חיימי, שלו היתה היכרות ארוכת שנים עם בעלי העניין בפיתקית, הציג בפניהם את יונימה ונציגיה.
- הטענה כי המידע בדבר היות פיתקית מוצעת למכירה היה נחלתם של גורמים אחרים בשוק, לא הוכחה. הראיה היא, ששחר לא הצליח לנקוב ולו בשם של גורם אחד שידע על כך (עמ' 350 לפרוטוקול ש' 21-25), וטען כי לא זכור לו מהיכן מידע זה הגיע לאוזניו (עמ' 351 לפרוטוקול ש' 4). מכל מקום, לא נטען וממילא לא הוכח, כי מי מנציגי יונימה ידע בפועל שפיתקית מוצעת למכירה, עובר להצגת המידע על ידי התובעת.
- לפיכך, התובעת וכץ הם החולייה המקשרת בין פיתקית ויונימה. ללא התובעת, באמצעות כץ וחיימי, לא הייתה נרקמת ההיכרות בין יונימה ונציגיה לבין פיתקית ובעלי העניין בה.
- כמו כן, מהראיות עולה כי מעורבות התובעת באמצעות כץ וחיימי בעסקת יונימה-פיתקית לא התמצתה בהיכרות בלבד. אמנם, מעורבותו של כץ הייתה מצומצמת בהשוואה למעורבותו של חיימי, אלא שחיימי פעל כאיש קשר, בשיתוף פעולה עם כץ (ראו עדות כץ בעמ' 205 לפרוטוקול ש' 21-24, עמ' 250 ש' 11, 29 ועמ' 251 ש' 8-9; עדות מתן בעמ' 102 ש' 8-14). בנוסף, בין חיימי לבין התובעת וכץ נחתם הסכם, בו נקבעה החלוקה ביניהם של דמי התיווך שיתקבלו בגין העסקה עם פיתקית (נספח 9 לתצהיר כץ). חיימי גם העיד כי כץ היה ברקע (עמ' 159 לפרוטוקול ש' 23) וכי כל השיחות והפעולות שביצע היו בהתייעצות וליווי של כץ (עמ' 160 לפרוטוקול ש' 18-21).
- בהתאם לסעיף 40 לחוק החוזים "חיוב יכול שיקויים בידי אדם שאיננו החייב, זולת אם לפי מהות החיוב, או לפי המוסכם בין הצדדים, על החייב לקיימו אישית". בהקשר של תיווך נקבע כי אין מניעה שהמתווך יפעל באמצעות אחר (ראו איל זמיר חוק חוזה הקבלנות, תשל"ד-1974 פירוש לחוקי החוזים בעריכת ג' טדסקי (1994) בעמ' 224-225; תא"ק (תל-אביב)50259-06-11 שיווק שיתופי בע"מ נ' עומר (נבו, 6.1.2013)). הנתבעים לא חלקו על כך, ולא העלו כל טענה בזמן אמת, באשר למעורבותו של חיימי בעסקה, או לכך שנשללים מהתובעת דמי תיווך בשל כך.
- לפיכך, העובדה שכץ לא השתתף בפגישות, ושמעורבותו בעסקה הייתה פחותה, אינה שוללת ממנו את זכאותו לדמי תיווך אך בשל כך.
- מעורבותם של כץ וחיימי באה לידי ביטוי מראשית הדרך:
- ביום 29.12.21 חתם מתן על הסכם סודיות בקשר לפיתקית. כץ העביר את הסכם הסודיות לפירון, שהעבירו למתן (ת/81).
- ביום 30.12.21 העביר כץ ליונימה, דרך פירון, מידע רב אודות פיתקית אותו קיבל מפיתקית (באמצעות חיימי) (ת/82). שחר העיד כי קיבל מידע זה ממתן (בהשתלשלות כפי שפורטה לעיל) (עמ' 304 ש' 11-17).
