על רקע סמכויות רחבות ומשמעויות אלה, לא בכדי תואר בעבר תפקיד הממונה על התחרות כמעין "שומר סף כלכלי":
"במישור הכללי ייאמר, כי הממונה הוא כאותו צופה שבפרק ל"ג בספר יחזקאל (פסוק ז'), 'ואתה בן אדם צופה נתתיך לבית ישראל...'. אמנם נהוג להחיל דברים אלה על חיל המודיעין, אך גם ל'שומרי סף' כלכליים תפקיד דומה; תפקיד הממונה הוא בבחינת 'לא ינום ולא ישן שומר ההגבלים' [...]" (בג"ץ 4501/14 פרסקי נ' הממונה על ההגבלים העסקיים, פסקה י"ט לפסק דינו של המשנה לנשיאה א' רובינשטיין [נבו] (23.7.2015)).
על רקע התשתית הנורמטיבית הנוגעת לענייננו, נשוב לעובדות המקרה דנן.
תמצית העובדות הדרושות לענייננו וההליך מושא הדיון הנוסף
- ביום 9.1.2022 מינתה ממשלת ישראל ה-36, בהתאם להצעת שרת הכלכלה והתעשייה דאז ולהמלצת ועדת איתור, את המשיבה 2, עורכת הדין מיכל כהן, לתפקיד הממונה על התחרות לכהונה קצובה בת שש שנים (החלטה 948 של הממשלה ה-36 "מינוי הממונה על התחרות" (9.1.2022)). בהמשך, לאחר השבעת הממשלה ה-37, ביום 1.1.2023 נכנס לתפקידו המשיב 3 כשר הכלכלה והתעשייה (להלן: השר).
- ביום 28.1.2024 פנה השר לנציב בבקשה שיכנס את ועדת המינויים על מנת שתחווה דעתה ביחס להפסקת כהונתה של הממונה עוד בטרם סיום תקופת כהונתה הקצובה. בתמצית רבה יצוין כי בבקשה פורטו השגות וטענות שונות של השר ביחס לתפקודה של הממונה ונטען בה כי יש מקום להורות על הפסקת כהונתה הן מחמת "אי התאמה מובהקת ומתמשכת לתפקיד", הן מחמת "משבר אמון חריף ומתמשך, תוך חילוקי דעות מהותיים וממושכים ביחס לרשות התחרות" (בהתאם לעילות שנקבעו כאמור בהחלטה 4062). ביום 21.2.2024 שלחה הממונה את התייחסותה המפורטת לטענות השר וטענה כי דינן להידחות. בהקשר זה הודגש כי בקשת השר לא הניחה תשתית עובדתית אשר תומכת בהפסקת כהונתה בהתאם לעילות שנקבעו. עוד נכתב כי השר ומנכ"ל משרדו ניסו להתערב בתחומים המסורים לשיקול דעתה העצמאי של הממונה, וכי ביום 21.5.2023 - פחות מחצי שנה מהיום שבו נכנס השר לתפקידו - היא אף התבקשה להגיע למשרדו של השר, ללא ליווי וללא טלפון נייד, שם הוא ביקש ממנה להתפטר.
ביום 20.3.2024 הודיע הנציב לשר כי בקשתו מטופלת על ידי הנציבות בתיאום עם הייעוץ המשפטי לממשלה וכי נבחנת השאלה אם על פני הדברים קיימת תשתית לאחת מעילות הפסקת הכהונה. בהמשך לכך, לאחר שהשר קבל על עצם הליך הבדיקה המקדימה, ביום 10.4.2024 השיב לו המשנה ליועצת המשפטית לממשלה (משפט ציבורי-מינהלי) כי במסגרת סמכותו של הנציב לכנס את ועדת המינויים, חובה עליו להפעיל שיקול דעת מקצועי ולבחון אם קיימת תשתית עובדתית ברמה הנדרשת לשם הפעלת סמכותו. עוד נכתב כי בשים לב למאפייניה של המשרה שעליה מדובר, ובהתחשב בכך שעצם כינוסה של ועדת המינויים מתניע הליך מינהלי שיש בו משום פגיעה בנושא המשרה, ואף עלול ליצור "אפקט מצנן" בקרב בעלי תפקידים בכירים בשירות המדינה, אין לקבל את העמדה לפיה הנציב נדרש לכנס את הוועדה באופן "אוטומטי" עם קבלת בקשה מצד השר.
- בד בבד, ובעוד הליך הבדיקה המקדימה מתנהל, בחודש יולי 2024 הגישה המשיבה 1 (להלן: לביא), כעותרת ציבורית, את העתירה מושא הדיון הנוסף, שבה קבלה על משך הזמן שחלף מהגשת הבקשה על ידי השר וביקשה להורות על כינוס ועדת המינויים.
- ביום 12.8.2024, לאחר שהסתיימה הבדיקה המקדימה, השיב הנציב לפניית השר. בעיקרו של דבר, במענה נכתב כי אין עילה משפטית לכינוס הוועדה לדון בבקשת השר להפסקת כהונתה של הממונה, בהיעדר תשתית עובדתית לכאורית התומכת בבקשת השר. ביתר פירוט, אשר לעילת אי-התאמה מובהקת לתפקיד נכתב כדלקמן:
"כפי שצוין לעיל, עילת חוסר התאמה מובהקת לתפקיד היא מצב בו תפקוד העובד מעיד על כך שהוא בלתי כשיר לתפקיד. אי התאמה לתפקיד אינה עולה מאי הסכמה עם השר לגבי אופן הפעלת סמכויותיה של הממונה. מעיון בטענותיך, עולה, כי אף אם כלל טענות אלה יתבררו כנכונות, אף שאלה לא נמצאו כטענות מבוססות עובדתית בשלב זה, אין בהן כדי לאיין את כשירותה של הממונה לתפקיד בהיבטי הידע והניסיון שלה בתחומי העיסוק של רשות התחרות. [...] טענתך כי היא לא מפעילה את סמכויותיה אלה בהתאם למדיניותך, אינה מביאה לכלל מסקנה כי היא אינה כשירה לתפקיד [...]" (שם, בפסקה 7).