הנה כי כן, התבטאויות של מועמדים לתפקיד ציבורי עשויות להיות נתון רלוונטי לבחינת התאמתם לתפקיד, ובפרט לבחינת החשש כי יתקשו להפעיל את סמכויותיהם בענייניות, בשוויון וללא משוא פנים, או כי מינויָם יפגע באמון הציבור בגוף שבו יכהנו.  אין משמעות הדבר שכל התבטאות שנויה מחלוקת מובילה לפסילת המועמדות; לצורך קביעה זו יש לבחון בין היתר את אופי האמירה, את נסיבות השמעתה ואת מידת השלכתה הכוללת על התאמתו של המועמד למינוי (השוו וראו: עניין פטרושקה, בפסקה 25; עניין שוסהיים, בפסקאות 20-19).  בהתאמה, משמעות הדברים היא כי התבטאויות ונתונים נוספים המקרינים על דמותו של מועמד פלוני ועל האפשרות שהציבור ייתן אמון בהחלטותיו, מהווים חלק חיוני מן התשתית העובדתית הרלוונטית שמצופה כי תוצג בפני מקבלי ההחלטות.  והכל מטבע הדברים בהתאם לטיב התפקיד שבו עסקינן.

118. בהקשר זה יש לומר את המובן מאליו: ברי לכל אדם פרטי קיימת זכות להתבטא בפומבי ובחופשיות, גם כאשר מדובר בהתבטאויות בעלות אופי חריג, מקומם או מכעיס. עמד על כך בעבר, חברי השופט שטיין בהקשר אחר בקבעו כי:

"כל אימת שהתבטאותו אינה מגיעה כדי עבירה פלילית או עוולה אזרחית ואיננה יוצרת וודאות קרובה של פגיעה ממשית בחברה - מצויה בדל"ת אמות האוטונומיה שלו כבן חורין [...] לצד היותה של זכות זו חלק מהמרחב האוטונומי של כל אדם באשר הוא אדם בן חורין, יש למימושה ערך חברתי לא מבוטל.  התבטאויות חריגות, מקוממות, מעליבות ומכעיסות תורמות תרומה חשובה לקיומו של שיח חופשי, בלתי מאוים ובלתי מוכתב" (בג"ץ 7150/16 המרכז הרפורמי לדת ומדינה התנועה ליהדות מתקדמת בישראל נ' שרת המשפטים, פסקאות 34-33 ‏(‏ 21.9.2020‏)).

עם זאת, כאשר אדם מבקש להתמנות למשרה ציבורית, מתעוררת שאלת משקלן של התבטאויותיו בבחינת התאמתו לתפקיד.  בית הדין הארצי לעבודה נדרש לסוגיה ומנה, ברשימה שאינה סגורה, ארבע קטגוריות של התבטאויות שיש להביא בחשבון - יוער כי ההקשר והתפקיד שביחס אליהם נקבעו הדברים אמנם שונים מענייננו, אך עיקרי הדברים מקובלים עלי ביחס לכל תפקיד ציבורי, ותואמים את רוח ההלכה שנקבעה בעניין לביא (ראו: ע"ע ‏(‏ארצי‏)‏ 35640-07-15 דיבסי - ועדת המכרזים לבחירת עובדים בכירים בעיריית לוד, פסקה 24 ‏(‏13.7.2016‏)): (1) התבטאויות המהוות עבירה פלילית - התבטאויות העולות כדי עבירה פלילית, כגון עבירות ההסתה למיניהן.  על הגוף הממנה להביא התבטאויות אלה בחשבון, אף אם לא ננקטו בגינן הליכים פליליים או משמעתיים נגד המועמד; (2) התבטאויות חמורות מבחינת תוכן הביטוי - אין די בכך שההתבטאות מעוררת תרעומת או מחלוקת ציבורית, אף אם קשה.  נדרש שתוכנה יהיה חריג בחומרתו, משפיל, מבזה או פוגע באופן ממשי בכבוד האדם.  זאת, גם אם הדברים נאמרו ביישוב הדעת ובנעימות.  בחינת התבטאויות אלה מחייבת איזון בין חופש הביטוי ובין אמון הציבור בשירות הציבורי; (3) התבטאויות חמורות מבחינת אופן הביטוי - התבטאויות הנאמרות בדרך אלימה, תוקפנית, בוטה באופן חריג, משפילה או מבזה; (4) התבטאויות שעלולות להשליך על יכולתו של המועמד לבצע את התפקיד - התבטאויות המקימות חשש ממשי שהמועמד לא יוכל לבצע את תפקידו באופן תקין, יעיל, ענייני, נקי מפניות והולם.  בכלל זה, התבטאויות העלולות לפגוע ביחסי העבודה, בשיתוף הפעולה או בקשר עם הציבור הנזקק לשירות.

119. סיכום ביניים: החלטתה של הוועדה לבדיקת מינויים נדרשת להתקבל על יסוד תשתית עובדתית מוצקה, כזו הנשענת על כלל הנתונים הרלוונטיים. במסגרת זו, התבטאויותיו של מועמד עשויות להוות נתון רלוונטי לבחינת כשירותו והתאמתו לתפקיד ציבורי, בפרט מקום שבו הן מעוררות חשש למשוא פנים או לקושי בהפעלת סמכויותיו בענייניות ובשוויוניות.

