חריג לפוליסה
- כאמור, איילון דחתה את הכיסוי הביטוחי מאחר שלטענתה החבות הוחרגה בפוליסה, כחריג "בולען".
החריג הנוגע לבולענים נכלל בפרק "סייגים ותנאים נוספים לכל פרקי הפוליסה" (עמ' 141 - 143 לפוליסה, עמ' 157 -159 לתיק מוצגי מדיה מייבן, ולא במסגרת פרק 15 שעניינו החבות כלפי צד שלישי, הגם ששם צויינו סייגים אחרים). במסגרת פרק זה נכללים "סייגים נוספים לחבות המבטח - החלים על כל פרקי הפוליסה. סייגים אלה יחולו בנוסף ומעבר לסייגים, שפורטו בסעיף החריגים בכל פרק בנפרד. פוליסה זו אינה מכסה אובדן או נזק או הוצאות מכל סוג שהוא, שנגרמו במישרין או בעקיפים ע"י כל אחד מהגורמים הבאים או שנבעו או הקשורים עמם, וזאת ללא התחשבות בגורם אחר, גם אם היה גורם אחר או סיבה אחרת אשר תרמו, בין אם בו זמנית ובין אם בהמשך לכך, לאותו אובדן או נזק : 1. מלחמה..... 13. חבות ו/או אבדן ו/או נזק שיגרמו במישרין ו/או בעקיפין כתוצאה מהופעת ו/או היווצרות בורות או שקיעות קרקע המכונים "בולענים"".
- כאשר טוענת מבטחת כי מתקיים חריג לכיסוי הביטוחי המוגדר בפוליסה, עליה נטל ההוכחה לקיום החריג (ע"א 453/11 מ.ש מוצרי אלומיניום בע"מ נ' אריה חברה לביטוח בע"מ, [נבו] (21.8.2013)). בעניין זה יש לזכור כי סייג או הגבלה לכיסוי הביטוחי כפופים גם לחוק חוזה הביטוח, תשמ"א - 1981 (להלן : "חוק חוזה הביטוח"). כאשר המבטחת טוענת לקיומו של חריג המגביל את היקף הכיסוי הביטוחי, נקבע כי יש לפרש חריג זה באורח מצמצם באופן המתיישב עם תכליתה של הפוליסה (ראו לדוגמה ע"א 1446/22 איילון חברה לביטוח בע"מ נ' כלל חברה לביטוח בע"מ [נבו] (7.5.2023); ע"א 2016/00 רוזנצוויט נ' רוזנבליט [נבו] (28.5.2002) אין די בהצגת פירוש סביר כלשהו לחריג, ועל המבטחת להראות כי התקיימותו היא הפירוש הסביר היחיד של הוראת הפטור בנסיבות העניין, במיוחד כאשר ההגבלה עלולה לשלול פיצוי בגין נזק גוף (ע"א 11081/02 דולב חברה לביטוח בע"מ נ' קדוש, פ"ד סב(2) 573 (2007)). עם זאת נקבע, כי "יש לכבד תניה מפורשת שמסייגת את הכיסוי הביטוחי, עליה הסכימו הצדדים" (דנ"א 5325/19 פיקאלי הנ"ל, בפסקה 68 לפסק הדין של כב' השופט ח' מלצר).
- כאן החריג הוגדר כ"....בורות או שקיעות קרקע המכונים "בולענים"".
על פי ההלכה "יש לפרש את הפוליסה על פי המשמעות המילולית הרגילה, הפשוטה וההגיונית של מילותיה. פירוש זה צריך להיות מתקבל על הלב ועל הדעת, שווה לכל נפש ומתיישב עם צרכי חיי היום-יום, והכל מתוך הנחה שהצדדים להתקשרות ביקשו ליתן ביטוי לכוונותיהם האמיתיות במילים שבחרו בתהליך הניסוח" (ההדגשה במקור; ע"א 453/11 מ.ש מוצרי אלומיניום בע"מ נ' אריה חברה לביטוח בע"מ, פסקה 27 לפסק הדין [נבו] (21.8.2013)).