- דינה של הבקשה לסעד ביניים להידחות ממספר טעמים –
- העובדה שהנטל המוטל על המבקשת במקרה דנן במסגרת הבקשה הוא נטל גבוה – הן משום שמדובר בסעד ביניים המשנה מצב קיים, והן לאור העובדה כי מדובר בבקשה לסעד ביניים במסגרת תובענה ייצוגית שטרם אושרה הגשתה.
- העובדה שהמבקשת מצויה בניגוד עניינים מובנה, בין "כובעה" כמי שמייצגת את דסק"ש בבקשה לאישור תביעה נגזרת שהמבקשת לא חזרה בה ממנה, לבין "כובעה" כמי שמבקשת לייצג את קבוצת בעלי אגרות-החוב של אדמה.
- העובדה שהמבקשת לא הזמינה לדיון את CNAC והביאה בכך לעיכוב של הדיון, ולשיהוי במתן ההחלטה שנובע מכך.
- העובדה שהמבקשת לא פנתה לנאמן על מחזיקי האג"ח ולא ביקשה את עמדתו ביחס לאפשרות לפעול בשם מחזיקי האג"ח ועבורם.
- העובדה שיתכן שהאינטרסים של בעלי האג"ח של אדמה שונים מאלה שהמבקשת טוענת להם, ולכן קבלת הסעד עלולה לפגוע בהם.
- העובדה שהבקשה מוגשת בשמה של קבוצת מחזיקי האג"ח של אדמה ולא בשמה של אדמה עצמה, והעובדה שהאינטרסים של מחזיקי האג"ח אינם חופפים בהכרח לאלה של אדמה. מהבקשה עולה כי חלק ניכר מטענות המבקשת מתייחסות לאינטרסים של אדמה – שלא זו בלבד שהמבקשת לא ביקשה לייצגה, אלא שהיא כלל אינה צד להליך.
- העובדה שהבקשה היא מוקדמת ולא ברור עדיין האם עסקת סינג'נטה תושלם, ואם כן – מה תהיה רמת האחזקות של החברה הסינית בה בתום הצעת הרכש.
- העובדה שטענת המבקשת היא טענה חדשנית שלא ברור כלל אם יש לה בסיס בדין – טענה לפיה לחברה השולטת בחברה אחרת אסור לרכוש שליטה בחברה נוספת המתחרה בחברה הבת שלה – שכן מצב זה יביא לניגוד עניינים מובנה של חברת האם בין האינטרסים של שתי חברות הבת. גם בהנחה שיש בסיס לתזה הזו (וספק אם זה המצב), יש מקום לבחון אותה בזהירות רבה, לבחון את גבולותיה ואת התנאים לקיומה. בנסיבות אלה לא ניתן לקבוע כי הסיכויים שהבקשה לגופה תתקבל הם סיכויים גבוהים די הצורך כדי להתגבר על כל הבעיות שנמנו לעיל.
- שיקולים של מאזן הנוחות מטים את הכף, לאור כל האמור לעיל, לדחיית הבקשה.
- להלן נפרט בקצרה את הנימוקים הללו, אשר יש בכל אחד מהם לחוד וקל וחומר בהצטברות של כולם, כדי להביא למסקנה כי דין הבקשה לסעד ביניים במסגרת הבקשה לאישור התביעה הייצוגית – להידחות.