מצוידים בתובנות אלה, נפנה ליישמן על נסיבות המקרה.

מן הכלל אל הפרט: החלטת הוועדה לבדיקת מינויים

120. כזכור, בענייננו נטען בעיקרם של דברים, כי לפני הוועדה לבדיקת מינויים לא עמדו כלל הנתונים המהותיים הרלוונטיים לבחינת מועמדותם של ד"ר בן חי-שגב, עו"ד בראשי וד"ר שיין.
121. כאמור לעיל, התשתית העובדתית הדרושה להכרעת הוועדה לבדיקת מינויים בנסיבות צריכה לקחת בחשבון את מהות התפקיד שעל הפרק - כהונה במועצת הרשות השניה. בנקודה זו יוזכר כי בתור הרגולטור האמון על השידורים המסחריים, למועצת הרשות השניה השפעה ממשית על גופי השידור השונים, ובפרט על חברות החדשות בערוצים 12 ו-13 (ערוצים 14 ו- i24Newsפטורים מהחובה להקים חברת חדשות - ערוץ 14 פטור מהחובה לנוכח הגדרתו בחוק בקטגוריה של "בעל רישיון זעיר" (סעיף 71ח לחוק) ואילו ערוץ i24News אינו נתון לפיקוח הרשות השניה).  בהקשר זה יצוין כי בהתאם לרישיון שנקבע לחדשות 12, המועצה רשאית לבטל את הרישיון, להגבילו או לצמצמו (נספח 3 לעתירת חדשות 12, בסעיף 42.6); כן יצוין כי המועצה רשאית ליטול מחברות החדשות זמני שידור וכן להטיל עליהן עיצומים כספיים וקנסות (ראו למשל, שם, בסעיפים 45-43).
122. הנה כי כן, למועצת הרשות השניה נתונות סמכויות פיקוח רחבות היורדות לשורש פעילות חברות החדשות. לנוכח סמכויות אלה, התבטאויות פומביות קשות וחוזרות של מועמדים לכהונה במועצת הרשות השניה כנגד גופים שעליהם הם עתידים לפקח, הן נתון רלוונטי שצריך לעמוד לנגד עיני הוועדה לצורך גיבוש החלטה בדבר בחינת מועמדותם לכהונה כחבר מועצה.  זאת במיוחד לנוכח הוראת סעיף 18ב(ג)(3) לחוק החברות הממשלתיות, המורה כי על הוועדה לייעץ על "מידת התאמתו של המועמד לתפקיד, בשים לב בין היתר, לצרכיה המיוחדים של החברה [המועצה - י"ע]" (ראו גם: נוהל הוועדה הציבורית לבדיקת מינויים לפי חוק החברות הממשלתיות "נוהל מינוי בעלי תפקידים לחברות ממשלתיות ולתאגידים ציבוריים" (פברואר 2011)).  על המועצה, כמו כל רגולטור אחר, מוטלות כלל החובות המוטלות על כל רשות מינהלית באשר היא, בכלל זאת החובה לנהוג בתום לב, בהגינות ובהיעדר משוא פנים (דנ"א 4960/18 זליגמן נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ, פסקה 65 לפסק דינו של המשנה לנשיאה (בדימ') ח' מלצר ‏(‏4.7.2021‏)).

על רקע זה, וכפי שיפורט להלן, דומה כי נפל פגם בהחלטת הוועדה לבדיקת מינויים בענייננו, זאת בהינתן העובדה שנתונים רלוונטיים לא הובאו בפניה, וממילא לא יכלו להיבחן על ידה.  ודוק: לתגובת היועצת צורף תצהיר מטעם מנהלת הוועדה לבדיקת מינויים, המאמת את העובדות הנוגעות לטיב התשתית העובדתית שהונחה לפני הוועדה, ומבהיר כי לאחר בחינה מול הוועדה, הנתונים שיפורטו להלן לא הובאו לפניה ולכן הם אף לא נבחנו על ידה.  עוד יצוין כי במהלך הדיון שקיימנו בהליך, הדגישה באת-כוח היועצת כי היא מייצגת בהליך גם את הוועדה (עמ' 36 לפרוטוקול הדיון מיום 16.6.2026), כך שהדברים שהובהרו מטעם היועצת נאמרים גם מטעמה של הוועדה לבדיקת מינויים.

123. בכל הנוגע לעניינה של עו"ד בראשי, הוועדה לא הייתה מודעת, ומתוך כך לא בחנה את המשמעות של התבטאויותיה הפומביות המגוונות כנגד גופים מפוקחים. אמירות כגון: "היחידים שביצעו פשעי מלחמה הם עיתונאים, הוצאתם דיבת הארץ רעה, סיכנתם את חיילי צה"ל והעצמתם את האנטישמיות, כל אלה יחד גרמו לפיגועים בעולם נגד יהודים [...]; "אתם (חדשות 13) משדרים כמו הג'יהאד"; "עלילת דם נגד יהודים יוצאת (גם) מנווה אילן - חדשות 12 [...] וחדשות 13, שתי מפלגות פוליטיות על מלא [...]".  כאמור, אין עוררין כי עו"ד בראשי רשאית להשמיע אמירות אלה כאדם פרטי ולהביע את דעתה בפומבי, ואף שמדובר בביקורת חריפה ובוטה ביותר ויהיו שיאמרו כי אף גובלת בהסתה - היא חוסה תחת זכותה לחופש הביטוי.  עם זאת, בבואה להתמודד לתפקיד שבו עסקינן, תוכן אמירותיה אינו חסר משקל, משדובר באמירות קשות ביותר הנוגעות במישרין לגופים הצפויים להיות נתונים לפיקוח המועצה (השוו: עניין גלי צה"ל, בפסקאות 62-61; עניין בן דוד, בעמ' 666).  ויובהר: אינני מביע עמדה בשאלה אם יש באמירות אלה, כשלעצמן, כדי לשלול את כהונתה של עו"ד בראשי כחברת מועצה.  סוגיה זו צריכה להיות מוכרעת בראש ובראשונה על ידי הוועדה.  ואולם, ברי כי אמירות אלה עשויות להקרין ולהשליך על מידת התאמתה של עו"ד בראשי לתפקיד, ומשכך הוועדה לבדיקת מינויים לא הייתה יכולה לקבל את החלטתה בלא להידרש להן בבואה לבחון את מועמדותה.

