64י.  הגבלת התקופה

על אף הוראות סעיף 64ט -

(1)...

...         

(3) תוקפם של צו הארכה או של הודעה על כוונה לתת צו הארכה לפי סעיף 64ה(ג) או (ה)(3), יפוג לא יאוחר מן המועד הראשון שבו, באחת מהמדינות המוכרות שניתן בה היתר שיווק, פקע תוקפו של צו להארכת פטנט ייחוס או בוטל פטנט ייחוס כלשהו; לעניין זה, "פקיעה" - לרבות בעקבות קיצור, ביטול או מחיקת צו להארכת פטנט ייחוס או ביטול פטנט ייחוס, ולמעט החלפה של צו זמני בצו שאינו צו זמני [ההדגשות הוספו].

ניתן להתרשם כי דבר המחוקק הוא ישיר.  הלשון היא חדה וברורה.  נקבע כי תוקפו של צו ההארכה יפוג במקרה שבו פקע הצו להארכה באחת המדינות המוכרות.  והפקיעה יכולה להיות תוצאה של קיצור או של ביטול צו ההארכה שם.  התוצאה היא אפוא קטגורית.  במקרה של ביטול צו ההארכה בחוץ לארץ יפוג צו ההארכה בארץ.

43. ומה בענייננו? במקרה שלנו ניתן צו ההארכה לאחר שני שלבים. תחילה פורסמה הודעה מכוח סעיף 64ה(ה)(1). לאחר מכן פורסמה הודעה מכוח סעיף 64ה(ה)(3), ולאחר מכן ניתן צו ההארכה.

והנה במבט ראשון ברור שהוראות המחוקק מתייחסות למקרה זה בצורה ישירה.  אין אנו חוסים תחת כנפיה של הודעה כזו או אחרת.  אנו חוסים תחת כנפיו של צו שניתן.  וכפי שנקבע בסעיף 64י(3) תוקפו של צו ההארכה בארץ "יפוג לא יאוחר מן המועד הראשון שבו, באחת מהמדינות המוכרות שניתן בה היתר שיווק, פקע תוקפו של צו להארכת פטנט ייחוס או בוטל פטנט ייחוס כלשהו".  וכך בדיוק קרה למערערת.  לאחר שניתן צו ההארכה במקומותינו בוטל פטנט הייחוס האירופאי - פטנט 535; ובעקבותיו גם צווי ההארכה שניתנו מכוחו במדינות האירופאיות המרכזיות.  לכן מתבקש, לכאורה, שצו ההארכה שניתן כאן יפוג.  המחוקק קשר ישירות בין התפוגגות צו ההארכה כאן ובין פקיעת פטנט הייחוס או צו הארכה שם.  ואף ציין במפורש כי פקיעה כוללת גם מקרה של ביטול או קיצור.

44. אלא שהמערערת טוענת כי מה שפשוט וברור במבט ראשון אינו פשוט ואינו ברור במבט שני.

מדוע?

משום שסעיף 64י(3) - שקובע את תוצאות ביטול צו ההארכה בחוץ לארץ - מתייחס להודעה על כוונה לתת צו הארכה לפי סעיף 64ה(ג) או לפי סעיף 64ה(ה)(3), אך לא מתייחס להודעה לפי סעיף 64ה(ה)(1). ובענייננו ניתנו במסגרת הטיפול במערערת שתי הודעות.  האחת לפי סעיף 64ה(ה)(3) והקודמת לה לפי סעיף 64ה(ה)(1)). לפי הטענה, שעה שהמחוקק לא התייחס להודעה קודמת זו ככזו שמתבטלת, הרי שזו ממשיכה לעמוד בתוקפה, והוראת הבטלות לא חלה בעניינה.  יוצא מכאן שלגישת המערערת בנסיבות אלה אין לסתום את הגולל על צו ההארכה שקיבלה כאן.  זה ממילא צפוי היה להיכנס לתוקף רק בעתיד, אחרי תקופת חיי הפטנט הבסיסי.  לכן, בכל פרק זמן שעד תאריך 8.12.29 היא תחזור לשלב בו ניתנה בעניינה הודעה ראשונית מכוח סעיף 64ה(ה)(1). ובכל פרק הזמן האמור, היא תוכל לפעול לקבל צווי אורכה נוספים מחוץ לארץ, כדי שתשוב ותעמוד בתנאי שתי המדינות.

