פסקי דין

דנגץ 30682-08-25 נציב שירות המדינה נ' לביא זכויות האזרח מינהל תקין ועידוד ההתיישבות (ע"ר) - חלק 12

09 ספטמבר 2026
הדפסה

על רקע זה, ברי כי הליכים להפסקת כהונתם של נושאי משרה המאופיינים בעצמאות שיקול דעת מחייבים משנה זהירות.  עליהם להתנהל בהתאם למנגנון עצמאי, סדור, מובנה ומבוקר, ולא פחות חשוב מכך - להתנהל במהירות הראויה, כדי לצמצם את השלכותיה של אי-הוודאות המרחפת כעננה מעל נושא המשרה כל עוד שאלת המשך כהונתו תלויה ועומדת.

  1. ויובהר: החשש מניצול לרעה של הליכי הפסקת הכהונה אינו יכול להקים כשלעצמו מקור סמכות יש מאין. ואולם, לענייננו, יש בהחלט מקום לקחת בחשבון שיקולים אלה בעת בחינת אופן פעילות הוועדה בכללותה, בהתאם לאותן סמכויות המוקנות לה בדין.  כך, לטעמי, ניתן לתת מענה לחשש מ"אפקט המצנן" באמצעות קיומו של הליך מקדמי ומקוצר שייערך על ידי ועדת המינויים עצמה.  כמוסבר להלן, הליך מקדמי שכזה מצוי בגדר סמכותה של הוועדה עצמה, ומטרתו לדון במהירות בבקשת השר, תוך פגיעה מינימלית ככל הניתן בנושא המשרה; וזאת, מקום שבו בקשת השר נעדרת עילה על פניה או נגועה בפגם מינהלי מובהק אחר.
  2. וביתר פירוט. משעה שהוגשה בקשה לפתיחה בהליך להפסקת כהונה מטעם שר, על הנציב לכנס את ועדת המינויים בהתאם לקביעותיי לעיל.  לנציב, כיושב ראש הוועדה, נתונות כאמור סמכויות עזר פרוצדוראליות, ובהן גם הסמכות לקבוע את סדרי עבודת הוועדה ככל שלא נקבעו, וכן את דרכי פעולתה (ראו גם סעיף 6 להנחיית הנציב; סעיף 7 להנחיה המעודכנת).  במסגרת זו, איני רואה כל מניעה כי הנציב ישתמש בסמכויות דיוניות אלה על מנת להעלות לסדר יומה של הוועדה הצעה לקיום דיון מקדמי ומזורז, שעניינו מעין "דחיה על הסף" של בקשת השר (להלן: ההליך המקוצר).  זאת, באותם מקרים שבהם סבור הנציב כי בקשת השר אינה מגלה עילה, ולוּ לכאורית, או כי נפל בה פגם מינהלי מובהק אחר שמחייב את "דחייתה על הסף".

הוועדה בכללותה מוסמכת כאמור לדון בבקשת השר לגופה, ומשכך, ברי כי יש בידה לדון בה גם במתכונת דיונית של הליך מקוצר, ככל שמצאה כי הנסיבות שהובאו בפניה מצדיקות זאת.  ודוק: הקביעה כי גוף אשר מוסמך לדון בהליך לגופו, רשאי בנסיבות מסוימות גם לדחות את ההליך על הסף מקובלת בהקשרים רבים אחרים בשיטתנו [כידוע, דוגמה מוכרת בהקשר זה היא הליך של דחייה על הסף וללא דיון של עתירה שהוגשה לבית הדין הגבוה לצדק (תקנה 5 לתקנות סדר הדין בבית המשפט הגבוה לצדק, התשמ"ד-1984).  דוגמה נוספת היא ועדת האתיקה של הכנסת, אשר רשאית לדחות קובלנה נגד חבר כנסת על הסף ככל שהיא סבורה כי אין בבסיסה עובדות או ראיות; הקובלנה קנטרנית או טורדנית; או שאין בבירור הקובלנה עניין לציבור.  בהקשר זה יושב ראש ועדת האתיקה אף רשאי להציע בעצמו לוועדה לדחות את הקובלנה על הסף (סעיף 6 לנוהל של ועדת האתיקה של הכנסת "נוהל אתיקה לחברי כנסת (קובלנות)" (25.2.1986)).  באופן דומה, גם ועדות האתיקה של לשכת עורכי הדין רשאיות לדחות תלונות נגד עורכי דין על הסף (סעיפים 5.2.4 ו-7.1.1 לנוהל של ועדת האתיקה הארצית "נוהל טיפול בתלונות ובידיעות על עבירות משמעת ע"י ועדות האתיקה" (1.12.2023)).  ראו והשוו גם: תקנה 7(א)(2) לתקנות בתי המשפט לענינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א-2000; סעיף 18יג(ב)(1) לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988; תקנה 27(ג) לתקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979; תקנה 10(1) לתקנות הכניסה לישראל (סדרי הדין והמינהל בבית דין לעררים), התשע"ד-2014; תקנה 3(ב) לתקנות התכנון והבניה (ערר בפני המועצה הארצית), התשל"ב-1972; ועוד].

עמוד הקודם1...1112
13...24עמוד הבא
Skip to content