לכך מתווספת העובדה, כי על פני הדברים, ומבלי לקבוע מסמרות, ההתבטאויות המיוחסות לעו"ד בראשי מקרינות אף על שאלת זיקתה הפוליטית, וזאת בפרט שבקורות חייה - המסמך העיקרי שבו המועמד מעיד על עצמו ועל הכישורים שהוא רואה כרלוונטיים - צוין במפורש כי משנת 2010 ועד היום, עו"ד בראשי משמשת כ"יועצת תקשורת ויועצת צללים לבעלי תפקידים בכירים בפוליטיקה ובתעשייה הישראלית" [ההדגשה במקור - י"ע].  אמנם וכפי שעולה מחוות הדעת של הייעוץ המשפטי למשרד התקשורת, במענה לנתון זה השיבה עו"ד בראשי כי "אין לה ולא היה לה כל קשר עסקי או פוליטי עם שר משרי הממשלה או לראש הממשלה".  אך תשובתה זו מעוררת לכל הפחות תהיות, לנוכח האמור בקורות חייה - תהיות שהוועדה לא פעלה למיצוי בירורן.  כך, הוועדה לא נדרשה לשאלה לאילו גורמים בכירים בפוליטיקה הישראלית כן ייעצה עו"ד בראשי, ולא נדרשה למשמעותו של פרט עובדתי זה בהינתן הנתונים הנוספים (שלא הונחו לפניה ונבחנו על ידה כאמור לעיל).  התבטאויותיה האמורות של עו"ד בראשי נדרשות להיבחן אף בראי העובדה שבקורות חייה ציינה עו"ד בראשי כי בשנת 2021 הקימה את "האולפן הפתוח ברשת" הפעיל עד היום ו"משקף לציבור את המתרחש בתיקי האלפים בבית המשפט המחוזי בירושלים.  חשיפת הפרוטוקול מידי יום דיונים ופרשנות, המיזם ששינה את השיח הציבורי וחשף קהלים רבים לאינפורמציה שלא נחשפה בתקשורת המסחרית".  הוועדה לא נדרשה גם לנתון זה, וכפי שציינה בפנינו באת-כוח היועצת במהלך הדיון, סוגיית משמעות הפעלת ערוץ יוטיוב מסוג זה, לא נבחנה אף על ידי הייעוץ המשפטי לממשלה.