45. טיעון זה של המערערת, למרות שהוא יפה ומתוחכם מבחינה משפטית, דינו להידחות. מסתבר כי במקרה זה הברור במבט ראשון צריך להיות ברור גם במבט שני.  כדי להבין מדוע יש להתעמק ולבחון את תכלית החקיקה ואת מהותו של ההסדר שנחקק - שבחר לאמץ כלל משפטי, על המחירים הנלווים לבחירה זו.  ואלה יובילו לדחיית עמדתה הפרשנית של המערערת וממילא לדחיית הערעור.
46. אפנה אפוא לבחון הדברים.

תכליות החקיקה

47.      החקיקה שעל הפרק היא תוצר של תיקון מקיף שבוצע בשנת 2014.  מדובר בהסדר חקיקתי שבא להשיג כמה תכליות.  ניתן לעמוד על קנקנן אצל יונתן דרורי דיני פטנטים 235 (כרך ראשון, 2023)(להלן: דרורי), שציין שהתיקון "נועד ליישם את מסמך ההבנות שנחתם בין ממשלת ישראל לנציג הסחר של ארצות-הברית מיום 18.2.2010 שנושאו היקף ההגנה על קניין רוחני בתכשירים רפואיים ובציוד רפואי.  תיקון זה נועד להגביר את מידת הוודאות עבור חברות המייצרות תרופות המוגנות בפטנט ועבור חברות המייצרות תרופות גנריות כאחד.  זאת על ידי צמצום מספר המדינות המוכרות המשמשות בסיס לחישוב תקופת תוקפו של צו להארכת פטנט בישראל ועל ידי הכרעה מוקדמת ככל האפשר בבקשה למתו צו הארכה, ולאפשר את פתיחת השוק הישראלי לתרופות גנריות במועד מוקדם.  באופן זה יכולה להתגבר הוודאות בתכנון התקציב שהמדינה מקצה לרכישת תכשירים רפואיים וציוד רפואי" [ההדגשה הוספה].

48. החוק מתחשב מחד גיסא בבעלות הפטנט, שמגישות את בקשות ההארכה. הוא מכיר בקושי שנגרם, במקרים רבים, בעניינן, שהרי תקופת הפטנט היא מתוחמת, וחלק נכבד ממנה עלול "להתבזבז" עד שמתקבל בפועל ההיתר לשיווק התרופה.  עיכוב זה נגרם כתוצאה מהליכים רגולטוריים העלולים להיות מורכבים במיוחד דווקא בתחום הרגיש של הפרמצבטיקה.  כפי שציין כב' השופט, כתוארו אז, סולברג "נתון זה, בשילוב התמריץ המובן של בעל פטנט, להגיש את בקשתו לרישום פטנט בהקדם האפשרי - על מנת שאחרים לא יקדימוהו ברישום הפטנט, ובכך יאבד אלמנט 'החדשנות' - מביא, הלכה למעשה, לקיצור תקופת ההגנה האפקטיבית המוקנית לבעל הפטנט.  אם כן, כדי להתמודד עם מציאות זו, הסדירו מדינות העולם, ובכללן ישראל, את האפשרות לבקש הארכת תוקף של פטנטים המגנים על מוצרים רפואיים" (רע"א 386/22 BOEHRINGER INGELHEIM PHARMA GMBH & CO.KG נ' רשם הפטנטים, העיצובים וסימני המסחר (פורסם במאגרים; 2022 בפסקה 3 לחוות דעתו)).

ההתחשבות בתקופת ההגנה הניתנת לפטנט הייחוס בחוץ לארץ מובילה גם לתוצאה שוויונית יותר, ומונעת את העיוות לפיו אותו פטנט זוכה להגנה ארוכה יותר מחוץ לארץ וזאת בניגוד לארץ.