ת: כן, כשהגשתי את זה ובדקתי, כן. אם יש תלוש ושעות עבודה, כן.
ש: לאיזה מטרה יצאתם לחו"ל?
ת: לא אתם היא יצאה.
ש: לאיזה מטרה?
ת: אני צריך לבדוק" (ע' 12 ש' 2-7).
- התרשמתי שגרסתה של התובעת בעניין זה אינה קוהרנטית ואינה משכנעת. התובעת לא הבהירה אם היא טסה לחו"ל למטרת עבודה, או האם הייתה זמינה לביצוע עבודתה על פי צורך. אף אם התובעת התכוונה לאפשרות השנייה, לא סביר להניח כי מדובר היה בעבודה המתפרשת על כלל ימי הנסיעה, עד כדי אי ניכוי ימי חופשה כלל. ממילא, התובעת לא הציגה כל ראיה לכך שעבדה במהלך שהותה בחו"ל. משכך, דומה, כי תלושי השכר, לכל הפחות ביחס לחודשים יוני ויולי 2024, מגלמים מידה מסוימת של חוסר דיוק ביחס להיקף עבודתה.
- רביעית, כידוע, בשל הקרבה המשפחתית, "מטבע הדברים לא תמיד תהיה הקפדה יתירה על מלוא הסממנים המאפיינים יחסים של עובד ומעביד על פי המבחנים שהתפתחו מעת לעת בפסיקה (והוזכרו בעניין כותה - ד.י.), לרבות אלה הנוגעים להיקף השליטה, הפיקוח או הבקרה של המעסיק על עבודת העובד ודרך ביצועה, שליטה ובקרה אשר יכול ויהיו מצומצמים וגמישים יותר עת שמדובר ביחסים בין קרובי משפחה"; אך בד בבד, חייב להתקיים "הגרעין המהותי" של ההתקשרות, "הטומן בחובו תנאי שאין בלתו, בדבר תשלום שכר בתמורה לביצוע עבודה ובאופן הנגזר ממנה", היינו כי התמורה המשולמת איננה נעוצה "בצרכי המשפחה ו/או יחידיה ובשקלולם של השיקולים ה'חיצוניים'" (עב"ל (ארצי) 59047-10-13 רחל מדלסי - המוסד לביטוח לאומי (20.1.2015) (להלן - עניין מדלסי); עב"ל (ארצי) 1147/01 מוסטאפא כמאל - המוסד לביטוח לאומי (2.12.2003)).
- אמנם יש לזקוף לחובתה את חוסר הדיוק בתלושי השכר בקשר לנסיעתה לחו"ל. עם זאת מצאתי שמתקיים בעניינה של התובעת 'הגרעין המהותי' של תשלום שכר בתמורה לביצוע עבודה, ובאופן הנגזר ממנה. וזה העיקר, גם אם שכרה של התובעת היה גבוה מרווחיו של עודי, אין בכך כדי להעיד כי היא ביצעה את עבודתה כעצמאית ולא מתקיימים ביניהם יחסי עבודה.
- כחלק מתיק המוצגים מטעם הנתבע, צירף המוסד דוח הכנסות של התובעת לשנים 2021-2025. על פי הדוח, בשנת 2025 (חודשים ינואר ומאי-אוגוסט) הכנסתה של התובעת עמדה על סך של 54, 412 ₪; ובשנת 2024 (חודשים אפריל-דצמבר) על סך של 107, 565 ₪. כמו כן, צורף לתיק המוצגים מטעם הנתבע דוח הכנסות של עודי, לפיו בשנת 2024 הכנסותיו כעצמאי עמדו על סך של 47, 226 ₪.
- בהודעתו לחוקר הנתבע, נשאל עודי "בצפייה בהכנסות המדווחת שלך נראה כי שכרה של סנדי גבוה משלך. כיצד ייתכן שעובד מרוויח יותר מהבעלים?", והשיב כי "בתחום של עריכת דין התיקים שכר הטרחה משולם ע"י הלקוח רק בסוף התהליך, לרוב. השכר שלי תלוי בפעילות העסקית, אם באותו חודש סגרתי הרבה תיקים אז שכרי יהיה גבוה. מבחינתה של סנדי זה לא משנה, היא מקבלת לפי שעה" (ש' 191-195).
- התובעת נשאלה על הפערים בין השכר שלה לרווחיו של עודי בחקירתה הנגדית:
"ש: מאפריל 2024 ועד סוף שנת 2024 את מקבלת 107, 000 ₪. ובעלך כל השנה, מקבל פחות מחצי. האם פעם ראית משרד עו"ד שהשכיר מרוויח יותר מהבעלים?