- ביום 3.1.22 העביר פירון לכץ עלון מידע לגבי יונימה וביקש מכץ להעבירו לפיתקית (בימ"ש/ת/80 ו-בימ"ש/ת/151).
- ביום 3.1.22 קיבל שחר זימון מחיימי לפגישת היכרות שנקבעה ליום 4.1.22, לקראת רכישת פיתקית. הזימון הופנה גם למתן, דאנג'לי, פירון וכץ (עמ' 304 לפרוטוקול ש' 18-24). הפגישה אכן התקיימה ונוכח בה, בין היתר, חיימי.
- למחרת הפגישה, ביום 5.1.22, כתב פירון לכץ שהוא רוצה לתאם פגישת המשך בפיתקית, וציין כי הוא מעדיף לתאם את הפגישה דרך חיימי, תוך שהוא מציין כי חיימי חשוב לתהליך (בימ"ש/ת/152). מתן ביקש באותו היום מחיימי להעביר לפיתקית בקשת מידע מפורטת, וחיימי עשה כן (נספחים 16 ו-17 לתצהיר חיימי).
- הפגישה השניה התקיימה ביום 11.1.22. גם בפגישה זו השתתף חיימי.
- ביום 13.1.22 נפגש חיימי לבדו עם בעלי העניין בפיתקית, לפגישה שהוגדרה כפגישה "להכשרת הלבבות" (בימ"ש/ת/86). לפני הפגישה, ביום 12.1.22, יונימה, באמצעות פירון, ביקשה מכץ שחיימי יעביר לפיתקית רשימת שאלות שחיוניות להם על מנת לגבש הצעת רכישה, ולקבוע פגישה לשם מעבר והסברים על הדו"חות הכספיים (נספח 13 לתצהיר כץ, נספחים 20 ו-22 לתצהיר חיימי).
- חיימי העביר הערות על נוסח מזכר ההבנות הראשון (נספח 24 לתצהיר חיימי).
- גם לאחר חתימת מזכר ההבנות הראשון, סייעה התובעת במשא ומתן (באמצעות חיימי) בשתי נקודות מרכזיות: הציעה ליונימה לוותר על כוונתה שחלק מהתמורה יהיה מותנה, והציעה לה לרכוש את פיתקית בלבד ולא ביחד עם הנדל"ן (ראו עדות מתן בעמ' 80 לפרוטוקול ש' 4-15 ונספחים 28-30 לתצהיר חיימי).
- בעקבות זאת, נחתם ביום 11.4.22 מזכר ההבנות השני בו אומצו הצעות התובעת.
- פירון העיד כי עמד בקשר עם כץ גם לאחר חתימת מזכר ההבנות השני, ועדכן אותו אודות התקדמות המשא ומתן, הן בהתכתבות בוואטסאפ והן טלפונית (עמ' 419 לפרוטוקול ש' 13-20, ומוצג בימ"ש/ת/156).
- כאמור, גם כאשר התגלעו מחלוקות ביו יונימה לבין פיתקית, פנתה יונימה לכץ וחיימי על מנת שיסייעו להם לקדם את העסקה.
- התמונה העולה מהאמור לעיל היא, כי התובעת מילאה את תפקידה בהסכם התיווך, קרי יצרה את הקשר הראשוני בין הצדדים וסייעה בניהול המשא ומתן, שהוביל לחתימה על שני מזכרי הבנות. לפיכך, ככל שהיה נחתם הסכם מכר והייתה מועברת תמורה, הייתה התובעת זכאית לקבל דמי תיווך מיונימה. אולם, כידוע, הסכם מכר בין יונימה לבין פיתקית, לא נחתם לבסוף.
- עם זאת, זמן קצר לאחר מכן, נכרתה עסקת מכר בין פיתקית לבין ליברטי, במעורבות שחר ופירון שהיו בעלי עניין בליברטי. להלן נבחן האם ניתן לחייב את הנתבעים או מי מהם, בתשלום דמי תיווך בגין עסקת ליברטי-פיתקית.