124. במבט רחב יותר, השאלה אם הפעלת ערוץ תקשורת פרטי התומך במוצהר בפוליטיקאי מסוים, מקימה זיקה פוליטית במובן של חוק החברות הממשלתיות היא שאלה מורכבת, שעל הגורמים המקצועיים השונים להידרש לה. דומה כי בעת חקיקת תיקון מס' 6 לחוק החברות הממשלתיות, שבמסגרתו הוסדרה הוועדה לבדיקת מינויים, לא חזה המחוקק אפשרות מעין זו.  המונח "זיקה פוליטית" כוּון בעיקרו ליכולתו של מועמד להשפיע על בחירתו מחדש של שר משרי הממשלה באמצעות מימון קמפיין בחירות, יכולת השפעה במרכז מפלגה או חברות בגוף בוחר במפלגה ולחלופין קבלני קולות (פרוטוקול ישיבה 55 של ועדת החוקה חוק ומשפט, הכנסת ה-13,22-18 (1.3.1993)).  אולם אין המדובר ברשימה סגורה של מאפיינים בהתקיימם נוצרת זיקה פוליטית (ראו גם: הנחיה 6.5000, בעמ' 40-39).  המחוקק לא נדרש לשאלת יכולת ההשפעה בדרכים אחרות על בחירתו של שר.  בהתאם, בנסיבות שבהן הערוץ התקשורתי המופעל על ידי המועמד הוא בעל חשיפה רבה ועצימה, מתעוררת שאלה אם אין המדובר במקרה שבו למועמד השפעה על יכולתו של הגורם הפוליטי להיבחר מחדש.  לנוכח דברים אלה, על הוועדה להידרש לאמור בקורות חייה של עו"ד בראשי, בראי האפשרות שקיימת בנסיבות לעו"ד בראשי זיקה פוליטית לשר משרי הממשלה.  ויודגש, קיומה של זיקה פוליטית אין פירושה בהכרח שלילת מועמדותו של מועמד כזה או אחר, אלא שלאחר שהוועדה מודעת לקיומה של זיקה כזו, עליה להוסיף ולבחון אם למועמד "כישורים מיוחדים" המצדיקים את מינויו חרף הזיקה (סעיף 18ג לחוק החברות הממשלתיות, ראו למשל בבג"ץ 932/99 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' יושב-ראש הוועדה לבדיקת מינויים‏, פ"ד נג‏(‏3‏)‏ 769,784-780 ‏(‏1999‏)).
125. באופן דומה, גם בעניינו של ד"ר שיין לא נדרשה הוועדה להתבטאויותיו הקשות המכוונות כנגד גופים המפוקחים על ידי המועצה. כך, למשל, כפי שעולה מהחומר שהונח לפנינו, ד"ר שיין ציין בעבר, בין היתר, כי "הציבור מאס בכל הערוצים שמזכירים לו את אל ג'זירה והערוצים הדיכאוניים האלה שכל הזמן יש להם ביקורת, כל הזמן הם משמידים את יסוד הווייתנו כאן"; עוד ציין בעבר כי הוא "מחפש עורך דין מומחה לדיני תקשורת על מנת לבחון הגשת תביעת ענק נגד הערוצים שפעלו להנדס תודעה ולהטות את תוצאות הבחירות"; ואף הצהיר כי "הפייק תקשורת מגויסת בצו 8 על מנת להפיל את שלטון הימין.  דרוקר וחבריו הרבים, ערב־ערב, לא מנסים כלל לקדם רעיון, דרך או חזון, כל מטרתם לתת ביטוי לשנאה אובססיבית, פסיכופתולוגית, המתמצית בסיסמה 'רק לא ביבי'".  אמנם, לא מן הנמנע שהתבטאויותיו של ד"ר שיין, כמו גם אלו של עו"ד בראשי, משקפות דעה רווחת בקרב חלקים מסוימים בציבור (ראו לעניין זה הוראת סעיף 7(ב) לחוק הרשות השניה).  ואולם, אין בכך לגרוע מהצורך לבחון האם יש בדברים - בפרט מבחינת טיבם ובהיקפם - כדי להשליך על יכולתו של מועמד מסוים למלא את התפקיד באופן מקצועי ונטול פניות, כל זאת מתוך הכרה במאפיינים הייחודים המתחייבים מתפקידה הרגולטורי-אכיפתי של המועצה.  כך, בענייננו, לא ניתן להתעלם מכך שהתבטאויותיו של ד"ר שיין משליכות על מידת התאמתו לתפקיד חבר מועצה, בהינתן שאותם גופים שלשיטתו "משמידים את יסוד הווייתנו" יהיו נתונים לפיקוחו ושבעניינם יהיה עליו לקבל החלטות בלב פתוח ובנפש חפצה.  על כן מדובר בנתון רלוונטי שהיה על הוועדה לבדיקת מינויים להידרש לו ולבחון את משמעותו.
126. בעניין זה יצוין כי עו"ד בראשי וד"ר שיין לא הכחישו את ההתבטאויות המיוחסות להם, או הסתייגו מהן. מעבר לכך, אף הממשלה לא טענה שהדברים הובאו לידיעתה או נבחנו על ידי הוועדה לבדיקת מינויים.  כל שנטען בהקשר זה כי פסילת מועמדותם, בנסיבות אלה, מהווה פגיעה חמורה בחופש הביטוי של אזרחים, וכי בהתאם לפסיקה האמריקאית, אין לפסול רגולטור בשל הבעת דעה מוקדמת בסוגיה.  בהקשר זה יודגש כי איננו קובעים בשלב זה דבר באשר להשלכות הקונקרטיות של האמירות על עצם המינוי או על הצורך לקבוע תנאים או מגבלות כהונה אפשריות שייקבעו לאחר בחינת הוועדה.  בשלב זה קביעתנו מתמצית בכך שבבחינת מועמדותם של עו"ד בראשי וד"ר שיין, התבטאויותיהם הקשות והחוזרות כנגד הגופים המפוקחים הן נתון רלוונטי שיש להידרש למשמעותו, זאת בהינתן החובה המוטלת על הוועדה לבחון את התאמתם של המועמדים לתפקיד בראי חשיבות ורוחב ההשפעה של תפקידיה של המועצה.
127. בהקשר זה, ובמבט צופה פני עתיד עשוי לעיתים להתעורר קושי בשאלת אופן איסוף הנתונים הרלוונטיים להחלטת הוועדה לבדיקת מינויים. על פי רוב, השאלה אם הרשות המינהלית עמדה בחובה לאסוף תשתית עובדתית מספקת נבחנת בהתחשב בנתונים שניתן היה לאסוף במועד שבו התקבלה החלטתה.  מכאן, שלא כל פניה מאוחרת לרשות, הכוללת נתונים נוספים שלא עמדו לפניה מלכתחילה, מצדיקה כשלעצמה בחינה מחודשת של ההחלטה.  הצורך בבחינה כאמור נגזר, בין היתר, מאופי הנתונים ומשקלם.  בהתאם, במקרים המתאימים, כאשר מובאים בפני הגורם הרלוונטי נתונים מהותיים חדשים המשליכים על טיב השאלה העומדת לדיון, עשויה להתעורר חובה לבחון את ההחלטה מחדש לאורם (ראו למשל, ברק-ארז, בעמ' 443).  בדומה לכך, גם שינוי נסיבות מאוחר עשוי, במקרים המתאימים, לחייב שקילה מחדש של ההחלטה המינהלית שהתקבלה על בסיס העובדות שקדמו לשינוי (השוו: בג"ץ 7177/04 רוזן נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד נט(3) 865,871 (2004)).  אמנם הנחיה 6.5000 מטילה על המועמד את החובה לשקף במסגרת השאלון המוגש לוועדה באופן מלא ונאות את כל המידע הרלוונטי הנוגע לעניין (שם, בעמ' 44).  אולם, בראי ההליך שלפנינו, ובמבט צופה פני עתיד, מוצע שהגורמים הרלוונטיים יידרשו לסוגיית אופן איסוף החומרים על ידי הוועדה, ובכלל זאת ישקלו אם במקרים המתאימים - בראי התפקיד הנבחן או המועמד הנבחן - יש מקום ליצירת אפשרות לקבלת מידע או התייחסויות מן הציבור, קודם לקבלת ההחלטה.  אזכיר כי בענייננו פניות חדשות 12 וארגון העיתונאים נמסרו לוועדה במהלך חודש פברואר 2026, קרי לאחר החלטת הוועדה, אך טרם שניתנו החלטות הממשלה בדבר המינוי.
128. אשר לתשתית שהונחה לפני הוועדה בכל הנוגע למינויה של ד"ר בן חי-שגב. בהקשר זה נטען, בעיקרם של דברים, כי לא עמדו בפני הוועדה נתונים הנוגעים למשוא פנים מצידה כלפי חדשות 12, זאת בין השאר, על רקע תביעת לשון הרע, לנוכח המחלוקת בדבר הליך מכרז ערוץ הכנסת וחברותה במכון מחקר "מסד הארץ".  כן הועלו טענות שונות אף ביחס לטיב ההגבלות שנקבעו לה בהחלטת הוועדה, במובן זה שנקבעה לד"ר בן חי-שגב תקופת צינון קצרה ומצומצמת בהיקפה מזו שנקבעה על ידי הייעוץ המשפטי למשרד התקשורת.

תחילה יצוין כי אינני סבור כי המחלוקת בין ד"ר בן חי-שגב ובין חדשות 12 בכל הנוגע למכרז ערוץ הכנסת היא בגדר נתון רלוונטי בנסיבות העניין.  כזכור, מדובר במחלוקת הנובעת לטענת העותרים מכך שחדשות 12 עתרה כנגד החלטת ועדת מכרזים שד"ר בן חי-שגב הייתה יושבת הראש שלה - החלטה שניתנה אי שם במהלך חודש מאי 2017 (ראו: עניין ערוץ הכנסת, בפסקה 4).  יש לומר את המובן מאליו: העובדה שחדשות 12 הגישו בעבר עתירה כנגד החלטה זו, אינה כשלעצמה מלמדת דבר על משוא פנים לכאורה של ד"ר בן חי-שגב, ואינה משליכה על שאלת התאמתה של ד"ר בן חי-שגב לכהונה כיו"ר המועצה.  הוא הדין באשר לקורות ההליך עצמו ולדרך שבה הסתיים.  מכאן כי אין המדובר במידע רלוונטי לצורך החלטת הוועדה, ומשכך - שלא נפל פגם בכך שהוועדה לבדיקת מינויים לא נדרשה אליו.  כמו כן, לא מצאתי להידרש לטענות העותרים באשר לקביעות הוועדה בנוגע למשכה ולהיקפה של תקופת הצינון שנקבעה לד"ר בן חי-שגב.  אכן, בנסיבות שבהן נקבע הסדר מסוים בחוות הדעת של הייעוץ המשפטי למשרד התקשורת, היה מקום שהוועדה לכל הפחות תנמק את בחירתה לסטות מהסדר זה.  ואולם, מאחר שמדובר בסוגיה המצויה בליבת שיקול הדעת של הוועדה ומשממילא הגעתי למסקנה שראוי כי הוועדה תידרש לנושא בשנית, לא ראיתי לנכון לקבוע מסמרות בעניין זה.

129. אף לא ראיתי לנכון לקבוע מסמרות באשר למשמעותה של תביעת לשון הרע. זאת מכיוון, שכפי שאפרט בסמוך, במינויה של ד"ר בן חי-שגב נפל פגם בחוליה השלישית של ההליך המינהלי, היא החלטות הממשלה.  עם זאת, לא ניתן להתעלם מהקשיים העולים מהליך תביעת לשון הרע כנגד ערוץ תקשורת שהיא אמורה לפקח עליו.  גם במקרה זה נדרשת הבהרת המובן מאליו: הגשת התביעה וניהולה אינם כשלעצמם צריכים להיזקף לחובתה של ד"ר בן חי-שגב, שכן לדבריה, כל רצונה היה להגן על שמה הטוב.  עם זאת, קשה להתעלם מהטענות השונות שד"ר בן חי-שגב העלתה במסגרת תביעת לשון הרע כלפי חדשות 12, ומהעובדה שטענות אלה הועלו זה מקרוב.  כך, למשל, בתצהיר עדות ראשית מטעמה בתביעת לשון הרע, מיום 3.11.2024, טענה ד"ר בן חי-שגב כי "נותרה בליבם של בכירי חדשות 12 עוינות כלפי" (שם, בפסקה 22).  כמו כן, ביום 4.6.2025 העידה ד"ר בן חי-שגב בתביעת לשון הרע, תוך שהשיבה לדברי בא-כוח חדשות 12 את הדברים הבאים: "ואני גם רוצה להציע לך, שהסיבה שאני תבעתי את חדשות 12, זה מפני שחדשות 12, היא גוף התקשורת המוביל במדינת ישראל.  [...] הגוף שקובע את האג'נדה במדינת ישראל, שמייצר את כל הדינמיקה בתקשורת ואחראי לשרשרת ארוכה מאוד, בלתי פוסקת שמתמשכת עד ימינו אנו, של פגיעה בשמי ובשמי הטוב" (עמ' 46 לפרוטוקול דיון תביעת לשון הרע מיום 4.6.2025).  ער אני לטענת ד"ר בן חי-שגב כי דברים אלה אינם בהכרח מעידים על האופן שבו היא תופסת את חדשות 12, אלא לשיטתה רק את האופן שבו חדשות 12 תופסת אותה, ולכן לטענתה דבריה אינם מלמדים על נעילת דעתה כלפי חדשות 12.  עם זאת, על פני הדברים, העובדה שד"ר בן חי-שגב הביעה אך לאחרונה אמירות מסוג זה על אחד מהגופים המרכזיים הנתונים לביקורת המועצה, היא בגדר נתון רלוונטי לשאלת התאמתה לכהונה במועצה שלמצער היה צריך להילקח בחשבון על ידי הוועדה במסגרת שיקוליה.  זאת, על אחת כמה וכמה משמועמדותה נבחנה לתפקיד יושב הראש, המחזיק בסמכויות מיוחדות (ראו למשל: בסעיפים 16(ב), 17(ג), 26(ב)(2) לחוק הרשות השניה).  כאמור, בנתון לאמור מטה, לא מצאתי לטעת מסמרות גם בסוגיה זו.  באופן דומה אינני נדרש לשאלת משמעות חברותה והפסקת פעילותה כעמיתת מחקר במכון מחקר "מסד הארץ".

חוליה שלישית: החלטות הממשלה

130. בראשית חלק זה, המתמקד בחוליה השלישית של ההליך המינהלי, יש לציין כי במצב שבו החלטת הוועדה נסמכה על תשתית חסרה, הפגם דבק גם בהחלטות הממשלה שבאו בעקבותיה, שכן בהיעדר בחינה מלאה נפגעת יכולתה של הממשלה להסתמך על עבודת הוועדה (עניין אלמקייס, בפסקה 61 לפסק דינו של השופט גרוסקופף; בג"ץ 5538/09 פלג נ' נציבות שירות המדינה, פסקה 14 ‏(‏6.7.2010‏)). עוד אעיר בהקשר זה כי הנחיה 6.5000 מורה לשרים כי "בבואם להחליט בדבר המינוי עליהם לוודא ככל הניתן כי המידע הנמצא בפניהם שלם, אמיתי ונכון, ולמצער כי שאלון המועמד מולא בקפידה" (שם, בעמ' 43).
131. אם לא די בכך, העותרים מעלים טענות נוספות ביחס לפגמים שנפלו בהחלטות הממשלה עצמן. כך, נטען כי החלטות הממשלה התקבלו בהליך שאינו סדור, בלא שהונחה לפני הממשלה חוות דעת משפטית מתאימה, תוך השתתפותו של ראש הממשלה חרף ניגוד העניינים שבו היה נתון, בהינתן שד"ר בן חי-שגב היא עדה במשפטו.  כן נטען כי החלטת ההצבעה החוזרת בממשלה אינה מרפאת פגם זה.  מנגד, הממשלה גורסת כי החלטותיה נסמכו על חוות דעתה של היועצת המשפטית למשרד התקשורת; כי תמה עדותה של ד"ר בן חי-שגב במשפטו של ראש הממשלה, ועל כן ראש הממשלה רשאי לעסוק בעניינה; וכי ממילא החלטת ההצבעה החוזרת בממשלה ניתנה בהיעדרו, ועל כן אף אם נפל פגם בהחלטת הממשלה, הרי שהוא רוּפא.

אדון תחילה בטענות המתמקדות בסדרי עבודת הממשלה.

132. מכוח סעיף 31(ו) לחוק-יסוד: הממשלה, קובעות ממשלות ישראל את התקנון לעבודתן, הוא תקנון הממשלה. אף שכל ממשלה נדרשת לאשר את תקנון עבודתה, ומעת לעת מוכנסים בו שינויים, נוסחן של הוראות רבות נשמר לאורך השנים והועבר מתקנון אחד למשנהו (עע"ם 452/21 התנועה לחופש המידע נ' משרד ראש הממשלה, פסקה 14 ‏(‏7.9.2022‏)).  סעיף 4 לתקנון הממשלה מסדיר את האופן שבו תובא הצעת החלטה, ובין השאר מורה כי להצעת החלטה יצורפו דברי הסבר שיכללו גם חוות דעת משפטית (סעיף 4(ג) לתקנון הממשלה).  בתוך כך, סעיפים 4(ח)(3) ו-9 לתקנון הממשלה מקנים לראש הממשלה סמכות לחרוג מכלל זה, לפי הצורך.
133. בענייננו קיימת מחלוקת בין הצדדים באשר לשאלה אם הצעת המחליטים להחלטת הממשלה לוּותה בחוות דעת משפטית. הממשלה טוענת כי להצעת המחליטים צורפה חוות דעת מטעם היועצת המשפטית למשרד התקשורת מיום 18.3.2026; ואילו היועצת סבורה שחוות הדעת עליה נסמכה הממשלה הייתה רק בגדר טיוטה, וכי במכתב המשנה ליועצת צוין במפורש שטרם הושלמה הבחינה המשפטית הנדרשת להצעת המחליטים.  עוד נטען כי ראש הממשלה עשה שימוש בסמכותו לפי סעיף 9 לתקנון הממשלה בהיעדר תשתית מקצועית.
134. באשר למחלוקת האמורה, עיון במסמך מזכירות הממשלה בדבר החלטת הממשלה מעלה כי מזכיר הממשלה הסביר, בפתח הישיבה לחברי הממשלה, כי הצעת המחליטים לוּותה, בין היתר ב"חוות דעת משפטית של היועצת המשפטית של משרד התקשורת על כל אחד מהחברים" (נספח 17 לתצהיר התשובה מטעם הממשלה). עוד הודיע מזכיר הממשלה "שבהתאם לתקנון לעבודת הממשלה, ראש הממשלה קובע את סדר היום לדיון בממשלה והוא אישר לכלול בו את הצעת ההחלטה שבנדון אשר הופצה מבעוד מועד באתר המעטפה על נספחיה".
135. כזכור, בתום הדיון שהתקיים לפנינו ביקשה הממשלה להגיש לעיוננו את הסטנוגרמות החסויות של החלטות הממשלה. ברי כי לא ניתן לחשוף את האמור בהן, עם זאת אעיר כי עיון בסטנוגרמה מעלה כי בזמן אמת הוסבר לחברי הממשלה, כי הונחה לפניהם טיוטת חוות דעת משפטית מטעם היועצת המשפטית למשרד התקשורת ולא חוות דעת שהושלמה הכנתה.  מכל מקום, ובגדר מידע גלוי, כפי שעולה מנספח 17 לתצהיר התשובה מטעם הממשלה, חברי הממשלה עודכנו בפתח הישיבה כי המשנה ליועצת ביקש שלא לקיים דיון בנושא עד להשלמת הבדיקות העובדתיות והמשפטיות.
136. כך או אחרת, ראש הממשלה כאמור רשאי לחרוג מהכלל שלפיו הצעת מחליטים תלוּוה בחוות דעת משפטית, ובנסיבות המקרה דנן לא מצאתי לנכון להידרש לשאלת התשתית העובדתית הדרושה לו בהפעלת סמכותו זו והשיקולים שעליו לשקול בעניין זה. זאת, כפי שיפורט להלן, מכיוון שממילא נפל פגם מובהק מסוג ניגוד עניינים שנבע מעצם מעורבותו הישירה בהליך המינוי ובכלל זאת בהפעלת סמכותו האמורה, בהינתן שד"ר בן חי-שגב היא עדה במשפט הפלילי המתנהל כנגדו.

