כג. לעניין סעד ההשבה של מלוא התמורה ששילם המערער עבור רכישת הדירה (82,718 ₪) מציין בית משפט קמא, כי השווי של סכום זה נכון למועד הגשת התביעה הוערך על ידי המערער ב- 252,866 ₪, אך כאמור סעד של השבה נגזר מביטול ההסכם והרי הביטול אינו בסמכות בית משפט השלום. בנוסף, גם לא הוכיח המערער שהשקעותיו בדירה מגיעות לכדי 120,000 ₪ ולכן סבור בית משפט קמא שאילו הוא היה מקבל את תביעתו של המערער היה מעריך בהערכה גלובאלית את השקעותיו של המערער עד היום, בשיפוץ ובתיקונים שהוא ביצע עם עזרה של אחרים, בסכום של 50,000 ₪ בלבד.
את טענותיו של המערער ביחס לעוגמת נפש או פיצויים בגין נזקי גוף וכן בגין דיור חלופי, דחה בית משפט קמא משאלה לא הוכחו בפניו.
כד. מוסיף בית משפט קמא, שאילו הוגשה בפני בית המשפט המוסמך תביעה לביטול ההסכם נשוא הדיון, כי אז היה מקום לשקול גם את נזקיה של המשיבה כתוצאה מביטול ההסכם שהרי מדובר בטעות משותפת. מעיר בית משפט קמא, שנזקיה של המשיבה היו כוללים, בין היתר, דמי שימוש עבור השנים בהן עשה המערער שימוש בדירה ויתכן שסכומי הנזק של כל אחד מן הצדדים היו מקזזים זה את זה.
כה. למרות שבית משפט קמא הורה, כאמור כבר לעיל, על דחיית התביעה המליץ בית משפט קמא בפני הצדדים, כי הסכם המכר נשוא הדיון – יבוטל, ומוסיף בית משפט קמא, שאם יקבלו הצדדים את המלצתו תחזיר המשיבה למערער את הסכום של 82,499 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום 11.11.93 ועד ההשבה בפועל. ושווי סכום זה נכון למועד פסק דינו של בית משפט קמא הוא 360,978 ₪. בד בבד עם ביצוע התשלום יחזיר המערער למשיבה את הדירה נשוא הדיון כשהיא פנויה וריקה ורישום הבעלות/החכירה לדורות בדירה יירשם בחזרה על שם המשיבה.
כו. בשולי פסק הדין ציין בית משפט קמא, כי הוא נעתר לבקשתו של המערער לפיצול סעדיו לעניין הגשת תביעה לביטול ההסכם וזאת נוכח הסכמת ב"כ המשיבה ואולם, כפי שהתחוור בדיעבד, מדובר היה למעשה בטעות סופר, שכן בהחלטתו מיום 28.8.15 ציין בית משפט קמא, כי ההיתר לפיצול סעדים מתייחס אך ורק לסעיפים 1 + 2 של בקשת ב"כ המערער לפיצול סעדים, דהיינו, מדובר בנזקים הממוניים והלא ממוניים, נכון ליום הגשת התביעה, לרבות הנזקים הכלליים שייווצרו לאחר הגשת כתב התביעה.
משמע, בקשת פיצול הסעדים נתבקשה על ידי המערער למטרות אלה בלבד, ולכך המשיבה גם הסכימה, אך לא לפיצול סעדים לצורך הגשת תביעה לביטול ההסכם.