- זאת ועוד, בעלות של החברה הסינית בשתי החברות – סינג'נטה ואדמה, בהנחה שהיא אכן תחזיק בסופו של דבר ב-100% משתיהן, עשויה בנסיבות מסוימות להיטיב עם שתיהן. כך, המשיבים טענו – וטענתם לא נשללה בשלב זה – כי ניתן להניח שכאשר CNAC תחזיק בבעלות מלאה באדמה, היא תרצה דווקא להגדיל את רווחיה של אדמה ולא לגרום לה נזקים (ר' ס' 148 לתגובת המשיבים 6-9).
המשיבים 6-9 הוסיפו וציינו בהקשר זה כי CNAC השקיעה ממון רב ברכישת מניותיה של אדמה – היא שילמה בשנת 2011 סכום של 1.44 מיליארד ₪ בגין רכישת 60% מהמניות, והיא עתידה לשלם סכום נוסף של כ-1.3 מיליארד דולר עבור רכישת יתרת 40% מהמניות מדסק"ש. קשה להניח – כך נטען – כי CNAC פועלת כפי שהיא פועלת רק כדי להשמיד את ערכה של אדמה באופן שיש בו כדי להביא לחשש לפגיעה ביכולת הפירעון של אדמה למחזיקי האג"ח שלה.
- המשיבים 2-5 הוסיפו והעלו טענות נוספות בהקשר זה. כך לטענתם, בכפוף לכל דין ובפרט לכללים בדבר עסקאות בעלי-ענין אשר יוודאו כי העסקה היא לטובת אדמה, אדמה תוכל להיחשף כתוצאה מהעסקאות שהחברה הסינית מבקשת לבצע לשווקים חדשים אשר היום סגורים בפניה, היא תוכל לייצר מוצרים שהיא אינה מייצרת היום, היא תוכל לבצע שיתופי-פעולה שונים עם חברת סינג'נטה ועוד (ר' ס' 85 לתגובת המשיבים 2-5 לבקשה).
- המשיבים 2-5 הוסיפו וציינו כי אדמה מחזיקה היום בכ-11% ממניות חברת Hubei Sanonda Co. Ltd. (להלן: "סנונדה"). סנונדה היא חברה ציבורית סינית, שמניותיה נסחרות בבורסת שנזן בסין. CNAC מחזיקה ב-23% ממניות סנונדה ו-66% מהמניות מוחזקות על-ידי הציבור הסיני. במסגרת "עסקת סנונדה" צפויות בעלות המניות באדמה במועד השלמת העסקה להעביר את כל ההחזקות שלהן באדמה לסנונדה, באופן שלאחר השלמת העסקה - אדמה תהיה חברה בבעלות מלאה של סנונדה ובעלות המניות הקודמות של אדמה יקבלו מניות של סנונדה. לגישת המשיבים 2-5, התוכנית של CNAC – שהיא חברה ממשלתית סינית, לגבי אדמה היא כי היא תוחזק על ידי בעלי-מניות מהציבור בבורסה בסין, ומכאן – כך נטען – כי ל-CNAC יהיה אינטרס ברור בפיתוחה ובהצלחתה.
- אינני מחווה דעה לגופו של ענין בהתייחס לטענות אלה. אין זה המקום ואין זה השלב לעשות כן. יחד עם זאת, העובדה שקיים ספק בהתייחס לשאלה מהו האינטרס של מחזיקי האג"ח, היא עובדה שיש לקחת אותה בחשבון בהתייחס לבקשת המבקשת שמעוניינת לייצג את כל מחזיקי האג"ח. העובדה שיתכן שחלק ממחזיקי האג"ח דווקא מעוניינים בקידומה של מערכת העסקאות שתוארה לעיל, ושהם סבורים כי עסקאות אלה יש בהן כדי לשפר את מצבם כמחזיקי אג"ח של אדמה – מביאה למסקנה לפיה יש להתייחס בזהירות רבה לטענות המבקשת ולבקשתה הנוכחית על כל הנובע ממנה בהתייחס לאפשרות להשלים את העסקאות הללו.
- זאת ועוד, ניתן לבחון את עמדתם הלכאורית של מחזיקי האג"ח ביחס לעסקת סינג'נטה על-ידי בחינת שער אגרות-החוב לאחר ההודעה על עסקה זו. נתונים ביחס לכך הובאו על ידי המשיבים 2-5 בתגובתם לבקשה לסעד זמני במסגרת הבקשה לאישור תביעה ייצוגית. כך, נטען כי הכוונה לבצע את עסקת סינג'נטה ועסקת המכירה של מניות דסק"ש באדמה ל-CNAC, לא זו בלבד שלא גרמו לירידה בשער אגרות-החוב בהן מחזיקה המבקשת, אלא שהכוונה לבצען העלתה את שער אגרות-החוב הללו בשיעורים מהותיים ביותר. כך, בתחילת חודש מרץ 2016 עמד שער האג"ח מסדרה ב' על 114 אג' ובמועד הגשת התגובה הוא עמד על כ-130 אג'.