פה. לא נעלמו מעינינו נימוקים ושיקולים שיש בהם כדי לקעקע את זכאותו של המערער לביטול עסקת המכר, להחזר השווי המשוערך של המחיר ששילם למשיבה עבור הנכס, ולפיצוי בגין העבודות שביצע כדי להתמודד עם ההצפות ובעיות הרטיבות שבנכס.
כפי שציין בית משפט קמא בפסק דינו, וכאמור כבר לעיל, אין מקום להתערב בממצאיו העובדתיים ובקביעותיו שבמהימנות, קיבל המערער לידיו את תשריט הנכס, שעה שפורסם המכרז למכירת הדירה (כשבתשריט צוין שהדירה אטומה ובור מים מצוי בסמוך אליה – עיינו עמ' 18 בפסק דינו של בית משפט קמא).
עוד עמד בית משפט קמא על כך שהמערער ואביו הם קבלני זיפות, איטום ושיפוצים והם ראו את מצב הדירה במו עיניהם באור יום וכן, הוזהרו על ידי שכנים לגבי הרטיבות בדירה ומשום כך בוצעו עבודות איטום יסודיות מיד כשהמערער קיבל את החזקה בדירה.
בצדק מעיר בית משפט קמא, שגם אין הסבר אחר לעובדה שמיד עם קבלת הדירה בנה המערער קיר פנימי נוסף, יצק רצפת בטון ודאג לאטום את רצפת הבטון ולרבות גם מצע גרנוליט מתחת לבטון, כולל שתי שכבות ביטומן וכן, זיפות ואיטום הרצפה.
פו. עוד יש לציין שהמערער רכש את הנכס במחיר הנמוך ממחיר השוק ובתנאי החוזה הובהר מפורשות שהמערער רכש את הדירה, לאחר שראה ובדק אותה, AS IS. אנו מאמצים את טענת ב"כ המשיבה לפיה יש לדחות את טענות המערער בדבר "חוזה אחיד" ו"תנאים מקפחים" וזאת לא רק משום שטענות אלה לא הועלו בכתב התביעה, אלא משום שמדובר במכר בעל אופי ייחודי. אכן, תנאי ההתקשרות נקבעים על ידי המשיבה, ובתנאים אלה צוין מפורשות שהדירה נרכשת AS IS, וכן צוין בסעיף 4 של ההסכם, כי הרוכש יהא מנוע מלהעלות כל טענות בדבר אי התאמה מכל סיבה שהיא, אך מאידך גיסא, מדובר במכרז שבו הרוכש (במקרה זה המערער) בודק את הנכס באמצעים שהוא בוחר לנקוט בהם, ומחליט מה המחיר בו משתלם לו לרכוש את הדירה וזהו המחיר אותו הוא מציע, על פי שיקוליו, ומשום כך אין לקבל את הטענות שהועלו מטעם המערער בעניין תנאים מקפחים בחוזה אחיד.
פז. מאידך גיסא, יש להביא בחשבון את יחסי הכוחות השונים לחלוטין, אשר בין המערער מחד גיסא, לבין המשיבה מאידך גיסא, כשהפער ביחסי הכוחות בא לידי ביטוי, בין היתר, גם במידע אשר יש ברשותה של המשיבה, לעומת המערער.
אכן, בית משפט קמא קבע, ובכך אין להתערב, כי המערער היה מודע לבעיית הרטיבות שבדירה ואכן, נערך לטפל בבעיה זו על ידי התקנת קיר פנימי, יציקת רצפה, זיפות וכיוצ"ב, כפי שכבר פירטנו לעיל, וזאת לאחר שגם הוזהר על ידי השכנים לגבי הרטיבות שבדירה, ואולם המשיבה ידעה (כמפורט גם בפיסקה 18(ב) בעיקרי הטיעון של בא כוחה) שכבר בשנת 1972 (21 שנה בטרם רכש המערער את הנכס) צוין בתיק הנכס כי המקום אינו ראוי למגורים. בשנת 1978 צוין כי מים נכנסים מהחצר כי רצפת החצר גבוהה יותר. גם בשנת 1986 צוין שהדירה פגומה למגורים.