דוגמא לחוסר תום לב המונע אחיזה כשורה פורטה בע"א 1925/95 רפאל נ' בנק הבנייה לישראל, [נבו], 5.2.97 שם נקבע כי הבנק ידע כי מצבו הכלכלי של הלקוח שלו לא יאפשר לו לתת תמורה על שיקים שניתנו עבור שירותי בנייה. הרחבה זו של דרישת תום הלב היא מיוחדת לנסיבות המקרה שם ונבעה מהצורך להגן על צרכן שרכש דירה מקבלן, כפי שהובהרו הדברים בת"א (שלום י-ם( 16274/00 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' הר זהב שירותי מזון בע"מ, [נבו], 5.9.01.
- אופן בחינת תום ליבו של אוחז השטר נבחן בהרחבה בפסק דינה המקיף של כב' השופטת ח' טוקר בת"א (שלום י-ם( 17431-04-16 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' רוי-רום שיווק פירות וירקות בע"מ, [נבו], 15.7.2020, והאסמכתאות שם. הכלל הוא כי בחינת תום הלב היא סובייקטיבית, אולם קיימת ציפייה כי האוחז יסיק מסקנות סבירות מהמידע שברשותו ולא יעצום עיניו מפני עובדות המצדיקות בחינה, כפי שהודגם שם בפסקה 60:
"לגבי נסיבות נטילת השטר כמשליכים על בחינת תום הלב אפנה לפסק דינו של כב' השופט בר-עם בת"א (י-ם( 4318/06 ברק תוכנה י.א.ש. בע"מ נ' שארל חברה למלונאות בע"מ, [נבו] (15.7.08), פיסקה ו', שם נאמר כי:
"...במקרים המתאימים, ניתן להגיע למסקנה כי הנסב נהג בחוסר תום לב, מקום בו נמנע מלשאול או לחקור הגם שחשב בסתר ליבו כי משהו אינו כשורה וחשש ששאלותיו יביאו לגילוי העובדות לאשורן, בדבר פגמים שנפלו בזכותו של המסחר (דנ 15/70 קוד בע"מ נ' תל חנן, חברה לאחסנה ומסחר בע"מ, פ"ד כו (1( 36, 40). אכן נכון, אין על הנסב לחקור ולדרוש בעניין זכותו של המסחר ולא ייפסל כאוחז כשורה מי שלא ידע כי זכות המסחר פגומה, אלא שאילו חקר ודרש היה הדבר מתגלה לו (זוסמן עמ' 273( ואולם, כל זאת בסייג שאם היה בנסיבות משהו המעורר חשד, לא יוכל הנסב לעצום עיניו, לא לבדוק ולרחוץ בנקיון כפיו (המ' (י-ם( 830/78 ד"ר מיכאל דאוד נ' האחים אלה ירושלים בע"מ, פ"מ תשל"ט (2( 360, 353). נוסף על דרישת תום הלב נקבע בפקודה תנאי משלים, לעניין ידיעת האוחז על זכותו הפגומה של המסחר. כללו של דבר, אוחז ייחשב אוחז כשורה, רק אם נטל את השטר בתום לב ובהעדר ידיעה על פגמים בשטר (לרנר עמ' 235). ודוק - ידיעת הנסב על כי הנפרע סיחר את השטר לידיו, לפני קיום התנאי, הינה בבחינת ידיעה שזכות קנינו של המסחר פגומה, במובן הוראת סע' 28 לפקודה, שכן סיחור השטר נעשה שלא כדין, היות שהיה על הנפרע להחזירו לעושה השטר (לרנר עמ' 237(".