יז. עוד קובע בית משפט קמא, כי המערער ידע, שהדירה סבלה מהצפות ונזילות מים שהגיעו עד למספר סנטימטרים, והוא אף הודה, שהוזהר ע"י השכנים לגבי הרטיבות בדירה ולכן ביצע עבודות איטום יסודיות. בית משפט קמא מוסיף, כי בדיון בפני המפקחת הודה המערער שהוא ראה את הרטיבות כשפתח את החלונות האטומים ולכן בנה עוד קיר פנימי וכן רצפת בטון ואטם את רצפת הבטון. את כל עבודות היציקה והאיטום הנרחבות האלה ביצע המערער מבלי שפנה בשלבים אלה בתלונה כלשהי למשיבה. מכאן מסיק בית משפט קמא, שהמערער ידע, והיה מודע, שהוא רכש דירה עם בעיות איטום וחדירת מי תהום.
טז. עוד אישר המערער בפני בית משפט קמא שהוא גר בדירה, וכי פטור העירייה בגין מצב הדירה ניתן רק ביום 1.5.04 כ- 10 שנים לאחר שרכש את הדירה. כמו כן, מעיר בית משפט קמא, שמבחינת המשיבה שימשה הדירה למגורים מאז הקמת הבניין והתגוררו בדירה דיירים מוגנים במשך עשרות שנים.
עצם הגשת חוות דעת על ידי המערער לגבי מחיר השיפוצים ובדבר הסיבה לרטיבות מלמדת, לדעת בית משפט קמא, כי מדובר בדירת מגורים עם פגמים שניתן להשמישה למגורים.
יז. בית משפט קמא מוסיף, כי נוכח הנסיבות המיוחדות שבתיק נראה, כי באיזון האינטרסים בין המערער למשיבה יתכן ושיקולי הצדק נוטים לכיוון המערער. ייתכן ומאחר והמשיבה מכרה למערער דירה שלמעשה, גם לאחר שנים של שימוש, כיום לא ניתן לעשות בה שימוש, שכן לא ניתן לפטור את בעיית ההצפות מבלי לסכן את יסודות הבניין כולו, ובעיה זו קשורה לבניין כולו ולמכלול הדיירים בו, שעליהם להתארגן ולבצע שיפוץ נרחב שיכלול חיזוק היסודות וכו' - יש מקום לבטל את הסכם המכר בין הצדדים.
יח. ואולם, כך כותב בית משפט קמא, סעד זה לא מבוקש בכתב התביעה, ולא בכדי, שכן קרוב לוודאי שהיה ידוע למערער שאין לבית משפט השלום סמכות להורות על ביטול הסכם מכר במקרקעין והשבת התמורה ששולמה, שכן בית משפט השלום אינו מוסמך לדון ולפסוק בשאלת ביטולו, תקפותו או אכיפתו של חוזה המכר וככל שרצה המערער לבטל את ההסכם, היה עליו לעתור לבית המשפט המחוזי (ע"א 476/88 אשתר נ' נפתלי, פ"ד מה(2) 749).
יט. מוסיף בית משפט קמא, כי באשר לסעדים הכספיים האחרים שביקש המערער, לא נמצא כי המערער זכאי להם שכן המערער רכש במכרז דירה אטומה במחיר נמוך תוך נטילת סיכונים ומכלול נסיבות המכרז והרכישה אמורים היו להזהירו מפני האפשרות כי יש להשקיע בשיפוצים שיש לערוך בדירה לאחר רכישתה.