החלטת הממשלה, ניגוד עניינים והסדר ניגוד העניינים של ראש הממשלה

137. ההלכות בדבר ניגוד עניינים ידועות ומוכרות היטב. לענייננו די להזכיר כי חל איסור על עובד ציבור או נושא משרה ציבורית להימצא במצב שבו קיים פוטנציאל לניגוד עניינים בין תפקידו או חובותיו הציבוריות ובין אינטרס אחר שלו, כאדם פרטי או כנושא תפקיד אחר (עניין בר, בפסקה 72; בג"ץ 9485/08 עזרא נ' ועדת המשנה לנושאים תכנוניים עקרוניים (ולנת"ע), פסקה 19 (30.1.2012)‏).  ההתמודדות עם החשש לניגוד עניינים בשירות הציבורי נעשית ככלל בתוך הרשויות עצמן, במובן זה שהקביעה אם נושא משרה מסוים מצוי בניגוד עניינים, ואם יש לגבש עבורו הסדר ניגוד עניינים, מסורה לייעוץ המשפטי של המשרד הרלוונטי (בג"ץ 65416-03-26 בחרנו בחיים! משפחות שכולות ונפגעי פעולות איבה ‏(‏ע"ר‏)‏ נ' שר המשפטים, פסקה 41 ‏(‏12.8.2026); עניין בן חמו, בפסקה 9 לפסק דיני; עניין משמר הדמוקרטיה, בפסקה 43; עניין הסדר ניגוד העניינים, בפסקה 20).
138. אמת המידה לקיומו של פוטנציאל לניגוד עניינים היא אובייקטיבית. לפיה יש לבחון אם האינטרסים האחרים של עובד הציבור עלולים למנוע ממנו למלא את תפקידו הציבורי ללא משוא פנים (עע"ם 3597/20 ארבע איי התפלה בע"מ נ' מדינת ישראל - משרד האוצר, משרד האנרגיה ורשות המים, פסקה 24 ‏(19.8.2020‏); בג"ץ 7767/07 אסרף נ' שר הפנים ‏(‏27.3.2008‏) (להלן: עניין אסרף); ראו גם: ברק-ארז, בעמ' 542-537).  בהתאם לכך, והדברים בבחינת מושכלות יסוד, כללי ניגוד העניינים הם כללים מניעתיים שתכליתם "למנוע את הרע בטרם יארע" (בג"ץ 531/79 סיעת "הליכוד" בעיריית-פתח תקוה נ' מועצת עיריית פתח-תקוה, פ"ד לד(2) 556,572 (1980); ראו גם: בג"ץ 6299/21 עמותת עורכי דין לקידום מנהל תקין נ' מועצה מקומית כעביה טבאש חג'אג'רה, פסקה 24 ‏(‏8.11.2023‏); עניין אסרף, בפסקה 15).  מכאן שעל הטוען לניגוד עניינים לא מוטל הנטל להוכיח כי החלטה מסוימת אכן התקבלה במשוא פנים או מתוך שיקולים זרים, אלא שיש להראות, בהסתברות הנדרשת, קיומו של פוטנציאל אובייקטיבי לניגוד עניינים (עניין בר, בפסקה 73).  עם זאת, וכפי שהובהר בפסיקה, "חשש תאורטי לניגוד עניינים אינו מספיק כדי להצדיק פסילת מינוי" (עניין מנדלבליט, בפסקה 79).
139. בענייננו, בחינת שאלת קיומו של ניגוד העניינים של ראש הממשלה בהחלטת הממשלה היא פשוטה יותר ואינה דורשת בחינה דה-נובו של כללי הדין. שאלת קיומו של ניגוד העניינים תיגזר בראש ובראשונה בראי הסדר ניגוד העניינים שנקבע לראש הממשלה.  רק אם יימצא כי ההסדר אינו רלוונטי בנסיבות המקרה, עשויה להתעורר השאלה אם השתתפותו הייתה פסולה מכוח המבחן האובייקטיבי הכללי לאיתור ניגוד עניינים.
140. נקודת המוצא בעניין זה היא כי הסדר ניגוד העניינים שנקבע לראש הממשלה על ידי הייעוץ המשפטי לממשלה מחייב את ראש הממשלה (עניין הסדר ניגוד העניינים, בפסקה 56). במסגרת ההסדר שנקבע, בסעיף 1(ג) צוין כי על ראש הממשלה להימנע מלעסוק בעניינם האישי של עדים בהליך הפלילי המתנהל נגדו, אשר נדונים במשרדי הממשלה; עוד מורה הסעיף כי מקום שבו ראש הממשלה סבור כי מתחייבת מעורבותו בעניין הנוגע למי מהעדים, עליו לפנות אל המשנה ליועצת (נספח 21 לתצהיר התשובה מטעם הממשלה).  בהקשר למגבלה זו הבהירה הנשיאה חיות את הדברים הבאים:

"אני סבורה כי יש לפרש את המגבלה בסעיף 1(ג) לחוות הדעת ככזו המחייבת הימנעות ממעורבות של ראש הממשלה בעניינם האישי של נאשמים ועדים באותם מצבים שבהם קיימת ידיעה בפועל שלו - או של הגורמים שמונו על מנת לסייע לו בהקשר זה - כי אותו עניין נדון בפני אחד ממשרדי הממשלה" [ההדגשה במקור - י"ע] (שם, בפסקה 43).

141. אין עוררין על כך שד"ר בן חי-שגב היא עדה במשפטו הפלילי של ראש הממשלה, ומופיעה ברשימת העדים שצורפה כנספח להסדר ניגוד העניינים שנערך לו. אלא שבסוגיה זו טוענות הממשלה וד"ר בן חי-שגב כי עדותה של האחרונה הסתיימה בחודש דצמבר 2022, ומאחר שלא ניתן עוד להשפיע על עדותה, הן סבורות כי התכלית שביסוד הסדר ניגוד העניינים אינה מתקיימת.  אלא שפרשנות זו של ההסדר מעוררת קושי הן במישור הלשון (שלא כוללת הבחנה שכזו בין סוגי עדים) הן במישור התכלית.  אבאר.
142. בעניין הסדר ניגוד העניינים הנשיאה חיות עמדה על כך שתכליתו של הסדר ניגוד העניינים אינה מתמצית אך במניעת השפעה על מהלך המשפט או עדות מסוימת. ההסדר נועד להבטיח, הן במישור קבלת ההחלטות בפועל הן במישור הנראות הציבורית, כי ענייניו האישיים של ראש הממשלה הנוגעים לכתב האישום לא ישפיעו על תפקודו הציבורי - ובמילותיה של הנשיאה חיות:

"העיקרון האוסר על מי שנושא בתפקיד ציבורי להימצא במצב של ניגוד עניינים הוא מעקרונות היסוד הקבועים בשיטתנו המשפטית [...] והמציאות שבה ראש ממשלה מכהן בתפקידו בעת שתלוי ועומד נגדו כתב אישום בעבירות חמורות מתחום טוהר המידות, היא מציאות חריגה המחייבת הקפדה יתרה על עקרון זה.  לפיכך, נדרש הסדר ניגוד עניינים אשר יבטיח - הן מבחינת קבלת ההחלטות בפועל והן מבחינת הנראות הציבורית - כי העניינים האישיים הנוגעים לכתב האישום שהוגש נגד ראש הממשלה לא ישפיעו על תפקודו כראש הרשות המבצעת" (שם, בפסקה 16).