הואיל והנטל על הנתבעת להוכיח טענה עובדתית זו, והסתפקה בגרסה דלה שהיא עדות יחידה של בעל דין, לא מצאתי כי ניתן להסתפק בעדותה להוכחת טענה זו. על כן, לא הוכיחה הנתבעת כי בוצע שינוי בשיק ללא ידיעתה או הסכמתה. יתרה מכך, כפי שיורחב להלן ביחס לשיחה המקדימה, התובעת אישרה למעשה כי נתנה את השיק לפקודת התובעת, כפי שעולה מהתמלול, נציג התובעת אסי עובר עם הנתבעת על פרטי השיק ושואל: "לטובת חי מגדלי מאור או אופל בלאנס צ'ק מספר 23" והנתבעת משיבה: כן.
להודאה זו משקל מהותי, ובדין הפנה ב"כ התובעת בסיכומיו לע"א (מחוזי ת"א( 21630-02-18 אופל בלאנס (2006( בע"מ נ' אירינה פרבלוב, [נבו], 2.10.2018, ביחס למשקלה של הודאת בעל דין בשיחה המקדימה לעסקת הניכיון, אשר בניגוד לנטען בסיכומי הנתבעת, נסיבותיו דומות מאוד למקרה הנדון.
על כן, לא ברור כיצד הנתבעת סבורה כי ניתן לקבל גרסתה כי לא מסרה שיק בו רשומה התובעת כנפרעת ולא מצאתי יסוד לגרסתה העובדתית. יוער כי הנתבעת גילה חוסר בקיאות בפרטי ההתקשרות עם הקבלן ולא נתנה הסברים מספקים להיקף הסכומים ששילמה, ולמעשה חזרה על הטענה כי הולכה שולל על ידי הקבלן. על כן מסתבר יותר כי לא הייתה מתוחכמת דיה לא להסכים לרשום את שם התובעת כנפרעת בשיק הואיל ובפועל עשתה כל אשר הורה לה הקבלן.
מתן הערך ומועד מתן התמורה
- למעשה אין מחלוקת כי התובעת קיבלה את השיק בטרם מועד הפירעון ונתנה תמורה בגינו, למרות שהנתבעת גם מתכחשת לתמורה בסיכומיה. לא מצאתי בסיס להכחשה זו, והתובעת אשר ממילא נהנית מחזקת התמורה הציגה ראיות מספיקות להוכיח כי נתנה תמורה. סימני השאלה הרפים שהציגה הנתבעת אין בכוחם לסתור ראיות התובעת.
לתצהירי התובעת צורפה קבלת הניכיון מיום 3.5.22 בה צוין כי בוצעה העברה בנקאית לחשבון חי מגדלי מאור בסך 225, 000 ₪ כן צורפה ההוראה לבנק על ביצוע ההעברה. תחילה צורף גם דף חשבון אשר נטען כי צורף בטעות וצורפה באישור בית המשפט האסמכתא על ביצוע העברת הכספים לחשבון חי מגדלי מאור. מר מזרחי העיד על התמורה שבוצעה וחקירתו הנגדית בעניין זה לא שינתה את המסקנה המתבקשת כי שולמה תמורה בגין השיק. על כן, לא נסתרה החזקה כי התובעת נתנה ערך בגין השיק ויתרה מכך, התובעת הוכיחה כי נתנה תמורה בעד השיק בטרם מועד פירעונו וכישלון התמורה.
תום לב
- תנאי נוסף בו על התובע לעמוד הוא כי נטל את השטר בתום לב ובעד ערך ובשעה שסיחרו לו את השטר לא הייתה לו כל ידיעה שזכות קנינו של המסחר פגומה. דרישת תום הלב היא סובייקטיבית, השאלה היא מה ידעה התובעת בעת שקיבלה את השיק.
במקרה הנדון התובעת התקשרה לנתבעת בטרם ביצוע העסקה, למרות שאין עליה חובה חוקית לעשות כן (ראה ת"א (שלום פ"ת( 17043-03-20 מ.ג. פאי פתרונות מימון בע"מ נ' ארביב א.י. פרוייקטים בבניה בע"מ, [נבו], 7.12.2023). עצם העובדה כי העוסקים בניכיון שיקים נוהגים לעיתים מבחינה מסחרית להתקשר למושך השיק כדי לוודא כי אין לו טענות כנגד הצד הקרוב לעסקה, אין משמעותה כי הימנעותם מלעשות כן מהווה חוסר תום לב. ההתקשרות נועדה לצרכי מבצע עסקת הניכיון, כדי שלא יאלץ להיגרר להליכים משפטיים, כפי שארע במקרה זה.