ראיות הצדדים
- למרות ההחלטה על פיצול הדיון, נותרו בין הצדדים חילוקי דעות מרובים בכל הקשור להליכים המקדמיים שחייבו את התערבות בית המשפט במתן החלטות מתאימות, שלא מצאתי כי נחוץ לפרטן.
- הצדדים הגישו תצהירי עדות ראשית.
- מטעם התובע הוגשו תצהירים של יוסי; של בצלאל שנטען כי היה מעורב בעסקת היהלומים יחד עם תומאס; של ראובן (רוברט) אלאשווילי, בן דודו של התובע ששימש מנהל עבודה במפעל היהלומים; של משה מזור חברו של יוסי העובד עימו; של מר אלי בג, איש עסקים שהיה שותף לעסקת רכישת קזינו עם בצלאל והנתבע; של אשת התובע - תמי אלון (להלן: "תמי"); של ענת אלון-בק, בתו הבכורה של התובע. בנוסף הוגש דו"ח חקירה סמויה של חברת איי.טי.איי חקירות וייעוץ אסטרטגי.
- לאחר הגשת התצהירים, עתרו הנתבעים בבקשה להוצאתם של תצהירי עדות ראשית ומוצגים מסוימים שהגיש התובע וכן למחיקת סעיפים מתצהיר עדותו הראשית. זאת, בטענה כי מדובר בעדים שלא נכללו ברשימת העדים; כי היו מסמכים שלא גולו על ידי התובע במסגרת הליכים מקדמיים; כי התצהירים כוללים עניינים שאינם רלוונטיים לשלב הראשון של הדיון. לאחר קבלת תגובת התובע למבוקש קבעתי כדלקמן:
"1. על אתר יובהר כי כפי שנקבע בהחלטתי מיום 3.3.2024 הדיון בשלב הראשון יסוב סביב טענת התובע כי הוא זכאי לקבל 5% מהיקף ההשקעה או 10% מהרווחים והכל כמפורט בהחלטה (עמוד 4 שורות 6-10). על עניין זה חזרתי מספר פעמים. ראוי להפנות גם להחלטתי מיום 13.9.2024 בה הבהרתי כי לכאורה, אין בעדויות על קשרים קרובים בין התובע לבין הנתבע בהיותם קרובי משפחה כדי לתרום להוכחת הטענה שפורטה לעיל. לאחר החלטתי זו, הגיש התובע את תצהיריו בהם כלל את העניינים שלטענתו יש בהם כדי להוכיח טענותיו. מנגד, טוענים הנתבעים כי עניינים אלה אינם רלוונטים להוכחת הטענה. מבלי להפנות לחלקים ספציפיים בתצהירים שהוגשו, נראה לכאורה שחלקים מהתצהירים חסרי רלוונטיות להוכחת הטענות ויש בהם כדי ליצור אווירה מסוימת. עם זאת, אין מקום כבר עתה למחוק תצהירים או חלקים מהם. אלה הדברים שהתובע והעדים מטעמו מעידים עליהם ואיתם על הנתבעים להתמודד. אם הנתבעים סבורים כי חלקים מהתצהירים אינם רלוונטיים, אין צורך שיתייחסו לכל שורה ולכל סעיף. יכולים הם להתייחס לדברים באופן כללי ולטעון שהדברים אינם רלוונטיים, כפי שעשו בבקשתם. מאותו טעם אין גם צורך לחקור את התובע ואת המצהירים מטעמו על עניינים שפורטו בתצהירים אשר לדעת הנתבעים אינם רלוונטיים, תוך ציון הערה כי אין באי חקירה משום הודאה בדברים הכתובים. הדברים נכונים גם לגבי עניינים המהווים הרחבת חזית. ויובהר בנוסף, כי בית המשפט לא יתיר הרחבת חזית. בית המשפט יבחן את הדברים בסוף ההליך לאחר שיישמעו הראיות ויוגשו סיכומי הצדדים.
- מאותם טעמים איני רואה מקום למחיקת תצהירי העדות של מר אלי בג ותמי אלון. אציין כי בהחלטתי מיום 13.9.2024 איפשרתי הגשת תצהירים גם של מי שלא נכלל ברשימת העדים.
