פרשנותה של התובעת התייחסה אמנם לתנאי בסעיף 6 ואולם, בשים לב לכך שהן התנאי באשר לפתיחת החלון והן זה באשר לגודל הגינה נקטו באותן מילים: "כפוף לאישור" - ברי כי אותה פרשנות יש לנקוט באשר לשניהם.
על התנאי הקבוע בסעיף 7, מתווספות גם הוראות סעיף 8 לאותה תוספת ובהתאם להן "אי קבלת האישורים לפתיחת החלון ולהגדלת הדירה לא יהוו עילה לביטול ההסכם ואו לקבלת הנחה/ פיצוי כלשהוא".
אפתח ואציין, באשר להוראה זו כי לטענת הנתבעת המילה "הדירה" בסעיף זה, מקורה בטעות קולמוס והיא נרשמה במקום המילים "הגינה" (ראו סעיפים 33-39 לתצהיר רובינשטיין מטעם הנתבעת). תימוכין לטענה זו, ניתן למצוא בקריאה הרמונית של התוספת עצמה - שכן, אין חולק כי התוספת אינה מזכירה הגדלת דירה, אלא עוסקת אך בהגדלת הגינה. לכך יש להוסיף כי אמנם הצדדים ראו כמחייב את נוסח התוספת הראשונה ולא את טיוטת התוספת הראשונה (כפי שהוגדרו לעיל סעיף 6 לפסק דין) ואולם, ניתן לעשות שימוש בהוראות הטיוטה לשם פרשנות. עיון בזו, בסעיף 5 מלמד כי הוראה הדומה להוראה הקבועה בסעיף 8 לתוספת הראשונה, קיימת גם בטיוטה ואולם, בטיוטה היא מתייחסת באופן ממוקד וספציפי לגינה. בנסיבות אלו, הרי שגם טיוטת התוספת הראשונה, יש בה כדי לתמוך בכך שבסעיף 8 לתוספת הראשונה, נפלה טעות קולמוס עת המילה "גינה" הוחלפה ב"דירה". לכך יש להוסיף כי, טענתה זו של הנתבעת - בדבר טעות קולמוס - אף לא נשללה בעדות התובעת, אשר העידה כי כלל לא הבחינה שמדובר במילה "דירה" ואף לא ידעה להסביר מדוע כתוב "דירה ולא גינה". כך, בעמוד 46 שורות 16-17, הוצגה בפני התובעת טענת הנתבעת באשר לטעות בכיתוב וכן, נשאלה היא האם היא חושבת שהכוונה פה הייתה להגדלת הדירה? והשיבה: "לא יודעת. לא שמתי לב לזה." ובהמשך אותו עמוד בשורות 32-33:
"כב` הש` ביבי: לא. והיום כשאת קוראת, את יודעת למה כתוב פה דירה ולא גינה?
העדה, גב' גולדן: לא."
בנסיבות אלו, הנני קובעת ראשית כי אמנם את המילה "הדירה" בסעיף 8 יש להחליף במילה "הגינה" - זאת הואיל והרישום "הדירה" מקורו בטעות קולמוס.
בשים לב לקביעתי ובהתאם לה הוראת סעיף 8 חלה במקרה בו לא תאושר תוספת הגינה, הרי שגם בסעיף זה יש כדי להצביע על חוסר הוודאות בכל הנוגע להצמדת הגינה לדירת התובעת. זאת הואיל ובהתאם להוראות סעיף זה אי קבלת האישורים הנדרשים לשם הגדלת הגינה - קרי ככל שהתנאי לא יתממש - לא יהא בו כדי להוות עילה לביטול ההסכם או לקבלת הנחה או פיצוי כלשהו. קביעה זו מלמדת על חיזוק לחוסר וודאות שכן, המשמעות הנובעת ממנה היא שהלכה למעשה גם ככל שלא יתקיים התנאי, ההסכם יעמוד בתוקפו והתובעת לא תהיה זכאית לסעדים הנובעים ככלל מהפרתו, דהיינו- לא יראו בכך משום הפרת ההסכם. הנני סבורה כי קביעה כאמור אינה עולה בקנה אחד עם טענה בדבר התחייבות ברורה ומוחלטת, שהרי לא יעלה על הדעת שאי קיום התחייבות כאמור לא תחשב כהפרה, המזכה למצער בפיצוי או בהשבה.