עסקת ליברטי-פיתקית
- הפסיקה הכירה בזכאותו של מתווך לדמי תיווך מגורם שלישי שעשה שימוש במידע שהושג מאת המתווך, גם אם אינו צד להסכם התיווך, וזאת ככל שהמתווך היה הגורם היעיל בעסקה עם הרוכש הראשון עימו נכרת הסכם תיווך (כפי שנקבע בענייננו) (ת.א (ת"א) 48942-04-24 גונן קסטנבאום נ' שי יעקובי- יזמות ותיווך בנדל"ן בע"מ (נבו, 4.2.2025), שאושר על ידי בית המשפט העליון ברע"א 42119-02-25 גונן קסטנבאום נ' שי יעקובי - יזמות ותיווך בנדל"ן בע"מ (נבו, 21.1.2026); תא"מ (ראשל"צ) 24560-10-12 ניסן נייזוב נ' סיגלית חדד (נבו, 30.7.2014)).
- כפי שקבעתי לעיל, נחתם בענייננו הסכם תיווך מחייב בין התובעת לבין יונימה, אך פיתקית נרכשה לבסוף על ידי ליברטי, עימה אין לתובעת הסכם תיווך. עם זאת, מהראיות עולה כי ליברטי ובעלי העניין בה, שחלקם היו גם בעלי עניין ביונימה, והיו מודעים להסכם תיווך יונימה, עשו שימוש במידע שהתקבל במסגרת המשא ומתן בין פיתקית ויונימה, בתיווך וסיוע התובעת ו/או מי מטעמה, לצורך ניהול המשצד קשא ומתן בין פיתקית לליברטי. משא ומתן זה הוביל לבסוף לחתימה על הסכם המכר.
- כאמור, שחר שימש כמנכ"ל, דירקטור ובעל מניות בשיעור של 3% ביונימה, והינו גם בעל מניות בשיעור של 10% בליברטי ומשמש כדירקטור ומנכ"ל ליברטי. בת זוגו של שחר, שירה דולר, אף היא בעלת מניות בליברטי בשיעור של 41%.
- פירון שימש כדירקטור וחבר וועדת ההשקעות של יונימה, והיה בעל מניות ביונימה בשיעור של 3%. קיימת מחלוקת בין הצדדים ביחס להיותו יועץ משפטי של יונימה (לכאורה, קיימות אינדיקציות לכך, אולם מאחר שדי בהיותו בעל מניות ודירקטור ביונימה לצורך הדיון, אין לי צורך להכריע בכך). כמו כן, פירון היה יועץ משפטי ובעל מניות בליברטי בשיעור של 3%.
- ההזדמנות העיסקית לרכישת פיתקית, אותה הציגה התובעת ליונימה, קסמה לשחר כבר מראשית הדרך. בתכתובת וואטסאפ מיום 24.2.22 כתב שחר למתן ביחס לעסקת פיתקית "אני רוצה את העסקה הזאת בכל מעודי (כך במקור, י.ש) (שישאר בינינו)" (בימ"ש/ת/101). שחר אישר בעדותו כי היה ברור לו מלכתחילה שמדובר בעסקה מצויינת (עמ' 303 לפרוטוקול ש' 14-18) וגילה התעניינות ברכישת פיתקית, באמצעות בת זוגו, גם בשלהי המשא ומתן בין פיתקית לבין יונימה, לאור קשיי המימון של יונימה (כעולה מפרוטוקול ישיבת דירקטוריון מיום 19.6.22 - בימ"ש/ת/92).
- פיתקית הודיעה ליונימה על ביטול מזכר ההבנות השני ביום 10.7.22. שחר הודה בחקירתו כי הוא ופירון פעלו מאחורי גבה של יונימה ומתן, וביקשו מפיתקית לסרב לבקשת יונימה למתן ארכה להשגת המימון (ראו עדות שחר בעמ' 342 לפרוטוקול ש' 12-16 ועמ' 345 ש' 12-15). בכך, השפיעו למעשה על הליך קבלת ההחלטה של פיתקית לביטול מזכר ההבנות.
