בת"א (שלום כ"ס( 33410-12-16 שרלי בן מרגי נ' עלאה עמרור, [נבו], 31.3.2019, פסקה 13, פורטו הגישות השונות ביחס להיקף החובה של מנכה שיק:
"הפסיקה הציגה מנעד של גישות בנוגע לחובתו של המנכה שיקים מול מושך השיק ובפועל הסתמנו שתי גישות עיקריות.
יש הסבורים כי ככל אוחז אחר לא מוטלת חובה כללית על המנכה שיק לפנות אל המושך על מנת לברר באם נפל פגם כלשהו בקשר לשיק. קביעה זו מתבססת על הצורך להימנע מהכבדה על חיי מסחר שוטפים.
[ראה ע"א 173/63 צאנג נ' סוכנולסקי פ"ד י"ז 1877, ת"א (י-ם( 18953/01 רוטנברג שלמה נ' שושנה קורץ [נבו] (22.1.03), תא (ת"א( 58498/03 אביב שני פיננסים בע"מ נ' שמעון [נבו] (8.3.05( תא"מ (עכו( 4842-05-08 עאוני נ בית חוסן בע"מ [נבו] (13.6.14), תא"מ (אי( 5060-08-10 ביטון נ' קונד [נבו] (13.2.14(]
יש המכלילים את ההכרעה בשאלה במסגרת בדיקת תקינותו או מראהו של המסמך וקבלת שיק חסר או מעותד, שאז ממילא מתקיים בסיס לחשש שמשהו אינו כשורה. (ת.א. (ת"א( 40107/07 שחף ליוי פיננסי בע"מ נ' מונדר אייל [נבו] (22.10.08(), יש המכירים בציפייה מהמנכה שיק לברר כיצד השיק הגיע למסב או לערוך בדיקה בנוגע לקיומם של שעבודים המתייחסים לנכסי הנפרע (תא (אש( 62189-06-13 בלבן נ' טולדנו [נבו] (16.12.15), בש"א (ת"א( 1348/05 אימפולייט בע"מ נ' א. צומן בע"מ [נבו] (6.6.05), ויש הרואים את חובתו של המנכה לפנות למושך עובר לקבלת השיק, כחלק מחובת הקטנת הנזק [אם כי לא למעלה מהנדרש מאוחז סביר, ת.א. (ת"א( 57191/06 ברק ח.פ. שירותי מזון בע"מ נ' נחום אורי [נבו] (21.5.08(] או כחלק מקיום חובת תום הלב ושלילתו, מקום שהוכח כי לו הייתה מתבצעת בדיקה כנ"ל היה מנכה השיק נמנע מביצוע עסקת הניכיון.
[ראה ת"ט 209976-09 שחף ליווי פיננסי יבוא יצוא (1990( בע"מ נ' איתן [נבו] (19.10.12( ותא"מ (רח( 2844/07 אי.אר.אן. ישראל בע"מ נ' מאירוביץ [נבו] (24.3.10(]
המחמירים סבורים כי חלה חובה מוגברת על המנכה שיק לבדוק את תקינות השיק מעבר לחובה הרגילה של נוטל שטר שאינו שלם, ולברר קיומה של הרשאה להשלמה.
[ראה ת"א (ת"א( 120154/00 יפית את חופית שירותים פיננסיים נ' יעקבי [נבו] (2.12.01( 53439-09-12 ח. עלמה יזמות עסקית בע"מ נ' מאיה קולטיניוק [נבו] (9.9.14(] "
- לטעמי יש להיזהר מקביעת חובת זהירות חדשה, אשר לא קבועה בפקודת השטרות, אשר הציבה אמת מידה למעמד של אוחז כשורה, תום לב. הפניית ב"כ הנתבעת לע"א 3521/11 עו"ד דניאל וגנר נ' מזל עבדי, פ"ד סז(1( 84 (2014), אשר דן באופן כללי כיצד יש להוכיח עוולת רשלנות, אין בו כדי לקבוע כי ראוי לקבוע חובת זהירות על התובעת במקרה הנדון, החורגת מהבחינה שיש לבצע ביחס לתום ליבה. לגופו של עניין לא מצאתי מקום לקבוע חובת זהירות מוגברת, שעה שהטענה כי התובעת היא מונעת הנזק הטובה יותר אינה נכונה. הנתבעת יכולה למנוע את "התאונה המשפטית" במידה ולא הייתה מוציאה שיק ומאפשרת לקבלן לכתוב את זהות הנפרעים כרצונו.
למעשה מבוקש כי חובת הזהירות של התובעת כלפי מושך השיק תהיה גדולה יותר מחובתה כלפי עצמה. עצם פנייתה התובעת למושך השיק נועדה להגן על עצמה ולוודא כי מושך השיק מודע כי נתן שיק וכי צפוי הוא להיפרע. לא מצאתי כי ראוי להטיל על מנכה השיק חובה להסביר למושך השיק כי אם נתן שיק דחוי, עלול להיות מחויב בתשלומו גם אם לא יקבל תמורה מהצד הקרוב לשיק. מדובר באמת מידה המנוגדת לאינטרס המסחרי של התובעת, וחורגת מהיקף חובת תום הלב כפי שפורשה בפסיקה ביחס לאוחז כשורה. עסקינן בדיני שטרות שאין להעמיס עליהם חובות השוללות את אופיו הסחיר של שיק. כל תכלית עסקת ניכיון היא העדר הקשר בין מבצע העסקה למושך השיק, והתובעת אשר יודעת כי היא במעמד של אוחז כשורה, אינה אמורה לחקור בנפלא ממנה.