דומני כי מבחינה עיונית מובהקת, ניתן לסבור כי מקום שבו נקבע כי דינה של החלטה להיפסל משום ששיקול זר היה השיקול הדומיננטי בבסיסה, מדובר, ממילא, גם בהחלטה בלתי סבירה. זאת, שהרי החלטה שהשיקול הדומיננטי שעמד בבסיסה הוא שיקול זר, היא, מעצם הגדרתה, החלטה שבה ניתן לשיקול בלתי רלוונטי משקל בלתי ראוי (ראו והשוו: עניין הבית הפתוח, בעמ' 39; עניין שגיא, בעמ' 610-609; דנג"ץ 3299/93 ויכסלבאום נ' שר הביטחון, פ"ד מט(2) 195,198 (1995); אריאל בנדור, "לקט פסקי-דין - סקירה וביקורת (חלק שני)" משפט וממשל א, 509,524-522 (1992)).
ואולם זאת יש להדגיש: אין במסקנה זו כדי לקבוע כי כל החלטה שתוצאתה זהה לזו שנפסלה בשל שקילת שיקולים זרים, אינה יכולה להיות סבירה. כך הוא הדבר כעניין שבעיקרון, וכך הוא גם בענייננו: קביעה כי יש לבטל את ההחלטה על סגירת תחנת גלי צה"ל בעילת השיקולים הזרים, אין משמעה כי כל החלטה לסגור את התחנה דינה להתבטל.
ותשמע אולי הטענה: מה לי שיקוליו של מקבל ההחלטה, אם ההחלטה ראויה היא מבחינת תוצאתה? על כך יש להשיב כי זוהי מהותה של עילת השיקולים הזרים - עילה הפוסלת החלטה בשל הפגם שנפל בשיקולים שביסודה, ולא בשל "השורה התחתונה" בה. אשר על כן, פסילתה של החלטה מכוח עילת השיקולים הזרים מותירה פתוחה לעתיד את השאלה מה יהיה גורלה של החלטה דומה ואף זהה בתוצאתה, באם יישקלו, עובר לקבלתה, כלל השיקולים הרלוונטיים, ורק הם.
ועתה לבחינה האם בקבלת ההחלטה על סגירת תחנת גלי צה"ל אכן נשקל השיקול הפסול, כהגדרתו דלעיל, כשיקול הדומיננטי.
ב.2. שיקולים זרים - מן הכלל אל הפרט
- כפי שציינתי לעיל, סבורני כי הטענות בדבר הפגמים שנפלו לכאורה בהרכבה של הוועדה המייעצת ובאופן מינוי חבריה אינן עומדות בנפרד מהטענות כי ההחלטה לסגור את גלי צה"ל נתקבלה משיקולים זרים, אלא קשורות בהן קשר הדוק: הראשונות מהוות ביטוי מעשי של האחרונות. להלן אבקש לבחון, תחילה, על יסוד הצהרות שנתנו השרים קרעי וכ"ץ בשלבים שונים של ההליך, האם בבסיס היוזמה לסגירת התחנה עמד השיקול הפסול שעמדתי על טיבו לעיל. בהמשך לכך יש לבחון האם הרכבה של הוועדה המייעצת וזהותם של מי שמונו לחברות בה מלמדים גם הם על אותו שיקול פסול, והאם יש בסיס לטענה שבחירתם נעשתה מתוך ציפייה שמסקנות הוועדה תתיישבנה עם עמדה שגובשה מראש.
ב.1.2. הצהרות השרים כביטוי לשיקול הפסול
- כאמור, להלן אבקש לבחון, האם, על יסוד דברים שנאמרו על-ידי השרים קרעי וכ"ץ, בשלבים שונים של ההליך שקדם לקבלת ההחלטה, ניתן להגיע למסקנה כי בבסיס ההחלטה לסגור את התחנה עמד השיקול הפסול, כנטען על-ידי העותרים והיועצת המשפטית לממשלה.
- כפי שתיארתי ברקע הדברים, בישיבת הממשלה שהתקיימה ביום 30.3.2025 פנה ראש הממשלה אל שר הביטחון ושר התקשורת, השרים כ"ץ וקרעי, בבקשה לבחון את סגירת תחנת גלי צה"ל, תוך שציין כי התחנה "אינה נדרשת". יצויין כי פנייה זו נעשתה בלא כל התייחסות לכך שכשנה וחצי קודם לכן מסרה ועדת זמיר לממשלה את מסקנותיה, שלפיהן יש להימנע מסגירת התחנה או מהפרטתה, ותחת זאת לערוך בה שינויים מסוימים, שעיקרם צמצום שידורי האקטואליה והרחבת השידורים העוסקים בענייני צבא וביטחון; וכן בלא כל התייחסות לכך שבאותה עת היה יישומן של המלצות אלה מצוי בעיצומו.
בהמשך אותו היום (30.3.2025), שלח השר קרעי לשר כ"ץ מכתב רשמי, שכותרתו "הנדון: סגירת גלי צה"ל והפרטת התדרים" (ההדגשה הוספה - י' כ'), שבו נכתבו, בין היתר, הדברים הבאים: