מדובר הרי בהוראות מתבקשות. מטרתן של ההודעות היא, בין השאר, לאפשר הגשת התנגדויות להארכה. ואם אכן היה מתכוון המחוקק להחיות את ההודעה לפי סעיף 64ה(ה)(1) - לאחר ביטול צו ההארכה בארץ - מתבקש שהיה מתייחס לאפשרות להגיש התנגדויות עדכניות בהמשך לה. החסר צועק בעניין זה. הוא מחזק את המסקנה הפרשנית כי גם מבחינת המחוקק ההודעה האמורה נבלעת בצו שניתן, ומשעה שהצו בוטל אין עוד מקום להידרש לשלבי הביניים בנתינתו.
ג) המערערת מעוניינת להגיע למצב דברים שבמקרה בו טרם הסתיימה תקופת הפטנט הבסיסי, תוכל בעלת הפטנט להמשיך ולנסות לבסס את עמידתה בתנאי שתי המדינות. במקרה שלפנינו, משמעות הדבר כי תוכל לעשות זאת עד שנת 2029.
אך מה נעשה ולא זה ההסדר שקבע המחוקק. זה התעקש להרבות את המקרים שבהם תוכרענה בקשות לקבלת צווי הארכה בלוחות זמנים קשוחים יחסית, כדי שגם חברות המקור וגם החברות הגנריות ידעו היכן הן עומדות, ומהי תקופת ההגנה המלאה הניתנת לפטנט שעל הפרק. המחוקק יכול היה ליצור בפשטות את ההסדר שהמערערת מעוניינת בו, אך הוא לא עשה כן. תחת זאת נקבע הסדר לפיו "תוקפו של צו ההארכה בארץ יהיה מותנה בתוקפו של צו ההארכה שניתן באחת ממדינות האיגוד. במועד פקיעת צו ההארכה במדינות האיגוד יפקע הצו שניתן בארץ בהתאמה" (דרורי, בעמ' 250). זהו הסדר חד וברור - מסוג כלל - המאפשרת ודאות והסתמכות של צדדים שלישיים על תקופת ההגנה העומדת על הפרק.
יותר מכך; ניתן ללמוד מהוראות שונות בהסדר כי גישתה הפרשנית של המערערת נדחתה. כך, סעיף 64ד(4) קובע כי ניתן יהיה לתת צו הארכה בהתקיים מספר תנאים ואחד מהם הוא ש"לא ניתן צו הארכה קודם על הפטנט הבסיסי או לגבי החומר". משמע, אם ניתן צו הארכה והוא בוטל, לא יינתן צו נוסף. ובעניין זה אין כל סייג לפיו יש להמתין לתום תקופת הפטנט הבסיסי או כל הסדר אחר מהסוג שהמערערת טוענת לו. וכפי שראינו לא משנה העובדה שצו ההארכה שניתן אמור היה לפעול בעתיד. שהרי ביטולו בהתאם לסעיף 64י(3) חל מיידית, ועם ביטולו חלה ההוראה שבסעיף 64ד(4).
זוהי הקריאה המתבקשת והברורה של הסעיף. כך למשל מנתח את הדברים דרורי שכתב "מתנאי זה [הקבוע בסעיף 64ד(4) לחוק] נובע כי אף על פי שאין מניעה שתוגשנה כמה בקשות לצווי הארכה המתבססות על רישויו של תכשיר רפואי יחיד הכולל חומר, בסופו של יום, לא יינתן יותר מצו הארכה אחד המתייחס לאותו החומר" (דרורי, בעמ' 243). זוהי מצוותו הברורה של המחוקק, וקבלת עמדתה הפרשנית של המערערת מתנגשת עמה.