- כבר ביום 19.7.22 החל המשא ומתן בין ליברטי (בהקמה) לבין פיתקית (לפי תשובות שחר, ליברטי ובעלי העניין בפיתקית לשאלונים - נספחים 72 (סעיף 3.1) ו-73 (סעיף 1א.) לסיכומי התובעת). עסקת ליברטי -פיתקית נחתמה ביום 23.9.22, קרי כחודשיים וחצי לאחר שהסתיים המשא ומתן בין יונימה לבין פיתקית.
- מהראיות עולה כי שחר ופירון היו מעורבים באופן מעמיק במשא ומתן בין יונימה לבין פיתקית, ומתוקף תפקידם נחשפו, במסגרת בדיקת הנאותות שבוצעה על ידי שחר אישית, בסיוע פירון, למסמכים ומידע רב אודות פיתקית.
- כך, שחר העיד בעמ' 328 ו-329 לפרוטוקול כי עמד בקשר רצוף עם הבעלים וסמנכ"ל הכספים של פיתקית מהם זכה לשיתוף פעולה מלא (ש' 12 בעמ' 328), כי בתקופת בדיקת הנאותות פקד את משרדי פיתקית בין פעם אחת לשלוש פעמים בשבוע (ש' 17 בעמ' 328), כי ערך בדיקת נאותות מעמיקה ככל הניתן (ש' 25 בעמ' 328), כי היו לו שיחות רבות עם בעלי העניין בפיתקית (ש' 28 בעמ' 328) וכי התחיל להיווצר בינו לבין עובדי פיתקית קשר אישי מצויין (ש' 1 בעמ' 329). עוד העיד כי מתוקף תפקידו, סרק מסמכים הקשורים לפיתקית על מנת להעלותם בחדר המידע הוירטואלי (ש' 9-10 בעמ' 329) וכי הוא ופירון ליוו את הליך בדיקת הנאותות ונחשפו למספר רב של מסמכים (עמ' 330 לפרוטוקול ש' 13-27).
- מתן העיד כי לשחר היה חלק מאוד משמעותי בבדיקת הנאותות (עמ' 78 לפרוטוקול ש' 14-21 וש' 23-28) וכי גם חלקו של פירון היה משמעותי (עמ' 79 לפרוטוקול ש' 10-15).
- שירה דולר, בעלת המניות העיקרית בליברטי, הודתה בעדותה כי ביקרה במפעל פיתקית עוד בזמן שהתנהל המשא ומתן עם יונימה, במטרה לבחון השקעה מצידה בעסקה (עמ' 273 לפרוטוקול ש' 22-25), וכי נערכה לאחר מכן פגישה בינה לבין בלוייוייס (עמ' 274 לפרוטוקול ש' 14).
- רו"ח אופיר אלפסי ואלון רוזנצוייג (בעלי מניות בליברטי), היו מיועדים לשמש כבעלי תפקיד ביונימה (עמ' 363 לפרוטוקול ש' 22-29). שחר אישר כי רו"ח אלפסי סייע ליונימה במשא ומתן מול הבנקים לצורך רכישת פיתקית (עמ' 364 לפרוטוקול ש' 1).
- לפיכך, עוד טרם הקמתה של ליברטי היה בידי בעלי העניין בה, מידע רב ומשמעותי ביחס לפיתקית.
- אמנם, הנתבעים טענו כי במסגרת עסקת פיתקית נוהלו משא ומתן חדש ובדיקת נאותות מחודשת ויסודית יותר, אולם לא הוצגו ראיות לכך. כשנשאל שחר מדוע לא הוצגו על ידם ראיות לאותו משא ומתן חדש ונפרד השיב שחר: "למה צריך מסמך? אנחנו מדברים" (עמ' 354 לפרוטוקול ש' 11-13).
