במילים אחרות, לפחות מקום בו מדובר בנתבע שאינו נמצא בתוך תחומי השיפוט של בית-המשפט בישראל, לא ניתן לראות משרד עורכי-דין ישראלי כמשרד שמייצג אותו, אלא-אם-כן אותו נתבע העניק למשרד זה ייפוי-כוח לייצגו בהתייחס להליך המסוים שלגבין מבוקש לבצע את ההמצאה.
- במקרה דנן, ייפוי-הכוח שנתנה CNAC למשרד מיתר, הן בהליך דנן והן בבקשה לאישור תביעה נגזרת היה כאמור ייפוי-כוח מוגבל, שהתייחס רק לכפירה בסמכותו הבינלאומית של בית-המשפט. ייפוי-כוח כזה אינו יכול לשמש בסיס לטענה לפיה מסירה למשרד עורכי-הדין כמוה כמסירה ללקוח; ואין אפשרות להסיק מהמסירה למשרד עורכי-הדין, כי הלקוח מודע להליך באופן השולל את הצורך להזמינו כדין ולמסור לו כדין את כתבי בי-הדין.
- יוער בשולי הדברים כי אינני רואה לנכון להתייחס לשאלה האם מן הראוי לחייב מי שהוא בעל-שליטה בחברה ישראלית למסור כתובת למסירת כתבי בי-דין בישראל. גם אם ראוי שזה יהיה המצב, מי שאמור לתת את דעתו על כך הוא המחוקק. לא ניתן בדרך של חקיקה שיפוטית לכפות סמכות בינלאומית על נתבע שלא מסר (ולא היה מחויב למסור) כתובת למסירת כתבי בי-דין בישראל, על-ידי קביעה לפיה הוא מיוצג על ידי עורכי-דין שהוא ביקש באופן מפורש להגביל את ייפוי-הכוח שלהם. לכל היותר (ואינני מחווה דעה על כך בשלב זה) לעובדת היותה של CNAC בעלת שליטה בחברה ישראלית, עשויה להיות השלכה בבקשה למתן היתר המצאה מחוץ לתחום לחברה זו.
- סיכומה של נקודה זו – CNAC היא בעל-דין דרוש בבקשה לסעד ביניים במסגרת הבקשה לאישור התביעה הייצוגית, משום שהיא עלולה להיפגע אם הבקשה תתקבל. לכן היה על המבקשת לדאוג למסור לה את הבקשה ולוודא כי היא תזומן לדיון. המבקשת לא עשתה כן, משום שמסירה למשרד עורכי-הדין ש-CNAC הגבילה מפורשות את ייפוי-הכוח שלו באופן שלא יאפשר זאת, אין די בה כדי לאפשר קביעה כי CNAC הוזמנה כדין לדיון. משכך, יש לראות את CNAC כמי שלא לקחה חלק בדיון בבקשה לסעד הביניים.
הבקשה לסעדי הביניים לגופה
- כפי שהובהר לעיל, CNAC לא לקחה חלק בדיון בבקשה לסעד הביניים משום שהבקשה לא הומצאה לה כדין. לכן, לא ניתן היה לקיים את הדיון בבקשה ולקבל את הבקשה – בלא לאפשר ל-CNAC להביע את עמדתה ולהעלות את טענותיה.
יחד עם זאת, אם דינה של הבקשה לסעדי ביניים להידחות, הרי החלטה כזו יכולה להתקבל גם ללא נוכחותה של CNAC. בישיבת יום 8.9.2016 הותיר ב"כ המבקשת את ההחלטה האם להכריע בבקשה לסעד ביניים לגופה חרף העדר ההמצאה ל-CNAC לשיקול-דעת בית המשפט (ר' עמ' 5 לפרוטוקול). כפי שיובהר להלן, אני סבורה כי בשלב זה אין מקום לקבל את הבקשה לסעד ביניים שהגישה המבקשת, ולכן דינה של בקשה זו להידחות – חרף העובדה ש-CNAC לא הוזמנה כדין לדיון והבקשה לא נמסרה לידיה. יוער בשולי הדברים כי מובן כי ככל החלטה במסגרת בקשה לסעד ביניים, גם ההחלטה לפיה הבקשה לסעד הביניים נדחית, כפופה לעיון מחדש – ככל שיהיה בעתיד שינוי נסיבות או כל טעם אחר שיצדיק זאת.