(1) קיומה של אי התאמה מובהקת לתפקיד;
(2) קיומו של משבר אמון חריף ומתמשך, או קיומם של חילוקי דעות מהותיים וממושכים בין נושא המשרה הבכיר לבין הממונים עליו, היוצרים מצב המונע תפקוד יעיל ותקין" (שם, בסעיף 4.ב).
- כמו כן, החלטה 4062 עגנה אף הוראות לעניין סדרי העבודה של הוועדה:
"הוועדה תקבע את סדרי עבודתה, בכפוף לאמור להלן:
1) הבקשה לחוות-דעת הוועדה לענין הפסקת כהונתו של נושא משרה לפי החלטה זו תוגש לוועדה בכתב על ידי השר או המנכ"ל שעם משרדו נמנית המשרה, תוך פירוט התשתית העובדתית הרלבנטית, ונימוקי הבקשה, בצירוף המסמכים לתמיכה בבקשה, ככל שישנם.
2) הוועדה תגבש את עמדתה לאחר שנתנה לנושא המשרה שעניינו נדון בפניה הזדמנות להשמיע דברו בפניה, בכתב או בעל-פה, ותגיש לשר ולנושא המשרה את המלצתה המנומקת בכתב.
3) נציבות שירות המדינה תרכז את עבודת הוועדה" (שם, בסעיף 4.ד).
- להשלמת התמונה, מלבד החלטות הממשלה האמורות יש להזכיר בקצרה אף את הנחיית נציב שירות המדינה 1.3 "נוהל עבודת ועדת המינויים" (1.1.2019) (להלן: הנחיית הנציב). הנחיית הנציב קובעת כללים ביחס לפעילות ועדת המינויים ומפרטת את תהליך עבודת הוועדה על כל שלביו ואת סדרי עבודתה. בכלל זה, סעיף 2 להנחיית הנציב עוסק בהצעת שר למינוי מועמד; סעיף 3 מסדיר הליך של קבלת חוות דעת מהייעוץ המשפטי של נציבות שירות המדינה ככל שקיימות עילות לפסילת המועמד; וסעיף 6 קובע כי הנציב, כיושב ראש הוועדה, יקבע את סדרי עבודתה ככל שלא נקבעו, וכי הוועדה נדרשת לבחון את כשירות המועמד ואת התאמתו לתפקיד. כבר עתה יצוין כי ביום 25.12.2025, לאחר מתן פסק הדין מושא הדיון הנוסף, הנחיית הנציב עודכנה (להלן: ההנחיה המעודכנת). בין היתר, סעיף 1.ב להנחיית הנציב שקבע כי "אלה המשרות אותן החליטה הממשלה לפטור מחובת מכרז והטעונות המלצת ועדת המינויים" שוּנה כך שהוא קובע כעת כי "מינוי למשרות הבאות שאותן החליטה הממשלה לפטור מחובת מכרז והטעונות המלצת ועדת המינויים יבוצע בהתאם לנוהל זה" [הדגשות הוספו - י"ע]. כמו כן, הוספו הוראות שונות לעניין החובה לקיום ייצוג הולם (סעיפים 3 ו-12 להנחיה המעודכנת).
- לסיכום האמור, הממונה על התחרות היא אחת מאותן משרות בכירות בשירות המדינה אשר מפאת מאפייניהן הייחודיים והצורך להבטיח את עצמאות בעליהן, נקבע הסדר מיוחד ביחס להליך מינוּייָם והפסקת כהונתם של בעלי המשרות. כאמור, הסדר זה קובע כי מינוי הממונה על התחרות יעשה בהתאם להמלצת ועדת איתור ובהחלטת ממשלה; כי תקופת כהונתה קצובה לשש שנים ללא אפשרות להארכה; וכי ככל שמבוקש להפסיק כהונתה במהלך התקופה הקצובה, ניתן לעשות זאת רק מכוח עילות מצומצמות ומוגדרות, ורק בהתאם להמלצתה של ועדת המינויים, המלווה בייעוץ משפטי.
- על מנת שהתמונה לא תהיה חסרה, בסיומו של חלק זה ראוי לעמוד, ולוּ בקווים כלליים, על אופייה ומעמדה המיוחד של משרת הממונה על התחרות (סוגיה שכשלעצמה אינה שנויה במחלוקת בין הצדדים). הממונה על התחרות ניצבת בראש רשות התחרות ומשמשת כרגולטור מרכזי בהגנה על המשק הישראלי ועל הצרכן. בליבת תפקידה של הרשות (ושל העומדת בראשה) ניצבים הקידום וההגנה על התחרותיות החופשית במשק (ע"א 8709/23 החברה המרכזית להפצת משקאות בע"מ נ' הממונה על התחרות, פסקה 31 [נבו] (9.3.2026); ע"פ 2299/24 מדינת ישראל נ' מור, פסקאות 16-13 [נבו] (4.2.2025); ע"א 8387/20 חברת נמל אשדוד בע"מ נ' הממונה על התחרות, פסקאות 50-49 [נבו] (8.1.2024)).
כך, בתמצית רבה, הרשות אמונה על אכיפת חוק התחרות הכלכלית וחוק קידום התחרות בענפי המזון והפארם, התשע"ד-2014. מתוקף תפקידה זה, לממונה על התחרות סמכויות סטטוטוריות ייחודיות ובלעדיות. בתוך כך, במישור הפלילי היא מוסמכת לפתוח בחקירות, להגיש כתבי אישום ולנהל הליכים פליליים בגין הפרת הוראות חוקיות בתחום זה (ראו, למשל, סעיף 46 לחוק התחרות הכלכלית); ובמישור המינהלי, נתונות לה סמכויות אכיפה משמעותיות, ובהן הטלת עיצומים כספיים על תאגידים שיכולים להגיע עד לסך של מעל 100 מיליון ש"ח (סעיף 50ד לחוק התחרות הכלכלית) והכרזה על מונופולים וקבוצות ריכוז (סעיפים 26 ו-31ב לחוק התחרות הכלכלית). לצד סמכויות האכיפה הפליליות והמינהליות, לממונה גם סמכויות רגולטוריות רחבות היקף ובכללן הסמכות לאשר מיזוגים (סעיף 19 לחוק התחרות הכלכלית), לתת הוראות לבעלי מונופולין (סעיף 30 לחוק התחרות הכלכלית), לתת פטורים להסדרים כובלים (סעיף 14 לחוק התחרות הכלכלית) ולדרוש נתונים לצורך פיקוח ואכיפה. יתר על כן, לצד כובעה של הממונה בתחום האכיפה ובתחום הרגולציה, לממונה גם כובע מייעץ - ובתוך כך, היא מייעצת למשרדי הממשלה ביחס להשלכות תחרותיות אפשריות של מהלכיהם, בסמכותה לערוך מחקרים והיא משמשת כיושב ראש הוועדה לצמצום הריכוזיות וכגורם מייעץ לממשלה.