- מהראיות עולה, דווקא, כי במסגרת הבדיקה עשתה ליברטי, באמצעות שחר ופירון, שימוש בתוצרי בדיקת הנאותות שביצעה יונימה. כך, למשל, נוסח מכתב בדיקת הנאותות שהוצא לפיתקית על ידי ליברטי היה דומה מאוד לנוסח המכתב שהוצא על ידי יונימה. כמו כן, ליברטי עשתה שימוש בסקר ציוד שהוזמן על ידי יונימה (עמ' 355 לפרוטוקול ש' 21-29, בימ"ש/ת/137).
- לאור האמור, התמונה המצטיירת היא כי המשא ומתן בין ליברטי לבין פיתקית, המשיך מאותו מקום בו נפסק המשא ומתן בין יונימה לבין פיתקית, בהובלת אותם הגורמים - שחר ופירון.
- בשים לב לפרק הזמן הקצר שחלף בין מועד סיום המשא ומתן בין יונימה ופיתקית לבין חתימת עסקת ליברטי-פיתקית (כחודשיים וחצי), שהינו לכל הדעות, פרק זמן קצר מאוד לעסקה בסדר גודל מעין זה, אין ספק כי מעורבותם העמוקה של בעלי העניין בליברטי, ובמיוחד של שחר ופירון, במשא ומתן בין פיתקית לבין יונימה, סייעה והביאה להתקדמות מהירה במשא ומתן ולגיבוש העסקה.
- עסקת ליברטי-פיתקית דומה לעסקה שנרקמה בין יונימה לפיתקית. המדובר באותו נכס שנרכש - מניות פיתקית. סכום התמורה זהה - 45 מיליון ₪. אמנם, בפועל שולם על ידי ליברטי 35 מיליון ₪ ו-10 מיליון ₪ נלקחו מקופת פיתקית, אולם אין הדבר משנה את סכום התמורה הכוללת ששולמה לבעלי העניין בפיתקית. מה גם, שכך תוכנן בעסקת יונימה-פיתקית (ראו עדות מתן בעמ' 109 ש' 24-27). השינוי בתנאי התשלום (פריסה לתשלומים לעומת תשלום במזומן) אף הוא אינו שינוי מהותי מאוד. בפועל, המדובר על "אותה גברת בשינוי אדרת".
- בנסיבות אלה, קיים קושי של ממש במצב דברים, שבו גורם הקשור למי שהתקשר בהסכם תיווך, ונחשף אגב כך להזדמנות העסקית שברכישת הנכס, והיה מודע להסכם התיווך ולשיעור דמי התיווך הכלולים בו, יהיה פטור מתשלום דמי התיווך, כאשר הוא זה שרכש את הנכס לעצמו, בסופו של דבר.
- אמנם, בהעדר הסכם בין התובעת לבין הנתבעים, אין לתובעת עילה חוזית כנגדם, אך יש מקום לבחון האם יש מקום להטיל אחריות על הנתבעים מכוח הדין הכללי.
עשיית עושר ולא במשפט
- סעיף 1(א) לחוק עשיית עושר ולא במשפט, תשל"ט-1979 קובע כי:
"מי שקיבל שלא על פי זכות שבדין נכס, שירות או טובת הנאה אחרת (להלן - הזוכה) שבאו לו מאדם אחר (להלן - המזכה), חייב להשיב למזכה את הזכיה, ואם השבה בעין בלתי אפשרית או בלתי סבירה - לשלם לו את שוויה."
- בהתאם להוראות סעיף 1(א) הנ"ל, חובת ההשבה קמה בהתקיים שלושה יסודות:
היסוד הראשון: התעשרות של הזוכה (קבלת נכס, שירות או טובת הנאה) - יסוד זה הוא עובדתי בעיקרו ובוחן האם צמח לנתבע רווח או שנחסכה ממנו הוצאה.