קודם לתשריט קיים מקרא כדלקמן:
בהתאם למקרא צבע ירוק מסמן גינון או מדשאה ואילו חצר פרטית היא בלא צבע או בצבע לבן.
עיון בתשריטי קומת הקרקע, תוך בחינת השטחים בשים לב למקרא, מלמד כי בדירות העורפיות להן מוצמדות החצרות העורפיות - החצר הפרטית אינה צבועה בצבע ונוסף על כך קיים כיתוב "חצר פרטית" (ראו חץ מצביע אשר הוסף על ידי):
לעומת זאת חצר התובעת נשוא המחלוקת - הקדמית, הפונה לשדרות העם הצרפי צבועה בצבע ירוק - המיוחד בהתאם למקרא למדשאה או גינון- קרי אינה מסומנת כחצר פרטית (שסימונה כאמור בלי צבע) ולא כתוב כי היא חצר פרטית (ראו חץ אשר הוסף על ידי המסמן את החצר):
למעלה מן הצורך והגם שהדברים עולים מפורשות מעיון בתשריטים (וכן נתמכים בעדות מר ארד כפי שמוצאת ביטויה בסעיף 3 לתעודת עובד הציבור) - אציין כי עת התבקש השמאי מטעם התובעת להתייחס לאופן סימון החצר הצמודה פיזית לדירת התובעת, בתשריט ההיתר, הודה אף הוא בכך שהפרשנות המלמדת על כך שמדובר בשטח ציבורי ולא בגינה פרטית היא אפשרית. כך, בעמוד 32 שורות 1-15, העיד עד זה כדלקמן:
"העד, מר זיו: רואה סימון במודגש של גינה פרטית.
עו"ד גלט: של גינה פרטית. תסביר לי איך זה מתכנס עם זה שבמקרא של הגרמושקה הזאת, לא, אבל אני שאלתי אותך על הסימון בצבע ירוק. קודם כול, אתה לא בא במקום הנכון. בוא נדבר על המקום הזה. זאת הגינה, פה במקרה כתוב חצר פרטית, באיזה צבע, אדוני? בלי צבע, או-קיי. ובאיזה צבע הגינה פה? או-קיי, ומה כתוב כאן, צבע ירוק? גינון ומדשאה, נכון? גינון ומדשאה בתשריט הזה משמעותם פרטי?
העד, מר זיו: לא.
עו"ד גלט: לא. אז מה משמעותם?
העד, מר זיו: משמעותם,
עו"ד גלט: משמעותם מה?
העד, מר זיו: מדשאה.
עו"ד גלט: ומה בתוכנית פיתוח? אני אומר לך שמשמעותם ציבורי. אתה מקבל את ההנחה הזאת?
העד, מר זיו: אפשר לפרש את זה ככה."
- מהאמור עולה כי בין החלק המילולי של התכנית - קרי טבלת השטחים, לבין החלק הגרפי - הכולל את התשריט, חלה סתירה והשאלה הנשאלת משכך, היא לאיזה חלק יש ליתן עדיפות - לחלק המילולי או לחלק הגרפי.
לשאלה לאיזה חלק בתכנית תינתן עדיפות האם לחלקה המילולי או לחלקה הגרפי, נדרש בית המשפט העליון בע"א 3213/97 נקר נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה הרצליה, פ"ד נג(4) 625, 650-649 (להלן: "עניין נקר")). באותו העניין נדרש בית המשפט העליון לתכנית מתאר ובה סתירה בין החלק המילולי (שם דובר בתקנון התכנית), לבין החלק הגרפי - התשריט. בהקשר לסתירה בתכנית כאמור קבע בית המשפט העליון מפי כב' השופט חשין כי: