הודעת הפיטורים
- התובעת זומנה לפגישה עם מר קלאר ביום 30.5.2022, במסגרה הודיע לה כי הוחלט על סיום עבודתה בנתבעת. שיחה זו הוקלטה על ידי התובעת. [47] מר קלאר ציין בפני התובעת כי קרא את פרוטוקול השימוע וחשב על זה הרבה במהלך סוף השבוע והוסיף "מצד אחד אני יודע שאת מורה מאוד, מאוד טובה באופן מקצועי. וגם חוויתי את זה כמו שאמרתי לך בשבוע שעבר, וגם מתגובות של ילדים, אבל יחד עם זה אני מרגיש שיש פערים די גדולים בהבנה שלנו כאילו מה זה, מה זה עשוי להיות, מה זה ביקורת, מה זה ההתנהלות מה זה השיתוף פעולה? אני חושב שזה מקשה, זה מאוד מקשה גם עלייך בתוך מקום העבודה. ולכן לצערי ואני באמת אומר לצערי, כיוון שכמו שאת יודעת אין מורה, אז אני חושב שעדיף שאנחנו ניפרד בשלב הזה. קודם כל אני מאחל לך הרבה הצלחה, קודם עם הלידה, שיהיה בריא, זה הדבר הכי חשוב." לאחר מכן וידא מר קלאר עם התובעת כי אין צורך לשתף את התלמידים בסיום עבודתה ואת שיתוף אנשי הצוות - השאיר לשיקול דעתה. דהיינו מר קלאר ידע שהתובעת בהריון ובכל זאת בחר לפטרה, וזאת ללא היסוס ומבלי אישור הממונה.
כך גם הסכים כי התובעת הינה מורה מצויינת אך פיטוריה בסופו של יום היו לאור חוסר שיתוף הפעולה, מבלי לפרט בעניין זה.
- בסוף השיחה מר קלאר בידי התובעת מכתב פיטורים, כולל פרוטוקול השימוע ולשאלתה אם ישולמו לה "פיצויים של אישה בהיריון, יש מכתב מהממונה, " השיב בחיוב: "יש, יש מכתב, הכול בתוכו. הכל, "
- מכתב הפיטורים שנמסר לתובעת נשא תאריך של השיחה (30.5.2022) והוכתר: "הודעה על הפסקת עבודה" ובו ציין מר קלאר כך: "ולאחר ששקלנו את דבריך בשימוע, הריני להודיעך כי הגעתי לכלל מסקנה, כי למרות היותך מורה מצויינת לחנך, עקרונות העבודה בסטודיו אנקורי לא ברורים ולא מתאימים לך. לנוכח הקשיים והאתגרים שעלו בכמה וכמה גזרות בתהליך הקליטה שלך בסטודיו, ומאחר ולא ניכר מדבריך שאת מבינה את הפערים עליהם דיברנו, או לוקחת כל אחריות במטרה לגשר עליהם, אין מנוס לצערי מהפסקת העסקתך כמורה בסטודיו אנקורי בתום שנת הלימודים הנוכחית (תשפ"ג).
- נוסחו של מכתב הפיטורים ונימוקי הפיטורים - עמומים ואינם ברורים. ממכתב הזימון לשימוע, מפרוטוקול השימוע ומתמליל השימוע - אנו מתרשמים כי התובעת הבינה היטב את שתי הסיבות הראשונות לסיום העסקתה והתמודדה איתן באופן ענייני וברור. יחד עם זאת, במכתב הפיטורים, מר קלאר לא טען ולא פירט כיצד התמודד עם תשובות התובעת לשתי סיבות אלה ומה הוביל אותו לדחות את תשובותיה ולהחליט על פיטוריה. מר קלאר גם לא פירט כיצד שקל את תשובת התובעת לטענותיו לחוסר אמון, וכיצד היא הובילה אותו לפיטוריה. אנו סבורים כי מאחר ונושא זה לא מוצה ובמהלך השימוע מר קלאר הודיע כי הוא מוכן לבדוק אותו שוב ראוי היה, לכל הפחות, כי היה משיב לתובעת בעניין זה, הגם שבחר לפטרה. אנו מתרשמים כי - למר קלאר לא נמצא פתרון שישביע את רצונה של התובעת. הוא הבין שאי מתן תלושי שכר מפורטים ואי תשלום גמול שעות נוספות ומילוי מקום כדרישת התובעת - לא יספק אותה ויגרום לחוסר אמון ומחלוקות בינה לבינו ולכן החליט לפטר אותה.
