"מידע קונפידנציאלי", גם אם מידע זה איננו נחשב לסוד מסחרי. אלא שכפי שנקבע בסעיף 7(א((1( לחוק עוולות מסחריות, מותר לעובד לשעבר לעשות שימוש בידע ובניסיון שרכש בעבודתו הקודמת, בהתאם לאמור בו (ראו לעיל בפסקה 76). התובעת שכנגד לא התייחסה כלל לסעיף זה בסיכומיה, לא הראשיים ולא בתביעה שכנגד.
לא זו אף זו; בונוס הודתה בסיכומיה בתביעה הראשית (בפסקה 43( שמר זרוק היה רשאי להתחרות בה אם היה פורש ממנה בתום תקופת ההסכם הראשון. נכתב שם כי "בהסכם 2008 לא נכלל סעיף איסור תחרות כלשהו (אלא רק סעיף שמירת סודיות( כך שלמעשה התובע יכול היה להפסיק את ההתקשרות (ולא לחתום על הסכם 2009( ולצאת מידית להתחרות בנתבעת." אמירה זו אכן משקפת את הדין הקיים בשים לב לנסיבותיו של המקרה הנוכחי.
הדבר מוכיח ומלמד שאין בעצם ההתחרות בחברת בונוס, תוך שימוש בניסיון ובידע שמר זרוק רכש בשנתו הראשונה, כדי להפר את חובת תום הלב וחובת האמון שלו כלפיה. תובנה בסיסית זו, שחברת בונוס מודה בה, מקרינה על טענותיה בעניין זה, וגוזרת את דינן לדחייה.
כך, למשל, אין די בעצם החשיפה של מר זרוק להיקפי הפעילות שלה, ולהיקף הכספים שקיבלה מהרשויות השונות, כדי לאסור עליו להתחרות בה. וכשהוא עושה כן אין הוא מפר את חובת הסודיות שנטל עליו עת עמד בקשר עם חברת בונוס.
לא בוסס גזל עובדים
- חברת בונוס טוענת כי מר זרוק שידל שלושה מעובדיה לעבור ולעבוד עמו תוך התקשרות עם משרד ויינברגר. בפעולה זו, כך נטען, הוא גרם להם להפר את ההתקשרות עם החברה.
109. לפני שניכנס לדברים לגופם יש להעיר הערה דיונית. עיון בפסקת הסעדים שבסוף סיכומי חברת בונוס בתביעה שכנגד (פסקה 127( מעלה כי זו זנחה שם את העילה של גרם הפרת חוזה כלפי מר זרוק וחברת מי-עד, ונותרה עם עילה זו כלפי המשרד בלבד. יחד עם זאת בבסיס טענתה עומדת השותפות שהיא מייחסת למשרד ולמר זרוק, ולכן אתייחס גם לטענה כי מר זרוק הוא ששידל את שלושת העובדים לעזוב את חברת בונוס וזאת באופן פסול.
לגופם של דברים, טענה זו לא בוססה.
- מר תומר ניסנבוים, השתכר אצל חברת בונוס שכר נמוך, בתעריף שעתי (נספח 21 לתצהירו הראשון של מר גולדיאן). הוא הכחיש שמר זרוק שידל אותו לעזוב את החברה. הוא אישר בחקירתו כי עזב את עבודתו שם כשנה לפני שמר זרוק עזב את חברת בונוס, ופנה לעבוד אצל גב' ענבל אור, אך הוא לא היה מעוניין להמשיך באפיק זה. לכן חזר לעבוד בחברת בונוס לתקופה קצרה (עמ' 546, ש. 34-9).
הוא הוסיף וציין כי לאחר מכן עזב באופן עצמאי בשל רצונו לעבוד בתחום השכלתו כהנדסאי אדריכלות, ופנה לעבוד במשרד אדריכלות שחבריו פתחו (עמ' 547, ש. 33-1). הוא העיד כי בכל מקרה היה עוזב את חברת בונוס (עמ' 547 ש.30). ולמעשה אחרי שעזב אותה שמר על קשר עם מר זרוק, ואז עלתה האפשרות שיתקשר עם משרד עוה"ד ויינברגר (עמ' 521, ש.8). כלומר, עזיבתו את חברת בונוס לא הייתה כתוצאה משידול של מר זרוק. גם עו"ד שימי גולן ציין בתצהירו (בפסקה 8( כי מר ניסנבוים אמר לו בסביבות חודש פברואר 2016, שהוא עוזב את חברת בונוס לטובת תחום האדריכלות.