- אשר להוצאת מוצגים שלא גולו והסתמכות עליהם, התובע בתגובתו טוען כי בעת עריכת התצהירים נתגלו מסמכים והקלטות וידאו אותם הוא רואה כרלוונטיים להליך ולכן הגיש תצהיר גילוי מסמכים מעודכן. בהתחשב במועד הגשתו יחד עם תצהירי העדות הראשית, זאת טרם שהוגשו תצהירי עדות ראשית של הנתבעים כך שניתן יהיה להתייחס בהם לדברים, אין מקום להוצאתם.
- אשר לדו"ח החקירה הסמויה - אין המדובר בתצהיר או חוות דעת ערוכה כדין ולכן אין לראותו כחלק מראיות התובע. תיק בית המשפט אינו תיבת דואר אליה משלשלים סתם כך מסמכים. לפיכך, אני מורה על הוצאת הדוח מהתיק ובית המשפט יתעלם מתכנו.
5.אשר להוצאות המשפט- תמוה מדוע התובע לא פירט את אותם מסמכים אשר הוספו כעת על ידו במועד שהוקצה לשם כך. בתגובת התובע לא ניתן הסבר מספק לכך. התנהלות זו מצדיקה חיובו בהוצאות מתאימות.
- סוף דבר, אני דוחה את בקשת הנתבעים למעט עניין דוח החקירה הסמויה כאמור לעיל. חרף התוצאה אליה הגעתי, לאור התנהלותו המכבידה של התובע עת הוסיף מצהירים שלא נכללו ברשימת העדים מטעמו וצירוף מסמכים שונים שהוצגו לראשונה רק עם הגשת תצהירו כאמור לעיל, אני מחייבו לשלם לנתבעים הוצאות בסך של 6, 000 ש"ח וזאת ללא קשר לתוצאות" (ראו החלטתי מיום 15.10.2024).
- בנוסף, עתר התובע לזימונם של 9 עדים נוספים ללא הגשת תצהיר. אלה כללו את אשר נחיאסי שנטען כי שימש מומחה גמולוג שהתובע גייס לטובת מתן יעוץ בקשר עם עסקת היהלומים; גב' ליאורה מירלשווילי אשתו של הנתבע; מר איציק חיים, בלדר יהלומים; ח"כ אריה דרעי; מר מאיר שטרית; גב' רותי שטרית; תומאס, איש עסקים שכאמור נטען כי היה אחד מיזמי עסקת היהלומים; מר ואצילסב (יצחק) מירילשווילי, בנו של הנתבע; וגב' יוליה פריצקר עובדת הנתבעת. במסגרת הבקשה טען התובע כי מדובר בעדים הרלוונטיים לשאלות העומדות לדיון בשלב הראשון של ההליך.
- הנתבעים הגישו את תצהירו של הנתבע ושל בוריס, אחיו של בצלאל, שהיה מעורב בעסקאות היהלומים. הם התנגדו לזימונם של העדים למעט זימונו של תומאס. לחלופין, ביקשו כי ככל שבית המשפט יסבור כי יש לזמן לעדות את רעייתו ובנו של הנתבע וכן את גב' יוליה פריצקר, כי יתאפשר להם להגיש תצהירים שלהם.
- בדיון שהתקיים ביום 2.12.2024 ולנוכח הכמות העצומה של העדים שהתובע ביקש לזמן, בנוסף לתצהירים שהגיש חרף החלטתי בדבר פיצול הדיון, נערך בירור בדבר הרלוונטיות של עדים אלה להוכחת השלב הראשון של התביעה. מחקירתו של התובע בדיון עלה כי חלק ניכר מהעדים לא היו נוכחים בעת שהתקיימו הפגישות בהן טען כי סוכמו הדברים בינו לבין הנתבע.
- בסופו של הדיון, הגיעו הצדדים להסכמה כי התובע יודיע מיהם 2-3 עדים המופיעים ברשימת העדים שלא הגישו תצהיר ואשר אותם הוא מבקש לזמן להעיד. עוד הוסכם כי ככל שהנתבעים יבקשו להגיש תצהיר של מי מהעדים שהתובע ביקש לזמנם, הדבר יינתן להם.
- ואכן, לאחר הדיון, הודיע התובע כי הוא מבקש לזמן 3 עדים: אשר נחיאסי, ליאורה מירילשווילי ויוליה פריצקר. בעקבות הודעתו, הודיעו הנתבעים כי יגישו תצהירים של ליאורה מירילשווילי ושל יוליה פריצקר ואלה הוגשו.
