תא (אש') 72424-05-23 אופל בלאנס (2006) בע"מ נ' שרה כחלון

פסק דין

האם חבה הנתבעת בפירעון שיק שמסרה לקבלן ובשם הנפרע נרשם בנוסף גם שם התובעת, חברה למימון חוץ בנקאי, למרות שלטענתה לא קיבלה תמורה מהקבלן בגין השיק? עיקר המחלוקת נוגעת להיקף חובתו של מנכה השיק כלפי המושך והאפשרות כי יזכה במעמד של אוחז כשורה בשיק משורטט למוטב בלבד?

רקע וטענות הצדדים

1. באוגוסט 2021 התקשרו הנתבעת ובעלה גדעון בהסכם עם חברת חי מגדלי מאור 2010 בע"מ, (להלן: החברה), חברה בשליטתו של אהרון בן אלישע (להלן: הקבלן), בהסכם למתן שירותי בניה על מגרש שרכשו במקביל להתקשרות עם החברה. לאחר ששולמו לקבלן תשלומים בסכום ניכר, במאי 2022 מסרה הנתבעת לקבלן תשלום נוסף, את השיק מושא התביעה - שיק בסך 250, 000 ₪ שמועד פירעונו 1.10.22.

אין חולק כי הנתבעת חתמה על השיק ומסרה אותו לקבלן, אשר הוא זה אשר מילא את הפרטים בשיק, ורשם בשם הנפרע: "חי מגדלי מאור ו/או אופל באלנס" , מדובר בשיק משורטט למוטב בלבד.  לטענת הנתבעת, במועד בו מסרה את השיק מילא הקבלן כנפרע רק את פרטי החברה ולא רשם את שמה של התובעת כנפרעת.

ביום 3.5.22, הקבלן פנה לתובעת וביצע עסקת ניכיון במסגרתה מסר את השיק הדחוי ולטענת התובעת קיבל תמורה בסך של 225, 000 ₪ בהעברה בנקאית.  במועד הפירעון הציגה התובעת את השיק לפירעון והשיק חולל מחמת שנתקבלה הוראת ביטול.

2. התובעת, אשר הגישה את השיק לביצוע בתיק הוצל"פ 529383-11-22, (כחייב מס' 2 נכלל הקבלן כערב לשיק), טוענת כי היא אוחזת כשורה בשיק ולכן מתגברת על טענות ההגנה של הנתבעת, לרבות טענת כישלון תמורה ביחסים בינה לבין הקבלן, טענה אשר לשיטתה לא הוכחה.

הנתבעת התנגדה לביצוע השיק בטענה לכישלון תמורה, על בסיס הטענה כי השיק נמסר לאור התחייבות הקבלן לבצע עבודות בניה עתידיות, ולמעשה ביצע הוא תרגיל עוקץ לנתבעת וללקוחות נוספים של החברה, וברח לחו"ל בסוף ספטמבר 2022 תוך שהשאיר חובות לנושים רבים.

הנתבעת כופרת בהיות התובעת אוחזת כשורה, בעיקר בטענה לחוסר תום ליבה ובטענה כי לא יכולה להיות אוחזת כשורה בשיק למוטב בלבד שלו שני מוטבים.  עוד טענה כי הקבלן מילא את הפרטים בנוכחותה והראה לה שכתב את השיק רק לפקודת החברה ורק בדיעבד הסתבר לה כי כתב על השיק גם את שמה של התובעת כנפרעת.  בהחלטה מיום 9.6.24 ניתנה לנתבעת רשות להתגונן.

דיון והכרעה

נטל ההוכחה וחזקת התמורה בשטרות

3. התובעת "אוחזת שטר" ומכאן עומדת לזכותה החזקה הקבועה ברישא סעיף 29(ב( לפקודת השטרות: "כל אוחז שטר, חזקה לכאורה שהוא אוחז כשורה". אולם, על פי הסיפא של סעיף 29(ב( לפקודת השטרות, אם הוכיח הנתבע שהקיבול או הוצאת השטרות הייתה פגועה ברמאות בכפיה או באלימות ופחד או באי חוקיות, אז חובת הראיה מוחלפת עד שיוכיח התובע כי לאחר אותה רמאות או אי חוקיות, ניתנו השטרות בתום לב ובערך בעד השטרות.  הפסיקה הרחיבה את הפגמים בשטר לכל פגם בזכות הקניין לרבות כישלון תמורה מלא ואי קיום תנאי.  (ראה, ע"א 425/78 המועצה המקומית מגדל העמק נ' חרושת ברזל בע"מ, פ"ד לג(1( 304 (1979().

הנפקות של היות אדם אוחז כשורה של שטר מצויה בסעיף 37(2( לפקודה הקובע, כי "היה אוחז כשורה, הריהו אוחז השטר כשהוא נקי מכל פגם בזכות קניינם של צדדים קודמים לו, וכן מכל טענות הגנה אישיות גרידא שהיו להם בינם לבין עצמם, ויכול הוא לאכוף תשלומו על כל צד החב על פי השטר", ובכך מקבל האוחז כשורה זכות שהיא טובה יותר מזו שהייתה למי שהעביר לו את השטר.  הנתבע חייב לפרט מה היא טענתו כלפי השטר, ומהו הפגם שבזכות הקניין שהוא טוען לו, ועליו החובה להוכיח טענותיו אלה.  הוכיח הנתבע את טענותיו עובר הנטל אל התובע להוכיח כי לאחר שנפל אותו פגם בזכות הקניין הוא נתן בתום לב ערך בעד השטר.  הוכיח התובע - זוכה הוא על אף שהוכח פגם בזכות הקניין (י' זוסמן דיני שטרות מהדורה שישית, תשמ"ג, בעמ' 262).  כל עוד לא הוכיח הנתבע התרמית, התובע חוסה בצל החזקה שהוא אוחז כשורה, ואינו חייב להוכיח דבר.