סבורים אנו, שיש הבדל מהותי בין הידיעה על כך שיש בעיית רטיבות בדירה, כשגם ניתן להבחין, כפי שהמערער הבחין בקילופי צבע, ולרבות אזהרות מהשכנים לגבי בעיית רטיבות, לבין העובדה שבמהלך תקופה לא קצרה, שמשתרעת על פני שנים, צויין בתיק הנכס של המשיבה כי הדירה פגומה למגורים, דבר שלא הופיע במאפייני הנכס אשר בהזמנה שפורסמה לקבלת הצעות לרכישת הנכסים במושבה הגרמנית בחיפה.
פח. בצדק הציג בית משפט קמא את השאלה בפיסקה 23 סיפא של פסק דינו:
"עם זאת, מאידך, האם ידיעתו על בעיית רטיבות זהה לידיעה על היקף הבעיות הנרחבות בדירה? האם ידיעתו על בעיית הרטיבות זהה לידיעתו, כי הדרך היחידה לתיקון בעיית ההצפות הינה דרך הנדסית יקרה אשר על המשך ביצועה הוצא צו מניעה?".
פט. בית משפט קמא סבר שיש לדחות את טענותיו של המערער בכל הנוגע ל"אי – התאמה" הואיל ואין המערער עומד בתנאיו של חוק המכר ואין הוא יכול לחסות בצילו (עמ' 21 של פסק הדין).
בנוסף, לא שוכנע בית משפט קמא, כי נעשתה מכירה של הדירה בחוסר תום לב או בהטעיית המערער לגבי העובדות. לאחר שדן בהוראת סעיף 14 של חוק החוזים (חלק כללי), הגיע בית משפט קמא למסקנה שאין מקום לחיובה של המשיבה בפיצוי המערער ובין היתר ציין, כי גם מתוך הנחה שחל סעיף 14(ב) של חוק החוזים - חלק כללי, אין מקום להיעתר למערער משום שעל הטועה לשכנע את בית המשפט כי שקלול מצב הצדדים ואיזון עמדותיהם ונסיבותיהם מצדיק ביטול ובענייננו, סבר בית משפט קמא שאין מקום לא לביטול ולא לתשלום פיצויים (עמ' 22, 23 של פסק הדין).
צ. יחד עם זאת, הוסיף בית משפט וקבע, כי המערער:
"התנהל באופן זה עקב אמונתו כי הוא רוכש נכס מגוף ממשלתי שלא תהיה לו שום תקלה איתו. למרות החוזה עליו חתם, התובע סבר ללא שום ספק כי לא תהיה תקלה בנכס, כי הכל מסודר ומאורגן, עד כדי כך שלא טרח אפילו לשכור שירותי ייעוץ משפטי. התובע סבר בטעות כי הבעיות היחידות בדירה הינן בעיות רטיבות ואטימה וכמי שעיסוקו באטימה, שיפוצים וצבע, מיד לאחר קבלת הנכס החל כאמור לעבוד במרץ לפתרון הבעיה.
רק לאחר שהחלו הדיונים לפני המפקחת, ולאחר שנשמעו דעותיהם של מומחים בעניין, וניתן צו מניעה קבוע, הבין התובע את גודל טעותו. לאור צו המניעה הנ"ל, נמנע מהתובע באופן קבוע להמשיך בביצוע עבודות החפירה וכיום הוא עומד בפני שוקת שבורה והוא סובל בשל הכשל בכדאיות העסקה שעשה, מנזקים חמורים שנגרמו לו עקב הכספים הרבים שהשקיע בשיפוץ הדירה ובדיור חלופי". (פיסקה 31 לפסק הדין עמ' 21-23).