לעדותו של מר ארד, מצאתי ליתן משקל משמעותי. זאת בהינתן שמדובר בעד אשר הגיש תעודת עובד ציבור, אשר הוא על פניו נטול אינטרסים בתוצאת ההליך לכאן או לכאן ומשכך, עדותו מוחזקת כאובייקטיבית. מעדות זו עולה ברורות כי בהתאם למדיניות העירייה, אשר בהתאם לעדות התגבשה כבר בשנת 2016 - לא ניתן היה להצמיד חצרות במרווחים הקדמיים - קרי לא ניתן היה להצמיד את החצר הקדמית - הפונה לכיוון שדרות העם הצרפתי - לדירת התובעת.
- כפי שהקדמתי וציינתי, תימוכין נוסף לקיום מדיניות המונעת הצמדת גינה לדירת קרקע במרווח לחזית לכיוון הרחוב, ניתן למצוא בהשתלשלות האירועים במקרה דנן- הנתמכת בחלקה אף במסמכים ובעדויות - וממנה עולה ברורות כי הנתבעת - כפי שנטען על ידה - אמנם ביקשה להצמיד לתובעת גינה גדולה יותר מזו אשר הוצמדה לה בסופו של יום ואולם, לא הצליחה לעשות כן לאור מדיניות העירייה. יתרה מכך, כפי שיפורט להלן, עדות למחויבותה של הנתבעת כלפי התובעת מזה ולחוסר הצלחתה בכל הנוגע להצמדת הגינה, בשל מדיניות העירייה - ניתן למצוא בניסיונותיה של הנתבעת למצוא פתרונות אשר יאפשרו הצמדה בפועל של הגינה לדירת התובעת כפי שיפורט להלן. אשר להשתלשלות כמלמדת על המדיניות הנני מוצאת להדגיש כי - לגישתי ניתן לומר שרק בקיומה של מדיניות מונעת יש כדי להסביר את האופן בו השתלשלו האירועים ומשכך, הנני סבורה כי בהשתלשלות יש כדי לתמוך בקביעה ולפיה אמנם זו הייתה המדיניות.
- כך וראשית, תחילתה של ההתקשרות החוזית בין הצדדים - או למצער ביטויה הכתוב - מצוי בתוספת הראשונה להסכם התמ"א.
כהערה מקדימה באשר ליחס בין מועד החתימה על התוספת השנייה לבין החתימה על הסכם התמ"א - הנני מוצאת לציין כי התובעת הפנתה בחלק מטיעונה לכך שתוספת זו נחתמה לפני חתימת הסכם התמ"א.
טיעונה זה עולה לכאורה בקנה אחד עם הקביעה שאינה שנויה במחלוקת ובהתאם לה המועד הקובע בכל הנוגע לחתימה על הסכם התמ"א הוא יום 28.5.15 (ראו סעיף 7 לעיל לפסק הדין). אלא שטענה זו אינה מדויקת. זאת הואיל ואמנם רשמית המועד בו נחתם הסכם התמ"א על ידי הרוב הנדרש וכן על ידי הנתבעת הוא המועד הנקוב, שהוא "המועד הקובע". ואולם, הסכם תמ"א בהבדל מהסכם רגיל, הוא הסכם הכרוך בגיוס חתימות של בעלי דירות ומשכך, בעלי הדירות חותמים עליו לאורך תקופה ארוכה ולא במועד אחד (ראו לעניין זה עדות רובינשטיין מטעם הנתבעת ולפיה המועד הקובע לחתימת הסכם התמ"א הוא 2015, בעמוד 61 שורות 5-6 וכן, שיח אשר התנהל בין בית המשפט לבין באי כוח הצדדים מיד לאחר מכן באותו עמוד). לאור זאת, לא ניתן לומר בהכרח כי התוספת הראשונה נחתמה לפני החתימה על הסכם התמ"א ולמצער לא ניתן לומר שבעת החתימה על תוספת זו, לא הונחה כבר טיוטת הסכם התמ"א. אציין כי תימוכין לקביעתי זו ובהתאם לה התחלת ההתקשרות בהסכם התמ"א הייתה עוד הרבה קודם למועד סיום חתימתו הרשמית, נמצא בעובדה אשר עליה אין חולק - החלטת הוועדה אשר צורפה לתעודת עובד ציבור היא מיום 5.4.14 ובה מוזכרת הנתבעת כ"בעל ההיתר". בהלימה למועד החלטה זו, הרי שלא יכול להיות חולק כי הנתבעת החלה לטפל בהליכי ההיתר הרבה קודם לכן ומשכך, אין זאת אלא שאף תחילת החתמת בעלי הדירות על הסכם התמ"א הייתה קודם לשנת 2014 ובמועד הסמוך לחתימת התוספת הראשונה. זאת אף זאת, על כך שהתוספת קשורה להסכם ונחתמה בד בבד עובר לתחילת חתימתו או למצער לניסוחו - ניתן ללמוד משמה - "תוספת להסכם תמ"א".
- משהאמור הובהר אפנה לבחינת התוספת הראשונה, אשר לגישתי במסגרתה ניתן לראות תימוכין ראשון לאי הוודאות באשר לאפשרות להצמדת הגינה. בתוספת זו רשומה מפורשות התחייבות הנתבעת ל:"הגדלת הגינה בכפוף לאישור העירייה ל - 128 מ"ר כמוסכם". לגישתי, המילים: "בכפוף לאישור העירייה" מלמדות כשלעצמן על חוסר ודאות בכל הנוגע לאפשרות להצמדת שטח זה. זאת הואיל ומכפיפות הן את קיום ההתחייבות לאישור גורם חיצוני שעל פניו אינו בשליטת הצדדים קרי, מתנות קיום ההתחייבות בתנאי. תימוכין לקביעתי זו, ניתן למצוא בעדות התובעת עצמה, אשר התייחסה לתנאי דומה הקבוע בסעיף 6 - המתנה פתיחת חלון בממ"ד באישור יועץ המיגון ופיקוד העורף והסבירה את משמעותו בעמוד 46 שורות 3-7:
העדה, גב' גולדן: אני לא משפטנית, לא למדתי מעולם משפט ולכן אני לא יודעת להבין את הדברים האלה. אני בסך הכול בחורה נורמטיבית שעובדת בשיווק, לא במשפטים. בבנק מזרחי-טפחות, בחטיבת השיווק. ואני הבנתי ככה, אם יוכלו לפתוח חלון או לא יוכלו לפתוח דלת, ואם יוכלו לפתוח דלת או לא יוכלו לפתוח דלת, לא אז [צ.ל. "על" ל.ב.] זה ייפול ההסכם."