כאמור, התובעת נסמכת על הטענה כי היא אוחזת כשורה ובכך מתגברת על כל טענה שיש לנתבע כנגד הצד הקרוב לשטר.
ההתיישבות העותומנית [נוסח ישן] 1916
12-34-56-78 צ'כוב נ' מדינת ישראל, פ'ד נא (2(עסקת היסוד - האם הוכח כישלון תמורה בעסקה בין הנתבעת לקבלן?
- למרות היעדר הפירוט בגרסת הנתבעת וחוסר הזיכרון שלה ושל בעלה באשר לשאלת התמורה וההתנהלות מול הקבלן, ולמרות שכמעט נזנחה הטענה לכישלון תמורה בסיכומי הנתבעת אשר התייחסו לעניין זה רק באופן תמציתי וכמעט אגבי, מצאתי כי בבחינת התמונה הכללית יש לקבוע כי עלה בידי הנתבעת להוכיח כישלון תמורה מול הצד הקרוב לשטר, החברה והקבלן.
התובעת אשר הקדישה חלק ניכר מהחקירה וטיעוניה לשאלת כישלון התמורה, יודעת היטב כי הקבלן למעשה הונה לקוחות רבים, ותוך זמן קצר השאיר חובות בהיקף ניכר לנושים רבים, וברח מהארץ. בנסיבות מעין אלו, אין מקום לדקדק עם הנתבעת ולדרוש פירוט של העבודות תמורתן ניתן השיק, הואיל ובבחינת מכלול העסקה, לא נסתרה הטענה כי שולמו לקבלן תשלומים מעבר לתמורה אשר הגיעה לו, ולכן אין לראות בטענת ההגנה ככישלון תמורה חלקי לא קצוב, כמו במקרה שמסופקת סחורה לקויה, אלא ככישלון תמורה מלא, הואיל ולא ניתנה כל תמורה כנגד השיק הנדון.
כפי שיובהר להלן, בחינת כישלון התמורה, שהיא אמנם תנאי בסיסי להגנת הנתבעת, למעשה אינה הכרחית לאור מסקנתי כי התובעת היא במעמד של אוחזת כשורה, ועל כן מבחינתה השאלה אם נכשלה התמורה לא מעלה או מורידה. למרות מסקנה זו אפרט להלן מדוע הוכחה כישלון התמורה.
- טענת הנתבעת פשוטה, שילמה לקבלן תשלומים מעבר לזכותו החוזית, בניגוד להסכם אשר קבע אבני דרך לתשלום התמורה לפי התקדמות ביצוע העבודות. למעשה תמורת השיק הנדון לא בוצעה כל עבודה ולא ניתנה תמורה. בהסכם שצורף להתנגדות נקבע כי העבודה תתחיל תוך 30 יום מקבלת היתר הבנייה, וצורף רק עמוד שני של לוח התשלומים ובו טבלה של מועדי התשלום מול שלבי הבנייה. לפי טבלה זו סך של 935, 000 ₪ ישולמו עד לתום השלב השלישי, יציקת תקרה עליונה, וסך של 345, 000 ₪ נוספים בגמר מערכות חשמל, מים, מזגנים ומשקופים עיוורים ולאחר מכן עוד 4 שלבים עד למסירה.
לראיות הנתבעת צורפו מסמכים מטעם החברה, קבלות וחשבוניות, וכן העתקי שיקים המעידים על ביצוע התשלומים הבאים לחברה:
3.8.21 - 100, 000 ₪
29.12.21 - 350, 000 ₪
20.1.22 - 150, 000 ₪, מועד פירעון 20.1.22.