- בתיק התקיימו 3 דיוני הוכחות, אשר במהלכם נחקרו המצהירים בחקירה נגדית. כן נחקר מר אשר נחיאסי אותו ביקש התובע לזמן בחקירה ראשית.
דיון והכרעה
- לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובראיות הצדדים ולאחר ששמעתי את העדויות וקראתי את הסיכומים, החלטתי לדחות את התביעה. זאת, לאחר שהתובע לא הוכיח כי הנתבע התחייב לשלם לו דמי תיווך בגין העסקה הראשונה או כי היה זכאי כשותף של הנתבע לתשלום 10% מרווחי העסקה השנייה.
- על אתר אני מוצא להעיר כי ההליך נוהל תוך כדי הטחת האשמות קשות של התובע בנתבע אותו האשים בביצוע מעשים פליליים חמורים, באיום על עדים ובקניית עדים וזאת במטרה למנוע מהתובע לקבל את שהוא זכאי לו לשיטתו. בתצהירים תוארה יריעה רחבה שחרגה מהמחלוקת כפי שהוגדרה על ידי בית המשפט. במסגרת ההליך נחשפה מערכת היחסים העכורה בין הצדדים. בית המשפט בפסק דינו ימקד את דיונו בטענות כפי שפורטו בהחלטה על פיצול הדיון ויבחן האם הראיות והעדויות הרלוונטיות מובילות למסקנה כי דין התביעה להתקבל או לא. בנוסף, אציין, כי לא שוכנעתי כי הנתבע איים על עדים או קנה את עדותם כפי שטוען התובע.
טענת ההתיישנות
- טרם אדון בטענות לגופן, אבחן את טענת ההתיישנות שמעלים הנתבעים.
- כאמור, בכתב הגנתם טענו הנתבעים כי מאחר שעסקת היהלומים נכרתה ב-2009, התביעה התיישנה כבר בשנת 2016. הם טענו כי אין ממש בטענתו המופרכת של התובע כי רק בשנת 2015 התכחש הנתבע לראשונה להתחייבויותיו כלפי התובע וכי אין בהעלאתה הסתמית כדי להציל את תביעתו מדחייה על הסף.
- בכתב התשובה טען התובע כי טענת ההתיישנות שמעלים הנתבעים משוללת בסיס עובדתי ומשפטי. לטענתו, טענת הנתבעים מבוססת על גישה משפטית שגויה לפיה מרוץ ההתיישנות מתחיל במועד כריתת ההסכם שהופר על ידי הנתבע, בעוד שעל פי החוק, תקופת ההתיישנות מתחילה ביום בו נולדה עילת התובענה. מטבע הדברים, אין מקום להגיש תביעה לפני שאחד הצדדים להסכם מתכחש להתחייבויותיו על פי ההסכם. הוא טען כי על פי קביעת בית המשפט העליון, מרוץ ההתיישנות מתחיל כאשר מתגבש בידי התובע כוח תביעה שפירושו כי נוצרה מחלוקת ולתובע יש אפשרות של ממש להגיש תביעה ולזכות בסעד המבוקש אם יעמוד בנטל ההוכחה העובדתי ובנטל המשפטי לביסוס תביעתו.
- לטענת התובע, המחלוקת בין הצדדים נוצרה שנים לאחר השלמת עסקת המימון ופחות מ-7 שנים לפני הגשת התביעה עת הנתבע התכחש לזכויותיו של התובע. בנוסף, טען כי על הרווחיות של עסקת היהלומים ניתן לעמוד רק לאחר שביצוע העסקה הושלם וניתן יהיה לכמת את התוצאות הכלכליות של העסקה הרלוונטית. לדבריו, הנתבעים עצמם טוענים כי עד למועד הגשת כתב ההגנה באפריל 2021, חלק מהיהלומים טרם נמכר, כך שלפי גישתם יש עוד זמן רב להגשת ההליך. לטענתו, נכון לשנת 2014 חלק ניכר מהיהלומים שנרכשו במסגרת העסקה טרם נמכרו. לדבריו, הוסכם בינו לבין הנתבע כי הרווחים יישארו בידי הנתבע ויושקעו על ידו במשותף כשהתובע יהיה זכאי לקבל רווחים נוספים מההשקעות הנוספות. למעשה, רק בשנת 2015, לאחר שפנה לנתבע מספר פעמים על מנת לקבל את תמונת הרווחים שהופקו בעסקה ופניותיו הושבו ריקם, הסתבר לו שהנתבע מתכחש לזכויותיו.
