בנוסף, נטען שהמקרים שבהם הבקשה לקבל צו אורכה לא תדון באופן מפוצל הם נדירים ביותר. מכאן שברוב המוחלט של המקרים ייעשה פרסום מקדים בהתאם להוראות סעיף 64ה(ה)(1). לכן העובדה כי קיימים מקרים נדירים שבהם לא מפרסמים הודעה שכזו אינה הופכת את העמדה הפרשנית של המערערת לאבסורדית.
- גם המדינה והתאחדות התעשיינים חידדו את טיעונם והוסיפו עליו. בין השאר, ההתאחדות ציינה כי מקרה זה אינו מתאים לקבוע מסמרות בשורת התסריטים ההיפותטיים שהעלתה המערערת, גם לא בזה שעניינו סעיף 64ה(ג) לחוק, ויש להותיר את ההתמודדות עמם לעתיד לבוא, ככל שיהיה בכך צורך. היא שבה ועמדה על כך כי ההיסטוריה החקיקתית, וחילופי הדברים בדיונים בוועדות הכנסת, תומכים בעמדתה הפרשנית, ומובילים לתוצאה המתבקשת של דחיית הערעור.
דיון והכרעה
- לאחר ששקלתי את טענות הצדדים מצאתי שדין הערעור להידחות.
פרשנותה של כב' סגנית הרשם היא שעולה בקנה אחד עם הוראות החוק. היא זו שמתיישבת עם כוונת המחוקק ליצור הסדר ברור ופשוט, מסוג של כלל משפטי, שמטרתו ודאות. לבחירה זו יש מחיר, שכן יישומם של כללים מוביל לעיתים לתוצאות הנראות כלא צודקות. לעומת זאת הגישה הפרשנית של המערערת מובילה לקשיים ניכרים עליהם אעמוד בהמשך. מכאן שאימוצה יוביל לסטייה מההסדר שביקש המחוקק ליצור.
גם כאן אשען על הניתוח שנערך בעניין Newron, ואביא להלן, בשינויים המחויבים, את הניתוח שנערך שם.
לשון החוק
41. נפתח בלשון החוק.
כידוע, הליך פרשני מתחיל בפנייה ללשון החוק והיא זו שקובעת את המסגרת הפרשנית. "לעולם תהא הפרשנות כבולה בד׳ אמות של הלשון הקובעות את מסגרתה. לכל פעילות פרשנית חייב שיהא עיגון, ולו מינימלי, בלשונה של הנורמה" (אהרן ברק "החסר (לאקונה) במשפט ובחוק יסודות המשפט" משפטים כ 233,234 (תשנ"א); ראו גם בג"ץ 6824/07 מנאע נ' רשות המסים, פ"ד סד(2) 479, פס' 19 לפסק הדין של כב' השופט, כתוארו אז, פוגלמן (2010)).
קריאה בהוראות החוק הרלוונטיות מעלה כי הן חדות וברורות, כך לפחות במבט ראשון.
- כזכור, סעיף 64יב לחוק מתייחס למקרים שבהם "צו הארכה או הודעה על כוונה לתת צו הארכה, יפקעו... ". הסעיף מונה שורה של מקרים, אך מתייחס גם למקרה הרגיל שבו פשוט תסתיים תקופת ההגנה. וכפי שקובע המקרה הראשון מבין ארבעת המקרים המוסדרים שם, האורכה תסתיים "ביום סיום התקופה כאמור בסעיף 64ט, בכפוף להוראות סעיף 64י". במקרה הזה, מסיים צו ההארכה את ימיו בשיבה טובה, בהתאם לתקופה שנקבע כי יהלך בה את מהלכו.
אלא שבמקרים רבים צו ההארכה שניתן כאן בארץ לא ימצה את ימיו ויבוא לכדי סיום במועד מוקדם יותר. כאמור, המחוקק הפנה אותנו גם לסעיף 64י, שלשם הנוחות אשוב ואפנה להוראותיו: