עוד נמסר במכתב המשנה ליועצת כי יש לבחון את הרכב המועצה בראי החובה לייצוג הולם לאוכלוסייה הערבית, וכי מתוך 15 חברים המנויים בהצעת ההחלטה נכלל מועמד אחד מקרב אוכלוסייה זו.  עוד הפנה המשנה ליועצת לכך שמאז חודש אוקטובר 2024 מכהנים במועצה שני נציגים של האוכלוסייה הערבית, זאת בהתאם לחוות דעת משפטית שהייתה מקובלת על שר התקשורת ולפיה הרכב המועצה נדרש לכלול שני נציגים כאמור.

30. חרף האמור, ביום 24.3.2026 התקיימה ישיבת הממשלה. טרם ההצבעה ציין מזכיר הממשלה כי לפני הממשלה הונחו מסמכים שונים, בהם חוות דעת משפטית של היועצת המשפטית למשרד התקשורת ביחס לכל אחד מהמועמדים, הצעת ההחלטה וכן מכתב המשנה ליועצת שהתקבל במזכירות הממשלה סמוך למועד תחילת הישיבה.  בתוך כך, מזכיר הממשלה הודיע כי בהתאם לתקנון עבודת הממשלה (להלן: תקנון הממשלה), ראש הממשלה קובע את סדר היום לדיון בממשלה וכי הוא אישר לכלול בו את הצעת ההחלטה שעל הפרק.  לאחר מכן הציג שר התקשורת את עיקרי ההצעה ועם סיום דבריו הצביעה הממשלה והחליטה פה אחד לאשר את החלטת הממשלה בדבר מינוי חברי המועצה "הנכנסת", לרבות מינויה של ד"ר בן חי-שגב כיו"ר המועצה "הנכנסת".
31. בימים שלאחר קבלת החלטת הממשלה, התקבלו בייעוץ המשפטי לממשלה פניות מטעם חברות הכנסת שלי טל מירון, קארין אלהרר ונעמה לזימי. בפניות אלה נטען כי בשים לב לכך שד"ר בן חי-שגב היא עדת תביעה במשפט הפלילי המתנהל נגד ראש הממשלה (ת"פ ‏(‏מחוזי י-ם‏)‏ 67104-01-20), ראש הממשלה היה מנוע מלעסוק במינויה.  במקביל, פנתה גם העותרת בבג"ץ 75014-03-26, התנועה למען איכות השלטון בישראל (ע"ר) (להלן: התנועה), במכתב בנושא, שבו הצביעה על פגמים נוספים שנפלו לטענתה בהחלטת הממשלה.
32. המשנה ליועצת השיב לפניות חברות הכנסת ביום 27.3.2026. בתשובתו עמד המשנה ליועצת על כך שבהתאם להסדר ניגוד העניינים שנערך לראש הממשלה, ראש הממשלה אכן היה מנוע מלעסוק במינויה של ד"ר בן חי-שגב (להלן: המענה לחברות הכנסת).
33. בחלוף שלושה ימים, ביום 30.3.2026, פנתה העותרת בבג"ץ 4588-04-26, העמותה לשמירת ערכי המשפט (ע"ר) (להלן: העמותה), ליועצת, לרשות ולגורמים ממשלתיים נוספים. במכתבה טענה העמותה כי לנוכח השתתפותו של ראש הממשלה בהליך ההצבעה בעניינה של ד"ר בן חי-שגב, כל חברי הממשלה "נגועים בניגוד עניינים מוסדי", ולכן אינם רשאים לקדם את מינויה לתפקיד.
34. עוד באותו היום, ביום 30.3.2026, שלח מזכיר הממשלה מכתב למשנה ליועצת בעניין המענה לחברות הכנסת, במסגרתו הצביע על "המחדל של הייעוץ המשפטי לממשלה שנמנע מלייעץ לראש הממשלה בסוגיה [...] בזמן אמת כפי שהוא מחויב לעשות". מזכיר הממשלה הדגיש כי חרף העובדה שהמשנה ליועצת פנה אליו בסמוך לישיבת הממשלה וביקש להימנע מלדון בהצעת ההחלטה, האחרון לא העלה את טענת המניעות במכתב המשנה ליועצת.  בהמשך לכך הדגיש מזכיר הממשלה כי אילו סבר המשנה ליועצת שקיימת מניעות כלשהי מצד ראש הממשלה להשתתף בדיון, היה עליו להודיע זאת באופן מיידי.  עוד ציין מזכיר הממשלה כי גם המשנה ליועצת המשפטית לממשלה (משפט ציבורי-חוקתי), עו"ד אביטל סומפוליסנקי - שנכחה בישיבת הממשלה - לא ציינה במהלך הישיבה שום מניעות אישית של ראש הממשלה.  בתוך כך, דחה מזכיר הממשלה את עמדת המשנה ליועצת וכתב כי ההגבלות בהסדר ניגוד העניינים ביחס לעיסוקו של ראש הממשלה בעניינם של עדי תביעה במשפטו לא נועדו לחול על עֵד שסיים את עדותו במשפט.
35. למחרת, ביום 31.3.2026, ובעקבות הטענות לניגוד עניינים, התקבלה החלטת ההצבעה החוזרת בממשלה. שר המשפטים יריב לוין מילא את מקומו של ראש הממשלה בישיבה והודיע כי הוא הוסיף את הנושא לסדר היום בהתאם לסמכותו הקבועה בתקנון הממשלה.  לאחר הצגת הדברים על ידי מזכיר הממשלה ושר התקשורת, החליטה הממשלה, פה אחד, לאשר פעם נוספת את מינוי המועצה "הנכנסת".  הודגש כי הדבר נעשה מבלי לפגוע בתוקפה של החלטת הממשלה "ולשם מניעת לזות שפתיים ביחס לטענת ניגוד עניינים של ראש הממשלה שהעלה הייעוץ המשפטי לממשלה לאחר שההחלטה התקבלה ואשר אינה מקובלת על ראש הממשלה והממשלה".
36. העתירות שלפנינו הוגשו בחלקן לאחר החלטת הממשלה ובחלקן לאחר החלטת ההצבעה החוזרת בממשלה. להלן יובאו עיקרי הטענות שבכל אחת מהן, תוך הימנעות מחזרה על טענות החופפות זו לזו.

עתירת ארגון העיתונאים

37. בפתח הדברים מציין ארגון העיתונאים כי החלטות הממשלה הן חוליה נוספת בשרשרת החלטות שנועדו להביא לפגיעה בחופש העיתונות - קדמו לה הרפורמה שקודמה על ידי הממשלה בחוק השידורים (עתירות בעניינה תלויות ועומדות, בין היתר, בבג"ץ 47996-10-25 הצלחה - לקידום חברה הוגנת נ' ממשלת ישראל ותיקים קשורים); החלטת ממשלה בדבר "חרם" לכאורה על כלי התקשורת עיתון הארץ/דה מרקר (עתירות בעניינה תלויות ועומדות בבג"ץ 48751-12-24 ארגון העיתונאים והעיתונאיות בישראל ‏(‏ע"ר‏)‏ נ' שר התקשורת ותיק קשור); וכן החלטת ממשלה בדבר סגירת כלי תקשורת - תחנת הרדיו של גלי צה"ל (בית משפט זה הורה על בטלות החלטה זו בבג"ץ 61683-12-25 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' ממשלת ישראל (20.8.2026) (להלן: עניין גלי צה"ל)).

לגופם של דברים, ארגון העיתונאים טוען כי החלטת הממשלה התקבלה תוך התעלמות מכללי המשפט המינהלי, בניגוד לתקנון הממשלה, וכי ההחלטה לוקה גם בחוסר סבירות קיצוני בשים לב למסד העובדתי הלוקה בחסר שעליו היא נסמכת.  ארגון העיתונאים מציין כי כיום פועלות רק שתי חברות חדשות מסחריות שמשדרות גם שידורי טלוויזיה מסחריים: חדשות 12 וחדשות 13.  פגיעה בכל אחת מהן, כך סבור ארגון העיתונאים, גם אם באופן חלקי, עלולה לפגוע אנושות בזכות הציבור לדעת ובאינטרס הציבורי באופן שיותיר את שוק התקשורת מוחלש.  ארגון העיתונאים מוסיף בעניין זה כי בהינתן סמכויותיה הרחבות של המועצה כלפי חברות החדשות - סמכויות הנוגעות, בין היתר, לרישוי, לפיקוח, להטלת קנסות, למינוי דירקטורים ולאישור תקציבי חברות החדשות - מינוי מועמדים בעלי עמדה "נעולה" כלפי גופים המפוקחים על ידי המועצה, יפגע בפעילות המועצה בכללותה ובאמון הציבור בעבודת הרשות.  בהמשך לכך טוען ארגון העיתונאים כי החלטת הממשלה, ובפרט מינויָם של ד"ר בן חי-שגב, עו"ד בראשי וד"ר שיין מובילים לפגיעה שכזו, שעה שמינויים אלה לוקים במשוא פנים חריף ומקימים חשש לקיומם של מניעים זרים.  כך, נטען כי גורמים אלו הביעו בעבר את עמדתם הנחרצת והפומבית כנגד חברות החדשות 12 ו-13, זאת באופן המקים חשש כי הם יפעלו "להתנקם" עם מי שבעבר היו איתם במחלוקת.  עוד מוסיף ארגון העיתונאים כי עמדתם הנחרצת של ד"ר בן חי-שגב, עו"ד בראשי וד"ר שיין, כפי שהובעה בעבר, מכתימה את המועצה בכללותה.

38. באופן פרטני, בכל הנוגע למינויה של ד"ר בן חי-שגב טוען ארגון העיתונאים כי היא מצויה בניגוד עניינים חריף, זאת בין היתר מאחר שכיהנה עד לאחרונה כדירקטורית מטעם הרשות בחדשות 13. בעניין זה טוען ארגון העיתונאים כי ד"ר בן חי-שגב פעלה באופן בלתי ענייני נגד מינויה של המנכ"לית הנוכחית של חדשות 13.  בהקשר זה, ארגון העיתונאים מפנה לעמדת היועצת המשפטית של משרד התקשורת שלפיה ד"ר בן חי-שגב נדרשת לתקופת צינון של חצי שנה מכל עיסוק שנוגע לשידורי טלוויזיה.  בהמשך לכך נטען שבראי הוראת סעיף 12(א) לחוק, שמגבילה את מינויו של ממלא מקום יו"ר המועצה לשלושה חודשים, הרי שלפי כוונת המחוקק אין מקום למנות מועמד הנגוע בניגוד עניינים המחייב צינון של חצי שנה.  כן טוען ארגון העיתונאים ביחס לנקודה זו כי החלטת הוועדה בדבר קיצור תקופת הצינון לשלושה חודשים לא נומקה, והקביעה כי תוכל לעסוק בענייני חדשות 12 וקשת היא תמוהה בנסיבות.  מעבר לכך, ארגון העיתונאים מצביע על כך שד"ר בן חי-שגב ניהלה הליכים משפטיים נגד עיתונאים של חדשות 12 (ראו להלן בעתירת חדשות 12) וכי קיימת זיקה פוליטית בינה ובין שר התקשורת.
39. בעניינה של עו"ד בראשי טוען ארגון העיתונאים כי זו מביעה "עוינות עמוקה" באופן סדרתי כלפי חדשות 12 וחדשות 13 וכלפי עיתונאיהן. נטען כי עו"ד בראשי מתבטאת כלפיהם בצורה פוגענית, תוך שהיא מאשימה עיתונאים בפשעי מלחמה ובסיכון חיילי צה"ל ובהעצמת האנטישמיות.  להמחשת הדברים מפנה ארגון העיתונאים לשורה של ציטוטים פומביים שונים מפי עו"ד בראשי: "התקשורת באיזשהו מקום מאוד מסכנת את ביטחון מדינת ישראל"; "אם היה אפשר להוציא חלק מהתקשורת לנבצרות היה טוב".  בפרט בנוגע לחדשות 13 ולעיתונאיה מפנה ארגון העיתונאים לאמירות מגוונות: "יש חמישה עיתונאים עם אינטרסים אישיים שעושים נזק לכל החברה.  ברור שהעיתונאים שעובדים נגד החברה ומסכנים את הפרנסה של 500 משפחות צריכים לעזוב"; "גליקמן זה כמו יתוש, אפילו לא יתושה, רק זמזום מתמשך שמתפוגג עם הזמן"; "ברוך קרא הוא איש שפל ועלוב"; "מקרא למתקשים: אתם (חדשות 13) משדרים כמו הג'יהאד", ועוד.  במקביל, כך טוען ארגון העיתונאים, עו"ד בראשי מביעה תמיכה גלויה ופומבית בראש הממשלה ואף מעבירה ביקורת פומבית על יריביו ויוצרת בכך זיקה פוליטית מובהקת בינה ובין מפלגת השלטון: ולדבריה "אני ביביסטית הארדקור, ובעיניי זו מחמאה"; "אני מאוד גאה בקשר שלי איתו, ממש" [על הקשר עם ראש הממשלה - י"ע]; "עלילת דם נגד יהודים יוצאת (גם) מנווה אילן - חדשות 12 [...] וחדשות 13, שתי מפלגות פוליטיות על מלא [...] כשהמטרה היא אחת: 'הפלת שלטון נתניהו'".
40. בנוגע לד"ר שיין ארגון העיתונאים מפנה להתבטאויות שונות שלו כנגד כלי התקשורת, ובכלל זה חדשות 12 וחדשות 13. כך, ד"ר שיין ציין בעבר כי "יש כאן שיתוף פעולה בין משטרה ותקשורת כדי להפיל ראש ממשלה"; "נראה שכלי תקשורת רבים אימצו בחדווה את הנרטיב הערבי הפלשתיני [...] ערוצי טלוויזיה משרתים נאמנה שמאל רדיקלי [...]"; "הציבור מאס בכל הערוצים שמזכירים לו את אל ג'זירה והערוצים הדיכאוניים האלה שכל הזמן יש להם ביקורת [...]"; "הפייק תקשורת מגויסת בצו 8 על מנת להפיל את שלטון הימין.  דרוקר וחבריו הרבים, ערב־ערב, לא מנסים כלל לקדם רעיון [...] כל מטרתם לתת ביטוי לשנאה אובססיבית, פסיכופתולוגית, המתמצית בסיסמה 'רק לא ביבי' [...]".  מכאן טוען ארגון העיתונאים כי ההתבטאויות השונות שצוטטו לעיל מבטאות מגמה מכוונת של המועמדים שיש בה כדי לסתור את החובות המוטלות על רגולטור כדוגמת המועצה, ובכלל זה חובת ההגינות והניטרליות.

עתירת חדשות 12

41. חדשות 12 מתמקדת אך ורק במינויה של ד"ר בן חי-שגב. לשיטתה, יש להורות על בטלות המינוי מאחר שד"ר בן חי-שגב מצויה בניגוד עניינים חמור וכן מפני שלא עמדה בפני הממשלה תשתית עובדתית מלאה.  לטענת חדשות 12, לד"ר בן חי-שגב יש עוינות אישית קשה וארוכת שנים כלפיה, וכלפי מנהליה ועיתונאים בה.  עוינות זו, כך טוענת חדשות 12, מקימה ודאות לכך שכל החלטה שתינתן על ידי המועצה "הנכנסת" בעניינה תהיה נגועה במשוא פנים.  חדשות 12 מפרטת כי בין השאר, הרקע למחלוקת בין הצדדים נעוץ בכך שבעבר, חדשות 12 עתרה נגד החלטת המועצה לשידורי כבלים ולווין - שבראשותה עמדה ד"ר בן חי-שגב - במסגרת הליכי המכרז להפעלת ערוץ הכנסת בשנת 2017 (בג"ץ 4587/18 ערוץ לשידורי הכנסת בע"מ נ' המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין ‏(‏19.7.2018‏) (להלן: עניין ערוץ הכנסת)).  צוין כי בעקבות עניין ערוץ הכנסת נאלצה המועצה לשידורי כבלים ולווין, בניגוד לרצונה של ד"ר בן חי-שגב, לפסול את הצעת ערוץ 20 (כיום ערוץ 14) במכרז.  עוד מוסיפה חדשות 12 כי ד"ר בן חי-שגב האשימה אותה בפומבי בהאשמות חמורות וכוזבות שלפיהן החברה פרסמה על ד"ר בן חי-שגב פרסומים עיתונאיים על מנת "לסגור עמה חשבון" ולנקום בה בגין התנהלותה בהליך מכרז ערוץ הכנסת.

כמו כן, חדשות 12 מציינת כי בעקבות פרסומים עיתונאיים שפרסמה ונגעו לכוונת השר למנות את ד"ר בן חי-שגב לדירקטורית בחברה הממשלתית דואר ישראל בע"מ, פתחה ד"ר בן חי-שגב בהליך משפטי נגד חדשות 12 ונגד עיתונאיה, עמליה דואק וגיא פלג (ת"א ‏(‏שלום ת"א‏)‏ 64762-01-24 בן חי-שגב נ' פלג ‏(‏26.11.2025‏) (להלן: תביעת לשון הרע)).  חדשות 12 מפרטת כי במכתב ההתראה לתביעת לשון הרע, ציינה ד"ר בן חי-שגב כי פרסומי חדשות 12 נבעו מתוך "מניע זדוני ורצון לסגירת חשבונות"; וכי בכתב התביעה טענה ד"ר בן חי-שגב כי חדשות 12 "רואה עצמה כמי שיש לה 'חשבון פתוח' עם ד"ר בן חי שגב" וכי הפרסומים נעשו מתוך מטרה להזיק לה.  עוד מפנה בעניין זה חדשות 12 לתצהיר העדות הראשית מטעם ד"ר בן חי-שגב בתביעת לשון הרע, שם ציינה האחרונה כי על רקע הליכי המכרז לערוץ הכנסת "נותרה בליבם של בכירי חדשות 12 עוינות כלפי".  עוד צוין שבעדותה בבית המשפט, טענה ד"ר בן חי-שגב כי חדשות 12 "אחראית לשרשרת ארוכה מאוד, בלתי פוסקת שמתמשכת עד ימינו אנו, של פגיעה בשמי הטוב".  חדשות 12 מוסיפה ומציינת כי תביעת לשון הרע נדחתה על ידי בית משפט השלום בתל אביב-יפו (השופט ר' גולדשטיין), תוך שנקבע כי על אחד הפרסומים יש להחיל את הגנת תום הלב.  למחרת מתן פסק הדין, פרסמה ד"ר בן חי-שגב ברשת X (לשעבר טוויטר) ציוץ שבו תהתה בין השאר: "אתם מאמינים לתום הלב של פלג?".

42. מעבר לכך, חדשות 12 עומדת על קשריה של ד"ר בן חי-שגב עם פרופ' משה כהן אליה, ולכך שהאחרון מרבה להתבטא בבוטות כנגד חדשות 12, וכי לאחרונה הוא מונה על ידי שר הכלכלה לעמוד בראש קרן למימון תביעות נגד חדשות 12 ולמימון הגנתם של מי שנתבעים על ידה. בהקשר זה מציינת חדשות 12 כי ד"ר בן חי-שגב הצטרפה למכון המחקר "מסד הארץ" שהקים פרופ' כהן אליה, כשתפקידה לרכז במכון את תחום התקשרות והתרבות.  בעניין זה טוענת חדשות 12 כי לפי דברי פרופ' כהן אליה, מכון המחקר נועד לפעול, בין השאר, על מנת "לזהות מוקדי כוח ולהוביל לפירוק מנגנוני הדיפ-סטייט".
43. לנוכח דברים אלה, ובשים לב לכך שעד לאחרונה ד"ר בן חי-שגב שימשה כדירקטורית בחדשות 13 - המתחרה הישירה של חדשות 12 - נטען כי קיימת ודאות מוחלטת לכך שד"ר בן חי-שגב תימצא בניגוד עניינים חריף ביחס לכל החלטה או הפעלת סמכות שתשליך על חדשות 12. בעניין זה מדגישה חדשות 12 כי בהינתן רוחב ואופי הסמכויות השונות המוקנות למועצה, יהיו בפועל בידיה של ד"ר בן חי-שגב סמכויות מרכזיות היורדות לשורש פעילותה של חדשות 12 ולפיקוח עליה.  זאת לצד סמכויות נוספות, הנוגעות גם לחברה האֵם שלה, שידורי קשת.

עתירת התנועה

44. התנועה גורסת כי יש להורות על בטלותה של החלטת הממשלה. התנועה מצביעה על כך שברקע ההחלטה עומדת העובדה כי אך לאחרונה נרכשה רשת על ידי קבוצת משקיעים, רכישה הכפופה לאישור המועצה בהתאם לחוק.  לדברי התנועה, הממשלה פעלה במהירות למינוי המועצה "הנכנסת" כדי לסכל את עסקת הרכישה, המצויה "בשלבי אישור קריטיים" כלשון התנועה.  לטענתה, קבוצת המשקיעים צפויה לשמר את עצמאות הסיקור בחדשות 13, ומטעם זה הממשלה פועלת למנוע את עסקת הרכישה.

בנוסף, התנועה מצביעה על שורה של פגמים שנפלו, לשיטתה, בהחלטת הממשלה.  תחילה, התנועה גורסת כי חובת ההיוועצות המוטלת על השר לפי החוק לא קוימה כנדרש.  זאת, בין היתר משום שבהצעת המחליטים, בחוות דעת הייעוץ המשפטי למשרד התקשורת ובהחלטות הוועדה לבדיקת מינויים לא פורטו פרטי ההיוועצות.  בכלל זאת, לא פורט עם אילו גורמים התייעץ השר, אילו מועמדים הוצעו ומה הייתה עמדת הגופים המייעצים במסמכים ששימשו בסיס להחלטת הממשלה.  כך, צוין באופן כללי בלבד כי לשכת השר פנתה לגופים שעימם נדרש להיוועץ.  עוד טוענת התנועה כי החלטת הממשלה מפרה את חובת הייצוג ההולם לבני האוכלוסייה הערבית.  לטענתה, חובה זו אינה פורמלית אלא מהותית, ומחייבת נקיטת אמצעים סבירים ואקטיביים לאיתור מועמדים מקבוצה זו.  אולם בפועל, מתוך 15 חברי המועצה, מונה נציג ערבי אחד בלבד, כששיעור האוכלוסייה הערבית מחייב לפחות שלושה נציגים.

45. עוד טוענת התנועה כי ד"ר בן חי-שגב, עו"ד בראשי וד"ר שיין מונו בניגוד לסעיף 9(ב) לחוק, האוסר מינוי מועמד שעיסוקיו האחרים עלולים לייצר ניגוד עניינים עם תפקידו. בנוסף, נטען כי החלטת הממשלה התקבלה בהיעדר תשתית עובדתית ומשפטית מלאה.  לטענת התנועה, המשנה ליועצת התריע כי הבחינה המשפטית טרם הושלמה, ואף ביקש שלא לדון בהצעת המחליטים עד להשלמת הבדיקה.  חרף זאת, הממשלה קיבלה את ההחלטה, אף שלא הייתה דחיפות במינוי.  זאת בפרט משההחלטה התקבלה בעיצומה של מלחמה, ימי מבצע "שאגת הארי", ובהינתן שהמועצה "היוצאת" הייתה ממילא ממשיכה לכהן עד להשלמת המינוי כדין, לאחר השלמת הבחינות הנדרשות.  עוד בהיבט התשתית העובדתית, טוענת התנועה כי בפני הממשלה לא הונח מידע מהותי על חלק מהמועמדים.  בכלל זאת, לא הוצגו ההתבטאויות שנסקרו לעיל מפי ד"ר בן חי-שגב, עו"ד בראשי וד"ר שיין.  לטענתה, מידע זה נדרש לבחינת האובייקטיביות, ניגודי העניינים והכשירות של המועמדים.  התנועה מוסיפה כי גם הוועדה לבדיקת מינויים הסתמכה על אותה תשתית חסרה.  לשיטתה, היעדר תשתית עובדתית מספקת בשני שלבי ההליך מחייב את ביטול החלטת הממשלה.

עוד טוענת התנועה כי החלטת הממשלה נגועה בשיקולים זרים.  לדבריה, מכלול הנסיבות מלמד כי מינוי המועצה "הנכנסת" נועד לסכל את עסקת רכישת רשת.  בהקשר זה מצביעה התנועה על הבהילות הבלתי מוסברת לגישתה שבה קוּדם המינוי.  זאת, אף שהשר מקדם במסגרת חוק השידורים רפורמה שנועדה לבטל את המועצה במתכונתה הנוכחית.

46. התנועה מוסיפה כי החלטת הממשלה פוגעת פגיעה בלתי מידתית בחופש הביטוי ובחופש העיתונות. לטענתה, הפגיעה נובעת ממינוי חברים המזוהים עם מפלגת השלטון, שהתבטאו בעוינות כלפי גופי התקשורת עליהם הם יידרשו לפקח.  עוד סבורה התנועה כי מינוי מועצה הנגועה בניגוד עניינים ובהטיה פוליטית עלול לפגוע בעצמאות העיתונות, בפלורליזם וביכולתה של העיתונות לבקר את השלטון.

עתירת מועצת העיתונות

47. מועצת העיתונות מצביעה על כך שהליך קבלת החלטת הממשלה היה לקוי, מאחר שהצעת המחליטים צורפה לסדר היום יומיים בלבד טרם ישיבת הממשלה בנושא. עוד טוענת מועצת העיתונות כי החומרים שהונחו לפני השרים היו חלקיים.  בכלל זאת, פניית מועצת העיתונות בנוגע למינויה של ד"ר בן חי-שגב לא הונחה בפני השרים.  בכך נפגעה, לטענתה, יכולתם לבחון את המינוי ולהפעיל שיקול דעת מושכל.

מעבר לכך, מועצת העיתונות סבורה כי תקופת הצינון שקבעה הוועדה לד"ר בן חי-שגב אינה מרפאת את ניגוד העניינים שבו היא מצויה.  מועצת העיתונות מוסיפה כי לד"ר בן חי-שגב קיימת זיקה פוליטית ברורה לשר התקשורת.  לפי הנטען, זיקה זו חייבה את הוועדה לבחון אם מתקיימים בה כישורים מיוחדים לפי סעיף 18ג לחוק החברות הממשלתיות.  לטענת מועצת העיתונות, מינוי בעל זיקה פוליטית ללא כישורים מיוחדים עלול לפגוע בעצמאות המועצה ובאמון הציבור בה.  עוד נטען כי ראש הממשלה הפר, במסגרת הליך המינוי, את הסדר ניגוד העניינים שלו, בכך שהביא את סוגיית המינוי לסדר יומה של הממשלה ואף השתתף בהצבעה.  לבסוף, מועצת העיתונות מבקשת לבחון את החלטת הממשלה על רקע מהלכים נוספים בתחום התקשורת, כשהצטברות המהלכים בשנת בחירות מעצימה לשיטתה את הסכנה לחופש העיתונות.

עתירת העמותה

48. עתירתה של העמותה מתמקדת במינויה של ד"ר בן חי-שגב, ובטענות להפרת הסדר ניגוד העניינים של ראש הממשלה, בתוך כך גורסת העמותה כי בנסיבות שנוצרו, גם כל חברי הממשלה מנועים מלהחליט על מינויה של ד"ר בן חי-שגב, ומכאן שהחלטת ההצבעה החוזרת בממשלה אינה יכולה לרפא את הפגם שנפל.

העמותה מציינת כי ד"ר בן חי-שגב העידה במשפטו הפלילי של ראש הממשלה, אך מסרה עדות שונה מזו שמסרה בחקירתה ברשות לניירות ערך, באופן שהיטיב עם ראש הממשלה.  בהקשר זה מציינת העמותה כי למרות שעדותה של ד"ר בן חי-שגב כבר נשמעה, היא עדיין מהווה עדה במשפט לכל דבר ועניין, ומי מהצדדים או בית המשפט יכול לקרוא לה שוב לעדות, זאת בהתאם לסעיף 167 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן: החסד"פ).  עוד מצביעה העמותה על הפגם הטמון בעצם העובדה כי זמן לא רב לאחר שד"ר בן חי-שגב העידה לטובת ראש הממשלה בבית המשפט, היא ממונה לתפקיד ציבורי בכיר - נתון שכשלעצמו פוגע לפי הנטען באמון הציבור.  מטעם זה טוענת העמותה שהסדר ניגוד העניינים מקבל משמעות נוספת: הסדר שנועד למנוע ולוּ מראית עין של קשר בין העדות ובין המינוי.

49. כאמור, העמותה סבורה שהחלטת ההצבעה החוזרת בממשלה אינה מרפאת את הפגם שנפל במינויה של ד"ר בן חי-שגב. זאת לנוכח השתתפותו של ראש הממשלה בדיון בהחלטת הממשלה, שבעקבותיו, כך גורסת העמותה, נחשפו חברי הממשלה לרצונו של ראש הממשלה במינוי, ומכאן שאף הם מצויים בניגוד עניינים.  בעניין זה נסמכת העמותה על פסק הדין בבג"ץ 18615-11-25 משמר הדמוקרטיה הישראלית (ע"ר) נ' היועצת המשפטית לממשלה ‏(‏16.11.2025‏) (להלן: עניין משמר הדמוקרטיה) (יצוין כי על פסק הדין עתיד להתקיים דיון נוסף (דנג"ץ 54128-11-25 משמר הדמוקרטיה הישראלית ‏(‏ע"ר‏)‏ נ' שר המשפטים)).  העמותה טוענת שיש להחיל מקל וחומר את ההלכה שנקבעה בעניין משמר הדמוקרטיה, שכן בענייננו עסקינן בהסדר ניגוד עניינים ברור, מפורש וחתום שהופר ביודעין.  עוד מצביעה העמותה על כך שבניגוד למערך הפרקליטות, שהיה במוקד עניין משמר הדמוקרטיה - מערך שהוא נרחב ומבוזר - הממשלה היא גוף פוליטי שחבריו מורגלים בפעולה כאיש אחד.  עוד מציינת העמותה כי חברי הממשלה כפופים במישרין לראש הממשלה והוא מוסמך למנותם ולפטרם.  בנסיבות אלה, כך סבורה העמותה, ישנה מניעות של כלל שרי הממשלה ביחס למינויה של ד"ר בן חי-שגב.  העמותה מדגישה כי היא מכירה בכך שמשמעות הדברים מבחינתה של ד"ר בן חי-שגב אינה עניין של מה בכך, ואולם, לשיטתה, משגילה ראש הממשלה את דעתו בנדון פעמיים - פעם אחת כאשר הונחה ההצעה על סדר יומה של הממשלה, ופעם שניה עת שהצביע עליה - לא ניתן לרפא את הפגם.

פניות הייעוץ המשפטי לממשלה לוועדה לבדיקת מינויים

50. בהמשך לפניות הקודמות מטעם מחלקת ייעוץ וחקיקה, פנה המשנה ליועצת לוועדה ביום 1.4.2026 וביקש את התייחסותה לטענות שהועלו בעתירות. בהתייחסות הוועדה לפניה זו ובהתייחסותה המשלימה, נמסר כי מרבית הטענות שהועלו לגבי מינויָם של ד"ר בן חי-שגב, עו"ד בראשי וד"ר שיין לא עמדו בפני הוועדה בעת שקיבלה את החלטתה.
51. המשנה ליועצת פנה במכתב נוסף ליו"ר הוועדה ביום 30.4.2026 (להלן: מכתב המשנה ליועצת מיום 30.4.2026). במכתב זה, עמד המשנה ליועצת על הקשיים הנובעים מכך שהחלטת הוועדה התקבלה על סמך תשתית עובדתית ומשפטית חסרה.  המשנה ליועצת הוסיף כי מההתייחסויות שהועברו מהלשכה המשפטית של רשות החברות הממשלתיות, עולה כי חלק משמעותי מהטענות שהועלו - כלל לא נבחן על ידי הוועדה.  המשנה ליועצת סיכם את מכתבו בכך שפגם זה, כמו גם פגמים נוספים עליהם עמד, מובילים למסקנה כי בהחלטות הממשלה נפלו פגמים שמצדיקים את ביטולן.

בעקבות מכתב המשנה ליועצת מיום 30.4.2026, ולאחר ששר התקשורת ומזכיר הממשלה פנו לייעוץ המשפטי לממשלה בנושא, אושר לממשלה ייצוג נפרד בהליך דנן.

52. בסמוך לכך וטרם שהוגשה תגובת היועצת לעתירות, ביום 3.5.2026 נתן חברי השופט א' שטיין צו ארעי האוסר על התכנסות המועצה "הנכנסת".