- בנסיבות אלה אנו קובעים כי הסיבה לפיטורים היא דרישת התובעת לקבל תלושי שכר מפורטים וגמול שעות נוספות ומילוי מקום. סירוב הנתבעת ליתן לתובעת זכויותיה אלה - גרם לכעס ואכזבה מצידה ולתחושת חוסר אמון של התובעת במנהלה אך זאת מסיבה הנעוצה בו ובנתבעת. לא נעוצה בתובעת.
- הנתבעת בחרה אם כן לפטר את התובעת, רק משום שהיא עמדה על זכותה להבין את רכיבי השכר המרכיבים את משכורתה, מדי חודש ולקבל פירוט בתלוש השכר כנהוג אצל עובדי ההוראה, כמו גם דרישתה לקבלת תגמול בגין עבודה בשעות נוספות. דרישותיה אלו הביאו את הנתבעת למסקנה כי היא אינה מתאימה ללמד בבית הספר, למרות שהיא מורה טובה, בעלת ידע רב וגישה לתלמידים.
הליך הפיטורים - פיטורים שלא כדין
- הנתבעת טענה כי שכר המורים שלה, כולל שכרה של התובעת, משולם על פי כל דין, נבדק ומבוקר גם על ידי ארגון המורים ולנתבעת אין שום חובה שבדין להפקת תלושי משכורת תואמים לאלה של מוסדות החינוך הרשמיים.[48] הנתבעת הכחישה טענת התובעת כי אין שום פירוט בתלושי השכר של רכיבי השכר והגמולים המשולמים לה וטענה כי התובעת קיבלה תלוש שכר מפורט, כמקובל אצלה, שאף עומד בדרישת הוראות חוק הגנת השכר. כמו כן טענה כי לא חלה עליה חובה לפרט בתלושי השכר מעבר לפירוט המופיע בהם. משכך נאמר לתובעת כי מבנה תלוש השכר לא ישונה.
- אין בידינו לקבל את טענותיה אלה של הנתבעת.
- בהתאם לפסיקה "הוראות חוק שונות מטילות על המעסיק חובות רישומיות, שתכליתן להבטיח את שקיפותם וודאותם של תנאי העסקה של העובד, הן אלה המתחייבים מהחוק ומצווי ההרחבה והן אלה שהם פרי הסכמה בין העובד לבין המעסיק." "תכליתן של החובות הרישומיות המוטלות על המעסיק היא ליצור ודאות ושקיפות בכל הנוגע לתנאי העבודה ולזכויותיו של העובד, ובכך לצמצם את פערי המידע בין העובד לבין המעסיק; לאפשר לעובד לעקוב אחר תשלום זכויותיו ולבדוק אם משולמות לו מלוא זכויותיו; ליצור כלים שיאפשרו פיקוח על יישום זכויות העובד ואכיפתן, ככל שהופרו."[49] (פסק דין קפלן, ס' 10 - 11).
- סעיף 24 לחוק הגנת השכר קובע כי המעסיק חייב למסור בידי העובד תלוש שכר. סעיף 1 לחוק קובע כי תלוש השכר יכלול הפריטים הכלולים בתוספת לחוק.
