במחלוקת בין הצדדים בכל הנוגע למדיניות העירייה, הנני מוצאת לקבל את טענות הנתבעת. זאת הואיל וכפי שיפורט להלן, מדיניות העירייה נתמכת בעדויות הישירות ובכלל כך בפרט בעדות מר אורן ארד אשר הגיש תעודת עובד ציבור מטעם העירייה ואולם, נוסף על כך, היא משתקפת ועוברת הלכה למעשה כ"חוט השני" בהתנהלות, בהשתלשלות האירועים ובמסמכים אשר הוגשו.
- כך וראשית, כפי שפורט לעיל בסעיף 14 לפסק הדין, ביום 5.11.23 הוגשה לתיק בית המשפט תעודת עובד ציבור מטעם עיריית רמת גן, חתומה על ידי מר אורן ארד, מנהל מחלקת רישוי בעיריית רמת גן. במסגרת תעודת עובד הציבור הובהר מפורשות כי:
"2. מדיניות הועדה המקומית רמת -גן היא לא לאשר הצמדת חצרות בחזית. מדיניות זו נקבעה ופרסמה בהנחיות מרחביות בפרק 3 סעיף 11.01 (נוסת ישן):
11.01 לא תאושר הצמדת שטחי חוץ במרווח הקדמי ו/או בחזית הפונה לרחוב בדיקה בקומת הקרקע."
אשר למדיניות האמורה, הוסיף מר ארד והעיד במסגרת חקירתו בדיון לפני כי: "עד כמה שידוע לי, המדיניות הראשונה שהתייחסה לנושא שאנחנו מדברים עליו היא מ-2016 בצורת ההנחיות המרחביות שפורסמו אז." (עדותו בעמוד 27 שורות 18-19). כן העיד העד כי יש באפשרותו להציג מדיניות עליה העיד לשנת 2016 (עדותו בעמוד 26 שורות 24-26).
עוד הוסיף עד זה והעיד, במסגרת תעודת עובד הציבור, כי תימוכין למדיניות זו של העירייה ולכך, שעל פניו פנתה הנתבעת בבקשה הנוגעת לחצרות ואולם, סורבה - ניתן למצוא בהחלטת הוועדה המקומית מיום 5.4.14 (אשר צורפה לתעודת עובד הציבור) במסגרתה החליטה הוועדה לאשר את הבקשה: "ללא גדרות לקווי בנין קדמיים לרחוב רננים ושד׳ העם הצרפתי" (ראו עדותו בעמוד 24 שורות 8-13). בצד זאת יש לציין כי העד הדגיש כי זה התיעוד היחיד אשר מצא, המלמד על פנייה של הנתבעת לעירייה במסגרתה התבקשה הצמדת החצר. (אציין כי בדומה לכך, העיד גם רובינשטיין, מטעם הנתבעת בעמוד 76 שורות 25-28 כי המשמעות הנובעת מכך שנקבע בהחלטה שלא תהיה חומה לכיוון שדרות העם הצרפתי היא שלא תוצמדנה גינות לכיוון זה).
עוד יצוין כי במענה לשאלת בית המשפט ולפיה - האם כתוצאה ממדיניות שאינה מאפשרת הצמדת חצרות הפונות לרחוב, הובהר לנתבעת שבקשה להיתר בנייה בפרויקט לא תאושר ככל שחצר בגודל 128 מ"ר תוצמד לדירת הנתבעת שבקומת הקרקע - השיב העד במסגרת תעודת עובד הציבור, תוך הפנייה לתשריט היתר הבנייה (הוגש כנספח 10 לתצהירי הנתבעת ואף הוגש בהעתק שמש לבית המשפט) - כי בתשריט זה אין גדרות הפונות לחזיתות הרחוב אשר תוחמות את חצר הבנין, אלא רק גדרות נמוכות לצורך גינון ונוסף על כך, הפנה לכך שבתכנית הפיתוח בתשריט לא מסומנות חצרות פרטיות בחזית במרווחים הקדמיים, בעוד שהחצרות הפונות לעורף מסומנות בבירור כ״חצר פרטית". מתשובתו זו עולה כי באלו מצא העד תימוכין לכך שהובהר לנתבעת כי בקשה כאמור לא תאושר ומשכך נערך התשריט כפי שנערך.