תגובת היועצת המשפטית לממשלה

53. היועצת סבורה כי יש להורות על בטלות החלטות הממשלה מחמת פגמים מהותיים היורדים לשורש הליך קבלתן. בראש ובראשונה, היועצת מצביעה על כך שלפני הוועדה לבדיקת מינויים לא עמדו כל הנתונים המהותיים הנדרשים לבחינת המועמדים שהוצעו.  משכך, החלטת הוועדה התבססה על תשתית חסרה, וכפועל יוצא גם התשתית שהונחה לפני הממשלה הייתה חסרה.  על כן, לשיטתה יש להשיב את הנושא לוועדה לבדיקת מינויים לצורך קבלת החלטה חדשה, כאשר במסגרת הדיון המחודש תידרש הוועדה למכלול הנתונים והטענות הרלוונטיים למינויים, לאחר קבלת התייחסות המועמדים לטענות אלה.  בהקשר זה, בכל הנוגע למינויה של ד"ר בן חי-שגב, היועצת מציינת, בין היתר, כי יש מקום לבחון את הטענות בדבר משוא פנים וניגוד עניינים כלפי חדשות 12, ואת השפעת הדברים הן על מינויה לתפקיד במועצה הן על היקף המניעות שתוטל עליה ביחס לעיסוק בתחום שידורי הטלוויזיה.  בעניינה של עו"ד בראשי מציינת היועצת כי מתעוררת שאלה באשר לעוינות ולמשוא פנים מצידה כלפי חדשות 12 וחדשות 13 וכן שאלות הנוגעות לזיקה פוליטית ולפעילותה לטובת עניינו האישי של ראש הממשלה.  בעניין זה מפנה היועצת לכך שעו"ד בראשי מפעילה ערוץ יוטיוב שבמסגרתו היא מסקרת את ההליך הפלילי המתנהל נגד ראש הממשלה ומביעה בראש הממשלה את תמיכתה הבלתי מסויגת.  גם בעניינו של ד"ר שיין מציינת היועצת כי מתעורר חשש למשוא פנים מצדו כלפי ערוצי התקשורת המפוקחים, זאת בין היתר על רקע התבטאויותיו השונות.  בהמשך לכך גורסת היועצת כי הטענות והנתונים האמורים מעוררים חשש כבד לניגוד עניינים ולמשוא פנים בקרב חלק מחברי המועצה, בכלל זאת לעוינות כלפי כלי התקשורת המפוקחים ולזיקות פוליטיות למפלגת השלטון ולראש הממשלה.
54. היועצת סבורה כי נדרשת בדיקה יסודית של טענות אלו ומשמעותן, ובכלל זאת אם הן משפיעות על עצם המינוי או מחייבות עריכת הסדרי ניגוד עניינים שונים בעניינם של המועמדים. עוד סבורה היועצת כי סוגיות אלה צריכות להיבחן בראי תפקידה של המועצה באסדרת גופי התקשורת, ובשים לב להשפעת סמכויותיה המשמעותיות על מימוש הזכויות לחופש הביטוי, לחופש העיתונות ולזכות הציבור לדעת.  לדבריה, על המועצה לפעול בעצמאות מן הדרג הפוליטי, בהוגנות ובאובייקטיביות כלפי הגופים המפוקחים - כך בכלל, וביתר שאת בשנת בחירות.  בהקשר זה מדגישה היועצת את חשיבותו המיוחדת של הסיקור החדשותי והאקטואלי בגיבוש עמדות האזרחים לקראת הבחירות.  על רקע זה טוענת היועצת כי יש להבטיח את תקינות הליך מינוי חברי המועצה ואת יכולתה למלא את תפקידה במקצועיות, בענייניות ובעצמאות.
55. כאמור, מאחר שהחלטת הוועדה ניתנה לשיטת היועצת על יסוד תשתית חסרה, היועצת סבורה שגם החלטות הממשלה בנדון לוקות בפגם יסודי. נוסף על כך, היועצת טוענת שהחלטת הממשלה התקבלה בחופזה, טרם השלמת הליך הבחינה, ובלי שהתקיימה דחיפות שהצדיקה זאת.  בהקשר זה מזכירה היועצת כי לפני שהתכנסה הממשלה לדון בהצעת המחליטים, פנה המשנה ליועצת לשר ולמזכיר הממשלה וביקש שהממשלה לא תדון בישיבתה במינוי המועצה.  עוד מציינת היועצת כי החלטת הממשלה הובאה ללא חוות דעת משפטית כנדרש.  להצעה צורפה טיוטת חוות דעת משפטית, שכתיבתה טרם הושלמה.  בעניין זה מפנה היועצת לסעיף 4(ג) לתקנון הממשלה המורה כי "דברי הסבר להצעת ההחלטה יבואו בנפרד ויכללו את המידע והנתונים לפי העניין וחוות דעת משפטית, הכול כמפורט בנספח א' לתקנון זה".  היועצת מציינת כי אמנם סעיפים 9 ו-4ח(3) לתקנון הממשלה מאפשרים לראש הממשלה לחרוג מהוראות אלה במקרים מיוחדים או דחופים, אך במקרה זה לא התקיימה דחיפות.  לדברי היועצת, החלטת ראש הממשלה מיום 24.3.2026 והחלטת שר המשפטים מיום 31.3.2026 לעשות שימוש בסמכות הקבועה בסעיף 9 לתקנון הממשלה, כדי להתיר דיון בהצעת המחליטים ללא חוות דעת משפטית נלווית, לא נתמכה בתשתית מקצועית כלשהי.  אף לא ניתן כל הסבר מדוע הממשלה פעלה כך.  מכאן טוענת היועצת שהיעדרן של חווֹת דעת משפטיות לליווי החלטות הממשלה הוא נדבך נוסף בחוסר בתשתית שעמדה בפני הממשלה בעת קבלת ההחלטות שעל הפרק.
56. אשר לסוגיית ניגוד העניינים של ראש הממשלה במינויה של ד"ר בן חי-שגב, היועצת מציינת כי בהתאם להסדר ניגוד עניינים שנערך לראש הממשלה בשנת 2020, על ראש הממשלה להימנע מלעסוק בעניינו של עֵד במשפטו הפלילי. עוד מציינת היועצת כי הסדר ניגוד העניינים אושר בבג"ץ 3056/20 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' היועץ המשפטי לממשלה ‏(25.3.2021‏) (להלן: עניין הסדר ניגוד העניינים).  בהתאם, כאשר ראש הממשלה סבור שמתחייבת מעורבותו בעניינו של עד, עליו לפנות מבעוד מועד בנדון לייעוץ המשפטי למשרד ראש הממשלה לשם קבלת הנחיות מתאימות.  בעניין זה היועצת מדגישה כי מעורבותו של ראש הממשלה בקבלת החלטה ביחס לעד במשפטו יכולה לעורר חשש מפני ניגוד עניינים גם לאחר שהעד סיים כבר את עדותו.  זאת כאשר ההחלטה יכולה להיטיב עם העד או לפגוע בו, בהתאמה לפי תוכן עדותו, באופן שיש בו כדי להשפיע על אותו העד או על עדים אחרים במשפט.  אשר לנסיבות ענייננו, ד"ר בן חי-שגב היא עדת תביעה במשפטו של ראש הממשלה, ומופיעה ברשימת העדים שצורפה כנספח להסדר ניגוד העניינים.  עוד צוין כי לנוכח סטייתה של ד"ר בן חי-שגב במהלך עדותה מגרסתה הראשונית, התביעה ביקשה להכריז עליה כ"עדה עוינת".  כלומר, עדותה היטיבה עם ראש הממשלה.

היועצת מדגישה כי חרף האמור, ראש הממשלה קיבל מספר החלטות הקשורות במינויה של ד"ר בן חי-שגב: (1) עצם הכללת הנושא בסדר יומה של הממשלה; (2) ההחלטה להתעלם מהיעדרה של חוות דעת משפטית בעת הכללת ההצעה בסדר יומה של הממשלה; (3) ההחלטה לקיים דיון בהצעת ההחלטה חרף פנייתו של המשנה ליועצת; (4) ראש הממשלה השתתף בדיון בדבר ההצעה והצביע על ההחלטה הכוללת את מינויה של ד"ר בן חי-שגב ליו"ר המועצה.  מכאן מסיקה היועצת שלראש הממשלה הייתה מעורבות של ממש בשלבים שונים של אישור החלטת הממשלה.