- סעיף 5(3) לתוספת לחוק הגנת השכר קובע כי בתלוש שכר יש לכלול -
"תשלומים אחרים, נוסף על השכר הרגיל, לרבות גמול שעות נוספות ומנוחה שבועית, פריון עבודה, דמי הבראה, דמי חופשה, דמי מחלה, תשלום על חשבון תגמול למשרת במילואים ויתרת תגמול כאמור, וכיוצא באלה; יש לפרט לגבי תשלומים כאמור בפסקה זו את סוג התשלום, את מספר היחידות שבעבורן שולם - אם הוא משולם לפי יחידות, ואת סכום התשלום;"
- בתלושי השכר של התובעת, לא פורטו גמול שעות נוספות, גמול מילוי מקום, גמול ריכוז טיולים, גמול חינוך, גמול כפל תואר. כמו כן, לא פורט שכר על פי תכנית עוז לתמורה ולא פורט שכר על פי תכנית עולם ישן. אין חולק כי התובעת זכאית לשכר וגמולים אלה. בשיחתם מיום 6.4.2022 הסכים מר קלאר כי התובעת זכאית לשכר וגמולים אלה אך לא ידע להסביר לתובעת כיצד הם מחושבים.
- יתרה מזו, מר קלאר הסביר לתובעת כי שכרה בנוי ממרכיב הפרופיל שלה וממרכיב בדיווח שלו[50] , אך לא הציג את הדיווח ולא הראה כי התובעת לא עבדה שעות נוספות או לא החליפה מקום או לא עבדה בימים החופשיים שלה.
- בנסיבות אלה, יש בידינו לקבוע כי הנתבעת לא קיימה את הוראות חוק הגנת השכר.
- בנוסף, בסעיף 11 לחוק חינוך ממלכתי, התשי"ג-1953 נקבע כי:
"השר רשאי לקבוע, בתקנות, סדרים ותנאים להכרזת מוסדות לא רשמיים מוסדות חינוך מוכרים, להנהגת תוכנית היסוד בהם, להנהלתם, לפיקוח עליהם ולתמיכת המדינה בתקציביהם, אם השר יחליט על התמיכה ובמידה שיחליט".
- מכוח סמכות זו הותקנו תקנות חינוך ממלכתי (מוסדות מוכרים), התשי"ד-1953 (להלן - תקנות מוסדות מוכרים) בהן נקבעו קריטריונים להכרה במוסד חינוך כמוסד מוכר שאינו רשמי, כדוגמת הנתבעת. תקנה 3(א) לתקנות אלה קובעת כך:
"מוסד חינוך לא יוכרז כמוסד מוכר אלא אם נתמלאו תנאים אלה:
- ...
(6) משכורות מנהל המוסד, עובדי ההוראה ועובדי השירות והמינהל במוסד, לפי השיעורים והכללים שהיו נהוגים במוסדות חינוך רשמיים שאינם כלולים בתוכנית החדשה, ובמוסדות חינוך בחטיבה העליונה - לפי ההסכמים הקיבוציים החלים על כלל מוסדות החינוך בחטיבה העליונה המצויים בבעלות של רשות חינוך מקומית, ובמוסד לחינוך מיוחד, למעט כיתה לחינוך מיוחד - לפי השיעורים והכללים הנהוגים במוסדות חינוך רשמיים לחינוך מיוחד הכלולים בתוכנית החדשה;"
- בית הדין הארצי בע"ע(ארצי) 203/09 רשות הגנים של אגודת ישראל - שמחה בוסי ו-15 אח' (2.10.2011)(להלן - פסק דין בוסי) קבע כי מוסד חינוך מוכר שאינו רשמי, כדוגמת הנתבעת, פועל ב"דואליות נורמטיבית". דהיינו, פועל כגוף ציבורי ובפועלו בתחומי המשפט הפרטי, לרבות ביחסיו עם עובדיו, חלות עליו חובות מוגברות של הגינות ותום לב. התחייבותו לקיים את הוראות תקנה 3(א) לתקנות מוסדות מוכרים ובמיוחד את הוראת תקנה 3(א)(6) לתקנות אלה - היא כלפי כלל הציבור לרבות כלפי עובדיו של המוסד המוכר שאינו רשמי. התכחשות מוסד חינוך מוכר שאינו רשמי לשלם משכורות לעובדיו כמקובל בחינוך הרשמי, כשבמקביל הוא מקבל הטבות כספיות שמטרתן, בין השאר, לסייע במימון המגיע לעובדים - תעמוד בניגוד מוחלט לחובות ההגינות המוגברת ותום הלב בהן הוא מחויב על פי דוקטרינת הדואליות הנורמטיבית.
