עוד נכתב באותו עניין:
"החשש מחדירת שיקולים פוליטיים - שהוצג בהרחבה לעיל - נכון ביתר שאת כאשר עסקינן בתחומי החקירה הפלילית. האפשרות כי החלטה בדבר פתיחה בחקירה פלילית והשימוש בסמכויות השלטוניות הפוגעניות הכרוכות בה, ייעשו שלא מטעמים עניינים או מקצועיים, מהווה פגיעה בגרעין הלגיטימציה של עצם החקירה הפלילית; ויש בה להשליך גם על הלגיטימיות של כלל החוליות הנוספות בשרשרת אכיפת הדין, ובהן ההחלטה על העמדה לדין ועצם ההרשעה בעבירה הפלילית וריצוי העונש. בהתאם לאמור, טענה היועצת המשפטית לממשלה כי יש מקום ליצור 'חיץ' - הפרדה הרמטית - בין הדרג המיניסטריאלי לבין מערכת אכיפת החוק בכללותה" (שם, בפסקה 179).
00 הדברים נכונים - הגם שבשינויים המתחייבים - אף ביחס לבעלי תפקיד אחרים המהווים חלק מגורמי אכיפת החוק, לרבות הממונה על התחרות.
0
- על רקע זה, יש לייחס משקל לחששות שהועלו על ידי המבקשים ביחס להשלכות העלולות להיגרם לפעילותם של נושאי משרה בכירים מן הסוג שבו עסקינן, בהיעדר מנגנוני ביקורת מתאימים. לעניין זה מקובלת עלי הטענה כי די בעצם פתיחת הליך להפסקת כהונה על מנת לעורר חשש להשפעה אפשרית על נושא המשרה, זאת גם אם בסופו של יום, כהונתו לא תופסק בפועל. בכלל זה, יש לתת את הדעת להשלכות המיידיות הנובעת מעצם פתיחת הליך הפסקת כהונה, אשר כרוך מטבעו ביצירת עננה שחורה הרובצת מעל ראשו של נושא המשרה תוך פגיעה בשמו ובמעמדו. לכך יש להוסיף את ההיבטים הפרקטיים הנגזרים מפתיחת הליך כאמור, ובהם, הצורך להסתייע בייעוץ משפטי פרטי; והמשאבים, הזמן והקשב שנושא המשרה נדרש לפנות לניהול ההליך, שבוודאי באים על חשבון מחויבויותיו האחרות במסגרת תפקידו. במובן זה, ואף אם תחליט לבסוף הממשלה לדחות את בקשת השר להפסקת כהונה, ניתן לומר כי הנזק כבר נעשה. לעניין זה אפנה לדברים שהזדמן לי לכתוב על ההשלכות שיהיו לכך על השירות הציבורי:
"לא פחות חשוב מנושא המינויים הוא נושא הפיטורים. ניתן רק לשער איך ייראה השירות הציבורי אם הפקידים ידעו כי כל החלטה עצמאית שלהם, שאינה נושאת חן בעיני השר, עלולה להביא לפיטוריהם. ואם בעת מינוי תיתכן האפשרות להוכיח קיומו של שיקול זר, הרי שבהחלטה על פיטורים הדבר מורכב בהרבה, שכן שר המחליט על פיטוריו של פקיד לא יצהיר כי הדבר נעשה משיקולים זרים, ויעשה מאמץ לתלות את החלטתו בכשלים נטענים כאלו ואחרים שנפלו בעבודת הפקיד" (בג"ץ 5658/23 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' הכנסת, פסקה 94 לפסק דיני [נבו] (1.1.2024); השוו גם לבג"ץ 5474/23 חברת דואר ישראל בע"מ נ' שר התקשורת, פסקה 10 לפסק דיני [נבו] (7.3.2024)).