- סעיף 6 לחוק ההתיישנות, תשי"ח - 1958 קובע כי "תקופת ההתיישנות מתחילה ביום שבו נולדה עילת התובענה". הכלל שנתגבש בפסיקה הוא שעילת התביעה מורכבת ממכלול העובדות המזכות את התובע בסעד אותו הוא דורש מהנתבע ומירוץ ההתיישנות נפתח "ביום שבו אילו היה מגיש התובע את תביעתו לבית המשפט והיה מוכיח את כל העובדות המהותיות היה זוכה בפסק דין" (ראו ע"א 595/22 בר עידן יצור ופיתוח בע"מ נ' מועצה אזורית שפיר, פסקה 13 (פורסם בנבו, 28.3.2023)). הנה כי כן, עילת התובענה נולדת ביום בו התגבשו העובדות המזכות את התובע בסעד המבוקש.
- במקרה דנן, כאמור לעיל, הקרע והנתק בין הצדדים נוצר עוד בשנת 2012. מעדויות התובע ובני משפחתו הקרובים, תמי ויוסי, עלה כי לאחר קרע זה, החלו לדרוש את הסכומים המגיעים לתובע. כך, העידה תמי כי באותה עת הנתבע "התאכזר בשבתאי, הוא כאילו סילק אותו מכל הדברים, מכל ההתחייבויות". וכי "הוא התפוצץ עליו ואמר לו 'זהו, עונש. אתה לא מקבל את הכסף'") פרוטוקול מיום 2.7.2025, עמ' 41 שורות 6-7, 10-11). ובהמשך, כשנאמר לה כי לא דרשו את הכסף משנת 2012 ועד הגשת התביעה, השיבה: "אנחנו דרשנו את זה מהרגע הראשון" (עמ' 43 שורה 36) (לגבי מועד היווצרות הקרע והעלאת דרישות התשלום ראו גם עדותה של תמי בסעיפים 55-57 לתצהירה ובעמ' 40 שורות 23-25, עמ' 42 שורות 38-39 ועמ' 43 שורות 7-8 ובשורות 34-36, וראו גם סעיפים 146-147 לתצהיר התובע, סעיף 82 לתצהיר יוסי ועדותו בעמ' 87 שורה 32 עד עמ' 88 שורה 2 לפרוטוקול). מכאן, שבמועד זה התקיימו לכאורה, העובדות המזכות את התובע בסעד המבוקש. אם אכן ב- 2012 חל הקרע, הרי שאת התביעה ניתן היה להגיש לא יאוחר מ-2019. מכאן שהגשת התביעה בדצמבר 2020 הייתה לאחר שהתביעה התיישנה.
- אציין כי התובע העלה בעדותו טענה לפיה הנתבע ביקש ממנו מספר פעמים להמתין עם קבלת הכספים המגיעים לו מהרווחים שהתקבלו ממכירות היהלומים ולהותירם "בתוך העסק" בטענה כי הכספים נחוצים לשם עסקאות יהלומים נוספות והגדלת הפעילות העסקית באופן שיגדיל את הרווחים מהם ייהנה בסופו של דבר (ראו סעיף 143 לתצהירו). טענה זו הועלתה על ידו ביחס לתקופה שבה עסקו במכירת היהלומים. הקרע ביחסיהם אירע כאמור במהלך שנת 2012, לאחר שהתובע סיים לפקח על פעולות ליטוש היהלומים ברוסיה ובמקביל מכירתם בשנים 2010-2012 (ראו בפרק ה (3)(ב) ו-(ג) לתצהיר התובע בסעיפים 109-110, 118, 126 ו-131 וראו גם בעדותו של התובע בעמ' 82 שורה 38 עד עמ' 83 שורה 10). במצב עניינים זה, אין לתובע תועלת בטענה כי כל עוד הייתה בין הצדדים הסכמה כי הכספים יוותרו בחברה לא קמה עילת תביעה.
- ניתן ללמוד על השתלשלות העניינים מתשובותיה של תמי בחקירתה הנגדית כדלקמן:
"ש: אז ב-2012 כשהקרע הזה מתחיל בעצם לפי מה שאת אומרת מיכאל חייב לכם הרבה מאוד כסף נכון?