- בענייננו, הנתבעת טענה כי שכרם ותנאי העסקת המורים שלה תואמים את אלה של עובדי ההוראה במוסדות חינוך רשמיים כפי שהם בהתאם להסכמי השכר הקיבוציים עליהם חותמת המדינה (שאינם חלים ישירות על הנתבעת). הנתבעת לא הוכיחה טענתה זו ואף לא הציגה את ההסכמים הנטענים בפנינו. הנתבעת לא מסרה בידי התובעת הודעה לעובד ותלוש השכר שלה "שותק" בענין זה. הנתבעת אף לא טענה ולא פירטה את רכיבי השכר להם היתה התובעת זכאית בהשוואה לרכיבי השכר להם זכאים עובדי הוראה במוסדות חינוך רשמיים.
- דווקא נוכח טענת התובעת כי תלוש השכר אינו ברור, וכי על אף פניותיה למר קלאר וחרף בירורים שערך בעצמו ועל אף פנייתה לחשבת השכר, לא עלה בידה להבין מתלוש השכר לאילו רכיבי שכר היא זכאית והאם קיבלה אותם בפועל - היה מצופה מהנתבעת כי תואיל לפרט באופן ברור וחד משמעי, במסגרת כתב ההגנה, תצהיריה ו/או סיכומיה, מהם רכיבי השכר להם היתה התובעת זכאית. העובדה כי הנתבעת נמנעה מכך - אומרת דרשני! ומעידה על התנהלות לא הוגנת וחסרת תום לב כלפי התובעת.
- הנתבעת גם לא מצאה לנכון להעיד את חשבת השכר שלה, וזאת למרות טענתה כי היה על התובעת לפנות לחשבת השכר כדי לברר טענותיה ביחס לתלושי השכר. בחירתה שלא להביא את החשבת לעדות, פועלת כנגדה.
- תחת זאת העידה הנתבעת את המנכ"לית שלה, גב' אסנת הבר קוטון, אשר כבר בפתח תצהירה הצהירה כך: "לאורך כל תקופת ההעסקה התובעת קיבלה תלוש שכר, כמקובל באנקורי, ושלפי יעוץ משפטי עומד בהוראות חוק הגנת השכר ואין צורך בפירוט נוסף."
- גם בשיחה שהתקיימה בין המנכ"לית לבין התובעת ביום 1.6.2022[51] לאחר פיטורי התובעת - עלה ברורות שלמנכ"לית אין מושג כיצד מחושב שכרה של התובעת (ראו פירוט השיחה בהמשך) ובידיעה ברורה שזו הסיבה לפיטורי התובעת - לא טרחה להתעדכן ולברר כיצד חושב שכרה של התובעת קודם למתן תצהירה ועדותה. בעדותה המנכ"לית לא ידעה לומר כיצד ומאילו רכיבים בנוי שכרה של התובעת.
106.בתמיכה לטענתה כי לא חלה עליה חובה לפרט בתלושי השכר של עובדיה פירוט מעבר לזה המופיע בהם הפנתה הנתבעת לפסק דין שניתן בבית הדין האזורי בבאר שבע (סע"ש 21107-05-18 חנה ויטמן - מרכז החינוך העצמאי לת"ת ובתי ספר (12.10.2020). פסק דין זה עוסק בטענת שיבוץ במשרה ובית הדין קבע כי ענין זה אינו כלול בתקנה 3(א)(6) לתקנות מוסדות מוכרים. לטעמנו, פסק דין זה אינו רלוונטי ואינו תומך בטענת הנתבעת. בית דין זה קבע לאחרונה כי "התיבה בה נקט מתקין התקנות: "כמקובל בחינוך הרשמי" מאמצת את כל הכללים החלים על העסקת מורים בחינוך הממלכתי בין אם הם מעוגנים בכתב בחוזרי מנכ"ל או בהוראות נוהל ובין אם הם מיושמים בפועל." (ת"צ(אזורי ת"א) 9577-09-21 אלישבע וינט - מרכז החינוך העצמאי לת"ת ובתי ספר (10.9.2025)). יש בידינו לקבל עמדה זו.