מוסיפה המשיבה, שהטענה כאילו שמאי המשיבה שגה, וכי הנכס "לא שמיש" לא מצאה כל ביטוי בחומר הראיות ואין להרחיב חזית בנקודה זו. המערער בדק את הנכס, ואת תיק הנכס ורכש את הדירה במחיר נמוך משמעותית ממחיר השוק, כפי שקבע בית משפט קמא, מתוך הנחה שיהא עליו להשקיע כדי להשמיש את הנכס.
נב. באשר לטענת "חוזה אחיד" או "תנאים מקפחים" מציינת המשיבה, שטענות אלה כלל לא הועלו בכתב התביעה וזו לא היתה פלוגתא בפני בית משפט קמא. טוענת המשיבה, שמדובר במקרה בעל אופי ייחודי ו"כללי המשחק" טומנים בחובם במידה מסוימת רכישת "חתול בשק" כשהרוכש נוטל על עצמו לבדוק באמצעיו הוא את מצב הדירה ואז מחליט המציע מהו המחיר המשתלם, לרכישת הדירה. אם סבר המערער שתנאי המכרז מסוכנים עבורו, היה עליו להימנע מלהשתתף במכרז, ולרכוש דירה בדרך המקובלת, ומה גם שנקבע בפסיקה כי אין כל פגם בתניית AS IS.
נג. לעניין מחיר הדירה טוענת המשיבה, שמחיר המינימום (לפי עדות המצהירה של המשיבה) הינו 50% ממחיר השומה. הדירה התפרסמה במחיר 64,400 ₪ מחיר התחלתי, משמע, שהשומה היתה 128,800 ₪.
עולה מן האמור, שהמשיבה מתחילה את המכרז במחיר נמוך משמעותי (מחצית השומה).
המשיבה חוזרת על טענתה, שהמערער הודה שקיבל מנציג המשיבה את כל המסמכים בזמן אמת והחליט להשתתף במכרז כשהוא עוצם עיניו ונמנע מלבדוק ולעיין במסמכים. המשיבה לא הייתה אמורה לצפות למאום הואיל והדירה הייתה אטומה שנים.
יש גם פער בלתי מוסבר בין מצב הדירה המתואר בהפרזה ע"י המערער לבין המצב לאשורו שהרי כשנפתחה הדירה לאחר שהייתה אטומה שנים אמורים היו להתגלות מים עומדים, טחב, רטיבות, עובש, וריח נוראי, והרי המערער עצמו העיד, כי מצא רצפה יבשה, וקירות יבשים למעט קילוף צבע. כלומר, כך טוענת המשיבה: "משהו כאן לא מסתדר" (סעיף 42).
נד. המשיבה חוזרת על טענתה שכל המסמכים הדרושים היו ברשותו של המערער ולמרות זאת הוא לא מחה ולא הודיע דבר למשיבה עד הגשת התביעה בחלוף כמעט 15 שנה מיום הזכייה. במהלך הדיון אצל כב' המפקחת לא נתגלה דבר שלא היה כבר ידוע למערער. לכן, עמדת המשיבה היא שהמערער ידע היטב מה עליו לבצע בנכס שרכש והוא נטל סיכון מחושב כאשר נטל חלק במכרז בו פורסמה הדירה ב- 50% משווי השוק שלה.
מוסיפה המשיבה, שהיא מחזיקה במידע שנפרש כולו לעיני המערער, אך הוא העדיף שלא להתעמק בו ולא לעיין בו, וכך גם לא עיין בתשריט הנכס שהיה מצורף למסמכי המכרז.