לצד עניינם של בעלי הדין עצמם, קיימת חובה לתת את הדעת גם להשלכות הפירוק על צדדים שלישיים לרבות לדוגמא צדדים שלישיים אשר בחרו להתקשר עם חברה , אשר על פניו הינה סולבנטית, כאשר הם לוקחים בחשבון כי אותה חברה אינה ניתנת לפירוק בקלות ובהינף יד.
- בנוסף, מצאתי את בקשת הפירוק כזו אשר חסרה התייחסות לסוגיית הסתמכותם של הצדדים עצמם על האפיק הכלכלי במסגרתו בחרו לפעול במשך השנים. כאשר בוחר אדם להקדים חברה יחד עם אדם אחר , יש להחלטה זו משמעות והשלכות לרבות לעניין ידיעתו כי פירוקו של התאגיד לא יעשה כלאחר יד. לעניין זה יופנו הצדדים לפש"ר 1049/08 [נבו] אשר נזכר לעיל במסגרתו נפסק, בין היתר, כדלהלן :
""אחד מהעקרונות המהותיים העומדים בבסיס דיני החברות הינו עקרון הוודאות המשפטית בכל הנוגע לאישיות המשפטית הנפרדת. משהתאגדו האחים בחברה ולא בשותפות, נטלו הם על גבם את תחולתם של דיני החברות וכפי שצוין בע"א 419/89 אולשטיין נ' זקסוניה מטויה ואריגה בע"מ פ"ד מו(1)172 :
"משהתאגדו פרטים כחברה, חל עליהם המשטר של דיני החברות. המתאגד כחברה נוטל על עצמו את מלוא התוצאות המתבקשות מכך, לרבות דיני הפירוק".
- עוד אני מוצאת לציין כי בבואו של בית המשפט לבחון את טענות הצדדים ולהכריע בהן, הוא מתבסס, בראש ובראשונה, על בקשת הפירוק וההתנגדות לה. בתיק זה, בחר המבקש לשוב ולהעלות טענות, אף שלא במסגרת כתבי הטענות, ובדרך אשר היה בה כדי להקשות על ניהולו של ההליך. לעניין זה אבהיר כי אני ערה לעובדה כי חלק מהנתונים הנוספים אליהם ביקש המבקש להפנות את שימת הלב, הם אלו אשר לשיטתו הוסתרו ממנו, והועברו לידיעת בא כוחו רק נוכח החלטות אשר ניתנו על ידי. ואולם, המדובר רק בחלק מהטיעונים והמסמכים. בהתייחס לחלק אחר, המדובר לכאורה בניסיון לערוך מעין "מקצה שיפורים" אשר אין לו מקום במסגרת ההליך (כך לדוגמא לעניין צירוף התצהירים).
- במסגרת זו אני גם מוצאת להתייחס לטענות המבקש לפיהן חלק מעובדי החברה עתידים ממילא לעתור לפירוקה של החברה נוכח אי תשלום שכר או אי הפרשה של כספים המגיעים להם כחלק מתנאי העסקתם ובהתאם להוראות הדין.
נהיר כי אין אני יכולה לקבוע מסמרות בשאלה זו במסגרת בקשה זו.
מהודעת המבקש עולים לכאורה נתונים לא פשוטים. מן העבר השני, ומתשובת המתנגד עולה תמונה מורכבת יותר, וזאת הן לעניין סכום החוב והן לעניין פתרונו ככל שעסקינן בזכויות העובדים.