כלומר, כאשר נדרשת המצאה של כתבי בי דין מחוץ לתחום השיפוט של המדינה, נדרש הליך שיפוטי הכרוך בבדיקה ובחינה של בית-המשפט, ואין מדובר בסמכות אוטומטית.
- אכן, ככלל, ניתן למסור כתבי בי-דין לא רק לבעל-הדין עצמו, אלא גם לעורך-הדין שלו, אם יש לו כזה. תקנה 477 לתקנות סד"א קובעת בהקשר זה כי:
"ההמצאה תהא ככל האפשר מבחינה מעשית לנמען גופו, אולם אם יש לו מורשה לקבלת כתבי בי-דין לשם המצאה לפי תקנות אלה – דיה ההמצאה למורשה, ואם יש לו עורך דין, דיה ההמצאה לעורך-הדין או למתמחה שלו, או בהנחה במשרדו, והכל אם לא הורה בית-המשפט הוראה אחרת" [ההדגשה שלי ר.ר]
לכן, אם ניווכח כי היה ל-CNAC עורך-דין שייצג אותה בהליך דנן, די היה בהמצאה למשרדו. השאלה במקרה דנן היא האם ניתן לראות במשרד מיתר כמשרד עורכי-הדין של CNAC באופן שהמצאה למשרד כמוה כהמצאה ל-CNAC עצמה. אני סבורה כי בנסיבות המקרה דנן התשובה היא שלילית.
- CNAC היא כאמור חברה המצויה מחוץ לתחום השיפוט של ישראל, והיא ייפתה את כוחו של משרד מיתר באופן מוגבל בלבד. בקשה להמצאה מחוץ לתחום השיפוט בהתייחס לחברה כזו מוגשת מלכתחילה כמובן במעמד צד אחד. כאשר הבקשה מתקבלת, זכאי הנתבע שמבקש לבטלה, להגיש בקשה ולעתור לכך. כדי למנוע את האפשרות כי עצם הגשת בקשה כזו על-ידי הנתבע תקנה כשלעצמה סמכות לבית-המשפט, וכן כדי למנוע את האפשרות לטעון כי הנתבע מודע להליך (שהוא מבקש לבטל את היתר ההמצאה לגביו), הותקנה תקנה 503א.
תקנה זו קובעת:
"כפר הנתבע בסמכותו הבינלאומית של בית המשפט או ביקש לבטל המצאה שנעשתה על פי סימן זה, או מינה עורך דין בישראל לשם כך, לא יהיה ניתן לבצע את ההמצאה לנתבע במסירה אישית, אם הגיע לישראל והוא שוהה בה לצורך התובענה, ולא יהיה ניתן לבצע את ההמצאה לעורך הדין המייצג אותו, ולא יראו בכל פעולה שלו או של עורך דינו ויתור על הכפירה בסמכותו הבין-לאומית של בית המשפט, זאת עד למתן החלטה בטענות הנתבע בענין זה".
- האמור בתקנה זו שולל אם כן בבירור את טענת המבקשת. בהתייחס לנתבע שאינו נמצא בישראל, העובדה שהוא ממנה עורך-דין שייצג אותו רק כדי לכפור בסמכותו של בית-המשפט, איננה מספיקה כדי להביא למסקנה לפיה הנתבע יודע אודות ההליך. לו זה היה המצב – לא היתה לנתבע כזה אפשרות לכפור בסמכות בית-המשפט ולהעלות טענותיו ביחס להיתר ההמצאה בלא "להיתפס" בסמכות בית-המשפט. אכן, אין ספק כי נתבע המבקש לבטל המצאה שנעשתה אליו מכוח תקנה 500, מודע להליך נושא ההמצאה. אין גם ספק כי נתבע כזה עשוי להיות מיוצג על ידי משרד עורכי-דין ישראלי. חרף האמור – נתבע כזה אינו "נלכד" בסמכות בית-המשפט בישראל רק לאור ניסיונו לכפור בסמכותו הבינלאומית של בית-המשפט. כל עוד ניתן למשרד עורכי הדין המייצג את הנתבע ייפוי-כוח מוגבל, ייפוי-הכוח הזה אינו מאפשר לבצע המצאה למשרד עורכי-הדין מכוחו.